צמחונות היא לא ערובה להומניזם
היחסים בין בעלי החיים לאדם טעונים פרדוקסים וחוסר עקביות: בין מי שמגן על חיות יש גם חיות אדם
אני מניח שרוב הטבעונים מתנערים מקיצוניות חסרת תכלית ומבינים את הצורך בדיאלקטיקה עם המציאות. אין פה "זבנג וגמרנו". סבל בעלי החיים צריך להיות מעניינם של בני האדם. אנו מדחיקים את העובדה שאנו אוכלים חיות ולא אריזה מהסופר עם ברקוד. יש מקום לתיקון גדול, להפחתת הסבל והצער, לצמצום הצריכה. יש צורך ברגולציה מחמירה על תעשיית הבשר. הטבעונים והצמחונים מעמתים אותנו עם המציאות, אבל המוסר אינו נחלתם הבלעדית.
הוויכוח הגדול הוא עם טבעונים הרואים באדם יצור שווה לבהמה, ויש בהם הרואים במין האנושי "טפיל". מן הסתם זהו דיון בשאלה הגדולה מכל - מהו האדם? אבל לא בכך נעסוק, לא עליי לסיים את המלאכה.
אני מבקש להתייחס לשאלה אחת, לכאורה רדודה, שטחית ודמגוגית, שחוזרת ומהדהדת בשיח על טבעונות וצמחונות: האם היטלר היה צמחוני?
ואם כן, אז מה? היטלר גם שתה מים. היטלר היה אדם, עד כמה שהתיאור בלתי אפשרי נוכח זוועותיו, ובין אם היה צמחוני אם לאו, אין קשר בינו לבין צמחונים וטבעונים. אז למה לעסוק בשאלה?
מכמה סיבות. הראשונה היא שהטענה הזו עולה שוב ושוב ומרגיזה מאוד צמחונים וטבעונים, ולכן מן הראוי לבחון אותה מבחינה עובדתית. הסיבה השנייה היא ההשוואה העקבית בין נרצחי השואה לחיות המשק. בעיניי זהו ביזוי זכר קורבנות השואה, כי משתמע מכך שילד יהודי שנרצח באושוויץ שווה במעמדו לפרגית. הסיבה השלישית והחשובה ביותר היא ההנחה האפריורית של טבעונים וצמחונים שמוסריותם עולה על זו של אוכלי בשר. זו טענה כבדת משקל, ולכן אם היטלר היה צמחוני ואם התנועה הנאצית הייתה מהמתקדמות באירופה בכל הקשור ביחסה לחיות, הרי שאין בטבעונות ובצמחונות ערובה להתנהגות מוסרית נעלה. אהבת חיות אינה מעידה בהכרח על הומניזם.
.
כשמתחילהוויכוח, הטבעונים נוקטים בכמה טקטיקות. ראשית - הכחשה גורפת תוך הבאת דוגמאות לצריכת בשר של הצורר. כשדוחקים אותם לפינה עם עדויות מפורשות הם מסבירים שהוא לא היה צמחוני מאידאולוגיה אלא נמנע מבשר בעצת רופאיו. לטענת אחרים, העדויות הברורות להיותו צמחוני נובעות ממזימה של גבלס לתארו כבעל נפש רחומה.
הסופר הגרמני אריך קסטנר כינה את היטלר "רב הטבחים שלא טעם בשר". ולא בכדי. לפי המחקר ההיסטורי (של איאן קרשו, למשל) היטלר שמר על דיאטה צמחונית משנת 1931 (לאחר התאבדות אחייניתו) ועד התאבדותו במאי 1945. עדויות שהיטלר אכל בשר קיימות משנות ה-30: שפית מלון סיפרה על חיבתו ליונים ממולאות. לעומת זאת, בראיון לעיתון אנגלי לפני שנתיים סיפרה מרגוט פולק בת ה-95, ששימשה טועמת המזון של היטלר בזמן המלחמה, שמזונו היה על טהרת הצמחונות.
הספר "שיחות השולחן של היטלר" הוא אסופה ערוכה של תמלולי מונולוגים ושיחות ארוכות של היטלר בעניינים שונים, שהקליטו ותמללו מרטין בורמן (מזכירו של היטלר), הנרי פיקר והנריך היים. אין מחלוקת על האותנטיות של הטקסטים. הספר מכיל לא מעט התייחסויות של היטלר לעובדת היותו צמחוני אידאולוגי. היטלר נהג לתאר בפני אורחיו תיאורים גרפיים של בתי מטבחיים, להאשימם באכזריות לבעלי חיים ובצביעות. לבני שיחו תיאר עולם אוטופי צמחוני, אך הבהיר כי בזמן המלחמה לא יכפה צמחונות.
עדי ראיה טענו כי היטלר חובב הסרטים היה עוצם עיניו בסצנות שבהן נפגעו חיות. ביומנו כתב יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי: "הפיהרר הוא צמחוני מושבע, בעיקרון. טיעוניו בלתי ניתנים להפרכה". גבלס הצמחוני הוסיף: "אל לו לאדם לחוש עליונות על בעלי חיים. אין לו סיבה לכך. האדם מאמין שהוא היחיד בעל אינטליגנציה, נשמה ויכולת דיבור. האם אין לבעלי חיים יכולות כאלה? העובדה שאנחנו בחושינו הדלים איננו יכולים לזהות אותן לא מוכיחה שאינן קיימות".
רודולף הס, מפקד אושוויץ ואוהב גדול של בעלי חיים, נהג אחרי יום עבודה מפרך במחנה למצוא הקלה בהליכה באורוות לעת לילה. היינריך הימלר המשוקץ, ראש האס-אס, תיעב ציד. פעם שאל את רופאו, ד"ר קרסטין, צייד חובב, כיצד הוא מסוגל לירות ביצור אומלל, "הרי זה ממש רצח".
אבל עזבואנקדוטות, נמשיך לדבר האמיתי. לפצצה התודעתית. בשידור ברדיו הציבורי בשנת 1933 קרא הרמן גרינג להפסיק ניסויים בחיות "כדי להפסיק את עינוי בעלי החיים... אשלח למחנות ריכוז את מי שעדיין חושבים שהם יכולים להתייחס לחיות כאל רכוש דומם".
מיד עם עלותם לשלטון החלו הנאצים בחקיקה להגנת החי, ובראש ובראשונה איסור על שחיטה יהודית. החקיקה הנאצית הייתה מהמתקדמות באירופה של אז, והאמת שגם של היום. כבר ב-1932 הציעה המפלגה הנאצית להחרים ניסויים בבעלי חיים, ובעלייתם לשלטון ב-33' הם העבירו חוקים שהוציאו מחוץ לחוק ניסויים בבעלי חיים בבוואריה ובפרוסיה. בשאר גרמניה הותרו ניסויים רק באישור מפורש של שר הפנים, שהעמיד תנאים שנועדו למנוע סבל ומניעת ניסויים מיותרים. יוזף מנגלה, שערך ניסויים סאדיסטיים בבני אדם, לא נזקק לאישורים כאלו.
המנטור הגדול היה המלחין ריכרד וגנר, ההשראה של היטלר. וגנר הטיף בשלהי המאה ה-19 לחיים בעלי אחדות וחיבור אורגני עם הטבע, שאין להשחיתם בניתוח תאורטי. לדידו, המדע - והיהודים העומדים מאחוריו - הוא צורה של אינטלקטואליזם הרסני המתייחס לטבע ולבעלי החיים באופן מכני. הרבה לפני קבוצות אקו-טרור, ואגנר עודד ניפוץ מעבדות, והמדען זוהה עם היהודי.
אחד מהחוקים הנאציים אסר על יהודים להחזיק בחיות מחמד. החיות נעזבו ברחוב והמשטר נאלץ להשתמש בהמתת חסד - רק בהתאם לחוקים המדוקדקים, החמורים והמתקדמים שאסרו על גרימת סבל מיותר, כמובן. בעלי חיות המחמד לא זכו להגנה דומה.
אז מה המסר? בקליפת אגוז, התובנה היא שהיחסים בין בעלי החיים לאדם טעונים פרדוקסים וחוסר עקביות. ההינדים, למשל, הם צמחונים, אבל הם גם משמרים משטר קאסטות גזעני כלפי בני אדם(כת הטמאים). הנאצים הודאגו מאוד מסבל הלובסטרים במסעדות ברלין (אחד החוקים הראשונים שחוקקו התייחס לבישול לובסטרים), בזמן שטבחו ורצחו בגז ילדים יהודים במחנות השמדה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם