תיבחן אפשרות להאריך התיישנות על עבירות מין
הסיבה לבדיקה המחודשת: צעירים שהותקפו מתקשים להתלונן במשך שנים ארוכות ועדויות רבות נפסלות. "בגיל צעיר - לוקח זמן להתלונן"

"יש קושי בדיווח על עבירות מין". אילוסטרציה צילום: יהונתן שאול
האפשרויות נעות מהרחבת תקופת ההתיישנות מעבירות חמורות כמו אינוס ומעשי סדום לעבירות קלות יותר כהטרדה מינית, או ביטול האבחנה בנוגע לפגיעה על ידי בן משפחה, וכך תקופת ההתיישנות הארוכה תחול על כל פגיעה מינית בקטין.
"יש קושי בדיווח על עבירות מין, אך כשמדובר בקטינים הפגיעה כפולה. לרוב הפוגעים יוצרים קשר רגשי עם הילד ואף גורמים לו לעשות משהו אקטיבי כמו לסגור את הדלת כדי לעורר בו תחושות אשמה", מסבירה עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע. היא מביאה כדוגמה את משפט הרב אלון, שעדויות רבות נפסלו בגלל התיישנות ולא צורפו לכתב האישום.
בעקבות פנייה של איגוד מרכזי הסיוע ביקשה שרת המשפטים ציפי לבני מהפרקליטות ומפורום חקיקה לבחון את החוק הקיים. העובדה שח"כ מיכל רוזין, לשעבר יו"ר איגוד מרכזי הסיוע, הגישה ארבע הצעות חוק בנושא, הגבירה את הלחץ לחקיקה מטעם הפרקליטות ולא דרך הכנסת. "על פי נתונים של איגוד מרכזי הסיוע, ככל שהפגיעה נעשית בגיל מוקדם יותר, הזמן שלוקח להתלונן הוא מאוחר יותר. אירועים אישיים כמו נישואים, היריון, לידה - מעוררים את הזיכרונות. לעתים גידול הילדים או מפגש עם הפוגע מעורר את הרצון לגונן על ילדים אחרים והם אוזרים אומץ להתלונן".
הצעות החוק נוגעות גם לדין הפלילי וגם לדין האזרחי, שם תקופת ההתיישנות קצרה יותר ועומדת על שבע שנים בלבד. לטענת רוזין, במישור האזרחי אין הצדקה לתקופה כל כך קצרה, במיוחד לאור העובדה כי קטינים שנפגעו על ידי בן משפחה לעתים קרובות מוחרמים על ידה בעקבות התלונה, והתלות שלהם בכספי הפיצויים גבוהה יותר. "אני מצפה מהממשלה לאמץ את הצעות החוק ולדאוג לכך שאנשים שנפגעו בהיותם קטינים יוכלו להתלונן ולדווח. מן הראוי שממשלת ישראל תיתן מענה לבעיית ההתיישנות, כדי שייעשה צדק כלפי אותם ילדים וילדות שנפגעו", אמרה רוזין.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg