חובבי המחדלים והחקירות: צאו לנו מהחיים
התחביב הלאומי הפך להיות חיפוש אחרי מחדלים, אבל אין אף שלטון בעולם שמסוגל למנוע נזקים שנגרמים בעקבות מזג אוויר נדיר
בארה"ב סופות וסערות הן עניין של שגרה. החזאים מזהירים מראש, על עצים שייפלו ודרכים שייחסמו וחשמל שיתנתק ושכונות שיוצפו. באופן מדהים, כל מה שהם אמרו התגשם. היה אפילו הרבה יותר גרוע. היו הרוגים. ניתוקי החשמל כללו רבי קומות שבהם הקשישים נתקעו בקומות הגבוהות - לא שעה או שעתיים, ולא יום או יומיים, אלא שבועות ארוכים. במקומות הנמוכים זה היה קרוב יותר לאסון טבע. אזורים מסוימים נראו כמו אחרי הפצצה.
אין שלטון בעולם, עירוני או ממשלתי, שמסוגל למנוע מראש את כל הנזקים, או לגדוע מראש את כל העצים שמאיימים לקרוס, או להקים מערכות ניקוז שמתמודדות עם מטח אדיר של גשמים בפרק זמן קצר. מערכות חירום במדינות מתוקנות מסוגלות להתמודד עם רמה סבירה של שיבושים. העלות של מניעה מוחלטת, ככל הנראה, גדולה הרבה יותר מעלות התיקונים. זה נכון בהרבה מאוד תחומים, ולא רק בנוגע לפגעי מזג האוויר. ד"ר רון אבני מאוניברסיטת בןגוריון הבהיר שהתקן בארה"ב מחייב מוכנות לרעידת אדמה שמתרחשת אחת ל-500 שנים (זה גם התקן גם בישראל). היערכות לרעידת אדמה שמתרחשת אחת ל-2,000 שנה, כמו זו שהייתה ב-1906 בקליפורניה, תחסל את תקציבי כל המדינות. מה שנכון לרעידות אדמה, נכון גם לתרחישים נדירים במזג האוויר. כך, למשל, משתלם יותר לסגור את נתיבי איילון ימים אחדים, אפילו מדי שנה, מאשר להשקיע במניעת הצפה.
באזור בוסטון, שבו שהיתי בשנה שעברה, סופות שלג הן עניין שבשגרה. אבל אם למישהו נדמה שהרשויות העירוניות באזור, כולן מאוד מנוסות, חלקן גם מאוד עשירות, מסוגלות להתמודד עם כל הפגעים - הוא טועה. הפסקות החשמל היו הרבה יותר ארוכות וכואבות. כל אמצעי ההכנה המוקדמים לא עצרו את הנזקים.
אז אנא מכם, ידידיי העיתונאים, תפסיקו לבלבל את המוח עם תרחישים ומחדלים. ואנא ממך, מבקר המדינה, מפאת כבודך, לא אטען שהקפיצה הנמהרת שלך היא ריקוד על הדם. יש רק ועדה אחת ויחידה שאנחנו זקוקים לה: ועדת מומחים לחקר ביצועים. היא צריכה לבדוק מה צריך לעשות ואיך צריך להיערך לקראת הסערה הבאה, בהתחשב בנתוני תקציב ידועים ומוגבלים, ובהתחשב בסיכוי הסטטיסטי להתרחשות הסופה. ייתכן, מאוד ייתכן, שהמסקנה תהיה שאין צורך להשקיע שום דבר, משום שזה פשוט בלתי יעיל ובלתי כלכלי להשקיע הון עתק בסופה שמתרחשת אחת לעשרות שנים. וייתכן שהמסקנה תהיה שונה.
אבל דבר אחד ברור: בדיקות ממחלקת מבקר המדינה או ועדות חקירה אינן עסוקות בתיקונים אלא במציאת אשמים. זה מה שמשפטנים, בוודאי שופטים, יודעים לעשות. יש להם אפס הבנה בתיקונים, בביצועים, בשיפורים, או בחישובי עלות וכדאיות. אף אחד לא מגיע לוועדות כאלה כדי להציע דרכים מושכלות לשינוי, לשיפור, ללקיחת אחריות. לוועדות כאלה מגיעים מקבלי החלטות עם עורכי דין, כדי להסביר מדוע הם נפלאים וכל האחרים אשמים. הרי זה הריטואל הקבוע בוועדות חקירה. היה לנו כבר מספיק מהאוכל מהמקולקל הזה. ועדת אגרנט ערפה ראשים. היא לא שיפרה כלום. ועדת אור עשתה משהו דומה. היא לא שיפרה את מצבם של ערביי ישראל. כי זה מה שוועדות יודעות לעשות. כך שאנא מכם, חובבי המחדלים והחקירות: צאו לנו מהחיים. אנחנו זקוקים להמלצות מושכלות על שינויים. אין לנו שום צורך בעוד ריטואל של עריפת ראשים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם