חוף מציצים: עוד שותים כאן קצת קפה בקוניאק
41 שנים אחרי הסרט שהפך את החוף התל-אביבי לסמל לישראליות הקלילה לא נותר הרבה מניחוח השובבות העממית של איינשטיין
"לא נותר הרבה". החוף המיתולוגי צילום ארכיון: רענן כהן
גרפיטי של "הציונות שוקעת בים" מקבל את פני הנכנסים לחוף, בליל של שפות זרות ממלא את האוויר, ושלט מתכת דק שהציבה העירייה בקרבת מקום מזכיר שפעם גם צולם פה סרט פולחן.
"הישראלים אוהבים את אריק איינשטיין, הוא מהאמנות, לא? מהמוזיקה?" תוהה בחור בשנות ה-20 לחייו , ואייל מהמרכז מספיד: "החוף הזה מייצג את הישראלי שאיבדנו-השמח, הלא מתלקק, שלא אכפת לו מכסף".
בסוף, בשולי החוף המפוהק, אני מוצאת את חיים, רוני ועמוס שמשחקים שש-בש בשולחן הקבוע כבר 50 שנה. הם היו פה עוד לפני איינשטיין וזוהר וצבי שיסל, ובשבילם זה יום עצוב, יום שמסמל דור הולך ונעלם. אולי ישנו את שם החוף ל"אריק איינשטיין", הם מקווים, אולי העירייה תשים פה זר פרחים.
"כל דבר בתקופתו, מה שהיה לא יחזור", חורצים מנהלי מסעדת מציצים הסמוכה.
אך אז שולחים קריצה קטנה מהסרט, שמוכיחה שיש דברים שטעמם לא פג: "אבל לכבוד אריק, הברמן שתה הבוקר קצת קפה בקוניאק שלו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם