הסיפור המלא על מינוי פרקליט המדינה החדש
שי ניצן, פרקליט המדינה החדש, מותקף קשות מימין, אך גם סופג ביקורת נוקבת בשמאל. גרום המקורב לדיונים חושף מה הכריע את הכף
ביום שני הופיעו הארבעה בפני ועדת האיתור. המועמדים היו נרגשים, אומר גורם מקורב לוועדה. וינשטיין לא קצב את זמנם והתיר לכל אחד לדבר באריכות ובצורה הוגנת. במשך כשעתיים שטח כל אחד את עיקרי דבריו, חברי ועדת האיתור שאלו שאלות, והאווירה הייתה נינוחה. לא התנהלה חקירה נגדית, אלא נערכו שיחות ארוכות עם כל אחד מהמועמדים.
די מהר התברר לכל חברי הוועדה שזמיר וסגל אינם מתאימים לתפקיד, והמאבק האמיתי התנהל בין למברגר לניצן. למברגר הציג תוכנית מקיפה, שיטתית ומפורטת מאוד, מספר המקורב לוועדה. גם לניצן הייתה תוכנית. הוא דיבר על הליכים שונים שמטרתם לזרז טיפול בתיקים בעלי חשיבות ציבורית שנתקעים במערכת, הוא טען שצריך לשתף את הפרקליטות בשלבי החקירה המשטרתית הרבה יותר מכפי שזה נעשה עד כה ואמר שישקיע משאבים בגיוס פרקליטים צעירים מהרמה הגבוהה ביותר.
"שניהם, גם למברגר וגם ניצן, באו מתוך המערכת ושניהם מכירים את עבודת הפרקליטות היטב", אומר המקורב לוועדה. "בסופו של דבר כאמור אופיו של ניצן הכריע". חברי הוועדה, ביניהם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, הגיעו למסקנה שלמרות שנותיו הארוכות בפרקליטות ניצן עדיין נחשב נטע זר במערכת.
"הוא אמנם גדל בתוך הפרקליטות, אך בגלל אופיו הוא נתפס בתוך המערכת כמינוי חיצוני. הוא אדם לא נחמד באופיו, הוא לא סחבק, הוא לא אחד מהחבר'ה, הוא יהיר ומנוכר ולכן יוכל לערוך שינויים. פרקליטי המחוז ועורכי הדין הבכירים אינם רואים בו אחד משלהם, מה שיקל עליו להנחית הוראות ולצפות שיבצעו אותן בלי ויכוחים, לעומת למברגר שנחשב פרקליט אהוד מאוד ויתקשה לבצע שינויים. התחושה הייתה שרק הוא יצליח להזיז דברים", מסכם הגורם המקורב לוועדה.
פרופ' אריאל בנדור, נציג האוניברסיטאות בוועדת האיתור, תמך בלמברגר. הוא לא שלל את ניצן, אבל אמר שלמברגר מועמד טוב יותר, מכיר את המערכת היטב ובעל ניסיון עשיר בניהול תיקים פליליים. עיקר עבודתו של פרקליט המדינה הוא לעמוד בראש התביעה הפלילית, הסביר בנדור, ולמברגר מגיע מהצד הזה.
ארבעה מחברי ועדת האיתור - נציב שירות המדינה משה דיין, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, מנכ"ל משרד המשפטים ד"ר גיא רוטקופף ונציגת הציבור עו"ד רחל תורן - תמכו בניצן. חלקם הביעו חשש מהעובדה שניצן, לעומת למברגר, חסר ניסיון בניהול תיקים פליליים וניסיונו המשפטי אינו מגוון, אבל דיברו על חשיבתו היצירתית. "הוא חושב מחוץ לקופסה", מסביר המקורב לוועדה. "חברי הוועדה שתמכו בו אמרו שהוא גאון משפטי. וינשטיין, שדיבר אחרון, אמר שהוא בטוח שניצן יוכל לבצע שינויים במערכת אף שהוא אינו מקובל על הפרקליטים".
פרקליט בכיר לשעבר אומר שווינשטיין צדק לפחות בחלקו השני של המשפט. "לפרקליטים הפליליים קשה לקבל את העובדה שפרקליט המדינה אינו מומחה בתחום הפלילי. היו לנו השגות לא מעטות על משה לדור, פרקליט המדינה היוצא, אבל לדור הוא מומחה בתחום הפלילי, מה שאי אפשר להגיד על ניצן. לפרקליטים בפרקליטות היה חשוב מאוד שימונה מישהו משלהם, ומהבחינה הזאת טוב שנבחר עורך דין מתוך הפרקליטות, אלא שרבים בפרקליטות סבורים שלמברגר מתאים יותר. שוקי הוא אדם איכותי מאוד, ישר והגון, משפטן מופלא. זו החמצה אדירה לפרקליטות שהיא מאבדת אדם כמוהו. שוקי הוא מנהיג, והפרקליטות החלודה זקוקה לאדם כמוהו".
עו"ד רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, סבורה ש"הפרקליטים יכולים להביע דעה כזו או אחרת, אבל כשנקבע מנהיג כולם יהיו מאחוריו. אדם גדל לתוך התפקיד. לשי ניצן יש יכולת ביטוי מצוינת והוא מאוד ייצוגי. חשוב שהפנים של הפרקליטות יהיו מוערכות ונבונות. אני לא מזלזלת לרגע בנושא של הידע הפלילי, זה תחום מורכב עם אינספור התפתלויות. בזה ניצן פחות בקיא, אבל הוא לא לבד, המערכת חזקה ותתגייס לצדו".
זאת הפעם השלישית שניצן מתמודד על תפקיד פרקליט המדינה. ב-2004 נבחר ערן שנדר לתפקיד אחרי שגבר על וינשטיין, ניצן ומשה לדור שהיה פרקליט מחוז ירושלים. ב-2007 נבחר משה לדור לתפקיד. ניצן נחשב המועמד המוביל, אולם לדור זכה בתפקיד בין השאר בשל ניסיונו הפלילי העשיר.
בשנה שעברה נחל ניצן כישלון נוסף כשהגיע לשלב הסופי במרוץ לתפקיד פרקליט מחוז ירושלים בתמיכת יהודה וינשטיין, אולם כשהבין שנורית ליטמן, המשנה לפרקליט המחוז, זוכה לתמיכתו של פרקליט המדינה משה לדור, הודיע ברגע האחרון שהוא מושך את מועמדותו.
שלושה חודשים אחר כך פרש ניצן מתפקידו כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים אחרי למעלה מ-20 שנה בפרקליטות שבהן שימש פרקליט במחלקת הבג"צים, ממונה על עניינים ביטחוניים, מנהל תחום תפקידים מיוחדים וכאמור משנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. ניצן היה מועמד לתפקיד ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, אולם לבסוף, בלחצו של וינשטיין, זכה בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים ובכך סלל את דרכו אל הכיסא הנחשק של פרקליט המדינה.
ניצן, בן 54, נשוי ואב לחמישה, גדל בירושלים במשפחה דתית. אביו יעקב עסק בבנייה, ואמו חוה טיפלה בילדים. הוא למד בישיבת "נתיב מאיר" והיה חניך ומדריך בבני עקיבא. ב-78' התגייס לגדוד 890 של הצנחנים לצדו של יוחנן דנינו, מפכ"ל המשטרה. עו"ד אבי עמירם, שהיה מפקדם של השניים, זוכר את ניצן כ"אינטלקטואל. בזמן שהצנחנים ישנו הוא קרא ספר. הפעילות המבצעית הייתה באזור השומרון, בלבנון ובגבול הסורי. ניצן היה חובש קרבי, התאמץ לעשות את עבודתו נאמנה, אבל בלט בעיקר בצורת ההתנסחות המיוחדת".
כשהשתחרר למד ניצן משפטים באוניברסיטה העברית, התמחה אצל אהרן ברק ואצל עו"ד יעקב רובין, וכשרצה לעבוד בפרקליטות המליץ רובין על המתמחה שלו לדורית ביניש, פרקליטת המדינה, שהתרשמה מההמלצה החמה והציעה לניצן להיות העוזר האישי שלה.
ביניש הייתה אורחת הכבוד בחתונתו של ניצן ב-92', וגם כשהייתה שופטת ונשיאת בית המשפט העליון דלתה הייתה פתוחה בפניו. ניצן הגיע לעתים תכופות ללשכתה בבית המשפט העליון ואף יצר קשרים הדוקים עם עדנה ארבל, פרקליטת המדינה וחברתה הקרובה של ביניש.
הקרבה ביניהם יצרה את מה שזכור עד היום בפרקליטות כ"מרד הפרקליטים". בכנס פרקליטים בסוף 2002 הכריז ועד פרקליטי המדינה מרד נגד ארבל בטענה שהיא מחלקת תקנים למקורביה. ניצן היה במוקד הרעש אחרי שזכה בתפקיד של מנהל תחום התפקידים המיוחדים בפרקליטות. "זה ישראבלוף", אמרה אחת הנואמות בכנס. "מינוי שכל תכליתו העלאת משכורת".
פרקליטה אחרת יצאה נגד התנאים הטובים שבהם זכה ניצן: "יש לי ותק של 15 שנה מעליו", אמרה , "ואני לא מקבלת את התנאים שלו". הפרקליטים אמנם מיהרו להתנצל באוזני ארבל על המתקפה האישית, אבל ניצן נותר בעין הסערה. "קלטתי שמהיום והלאה הקשקוש הזה יידבק אליי", אמר . "אנשים לא יזכרו מה בדיוק היה, אבל יידעו שסידרו לי ג'וב".
למעלה מעשר שנים אחרי הפרשה מתברר שניצן צדק. "שוב אותו מיליה מרצף את הדרך לאנשיו", כועס ח"כ יריב לוין, אחד המתנגדים הקולניים למינויו של ניצן. "זה לא מקרי שבן טיפוחיהם של ברק וביניש נבחר לתפקיד. השיטה מנציחה את היכולת של אנשי המערכת להביא לתפקידים בכירים את בני טיפוחיהם בצלמם ובדמויותיהם. מועמדים מצוינים מהפרקליטות לא הגישו מועמדות מפני שחששו שהכל מכור מראש, מה שהופך את הפרקליטות למונוליטית מבחינה מחשבתית".
אם המונוליטיות הייתה לדעתך ימנית, סביר להניח שלא היית מתקומם.
"זה לא עניין של ימין או שמאל, אלא של שיטה פסולה. התהליך פסול מיסודו. הוועדה היא ועדת איתור ולא ועדת מינוי, ובכל אופן היא מביאה לממשלה רק מועמד אחד, מה שאומר שלא הממשלה בוחרת את המועמד אלא הוועדה. זה לא המנדט שלהם. בנוסף נבחר אדם שהודלף לתקשורת שהיועץ המשפטי לממשלה רוצה בו. אסור שתהליך המינוי יישלט על ידי היועץ המשפטי לממשלה מפני שאז פרקליט המדינה ירגיש שהוא חייב ליועץ המשפטי לממשלה ויהיה תלוי בו. לטובת המדינה, עדיף פרקליט מדינה עצמאי שנבחר על ידי גורמים אחרים. הוועדה לא כתבה פרוטוקול, כל מינוי אחר שהיה נבחר בצורה כזו היה נפסל".
אבל בסופו של דבר נבחר פרקליט שבוועדת האיתור היו מי שכינו אותו גאון.
"אין לו ניסיון אמיתי בניהול תיקים פליליים. במקרה כזה חייבים לספק לציבור הסבר טוב מדוע בוחרים דווקא בו. זה כמו שיבחרו נהג רכבת ויביאו לוועדת האיתור רק מועמד אחד שהוא נהג אוטובוס".
המתקפה של לוין ושל חבריו בימין היא ארוכת שנים. שם בטוחים שניצן הוא "איש שמאל קיצוני שבקיצוניים", כפי שאמר השבוע ח"כ משה פייגלין מהליכוד ביתנו, זאת בעקבות שורה של החלטות כמו מעצר עד תום ההליכים של חוסמי כבישים צעירים בזמן ההתנתקות, סגירת תיקי השוטרים שהשתתפו באירועי עמונה, הוצאת צווי הרחקה מנהליים נגד פעילים מרכזיים בחוות גלעד וביצהר והוצאת צו מעצר נגד הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע.
ניצן עצמו מקפיד להדגיש את הניטרליות שלו. לעיתונאים הוא סיפר כי לקח את ילדיו לטיול בחברון. "גם לארגוני השמאל יש תלונות נגדי מפה ועד להודעה חדשה", הוא אמר בראיון ל"מקור ראשון" לפני ארבע שנים. בראיון ל"גלובס" לפני שנתיים הוא אמר שהוא ביחסים טובים עם חלק מ"הנציגים הרשמיים של המתיישבים ביהודה ובשומרון. הם מבינים שאני לא רודף אותם במישור האישי, אלא ממלא את תפקידי". ניצן אף טען שהעובדה שהוא בא מבית דתי מושכת לעברו את אש הימין. "הניסיון מוכיח שהחבר'ה האלה מציקים דווקא לאנשים שבאים מהמגזר. הם מניחים שיש להם כלים להשפיע עלינו יותר מאשר על החילונים".
על אף התדמית השמאלנית שחוגי הימין מנסים להדביק לו בכל מחיר, חלק מהחלטותיו קוממו עליו גם את חוגי השמאל שאף כינו אותו "פרקליט הכיבוש". ב-2002 הוא טען בבג"ץ בעד גירוש של משפחות מחבלים לעזה בניגוד לדעתם של ארגוני שמאל שסברו שהגירוש מנוגד לאמנת ז'נבה ולכללי המשפט הבינלאומי. הוא גם הגן על עמדת השב"כ בבג"ץ בעתירה נגד שימוש בכוח פיזי נגד מחבלים. "אמצעי החקירה הפיזיים, לרבות טלטולים, נועדו להציל חיי אדם ואינם מתקרבים לדרגה של עינויים", הוא אמר בדיון בבג"ץ. עמדת המדינה, כידוע, לא התקבלה, והרכב של תשעה שופטים קבע ב-99' שכוחות הביטחון לא יהיו רשאים להפעיל אמצעי לחץ פיזיים על נחקרים.
זאת ועוד, בדיון שעורר סערה רבה הוא הגן על החלטת המדינה לשמור על חשאיות מתקן החקירות הסודי 1391. בעתירה שהגישו המוקד להגנת הפרט וח"כ זהבה גלאון ב-2005 נטען שמתקן הכליאה הסודי אינו ראוי להחזקת עצורים וכי ננקטות בו שיטות חקירה פסולות. ניצן אמר בדיון, בשם המדינה, כי יש נימוקים "ממשיים ולגיטימיים" לשמירה על סודיות המתקן וכי החוק אינו מחייב את חשיפתו. הוא אף אמר שזכויות העצירים נשמרות וכי שיטות החקירה חוקיות. העתירה נדחתה, אולם בלחץ ארגוני זכויות אדם לא נשלחו אסירים נוספים למתקן.
עו"ד רונאל פישר מתקומם נגד ההתנהלות של ניצן בפרשת הנשיא משה קצב. ניצן נשלח להגן בבג"ץ על עסקת הטיעון עם קצב בטענה שהמתלוננות אינן אמינות.
"ביליתי לילות שלמים ללא שינה כתוצאה מהחלטות של אנשים כמו שי ניצן", אומר עו"ד רונאל פישר. "קשה להבין את הסיטואציה של האחריות שיש לסנגור כשאדם מבקש ממנו הגנה, ומולו עומד פרקליט עם כל כך הרבה כוח שלעזאזל הצדק מבחינתו.
בפרשת קצב הפרקליטות אמרה שיש מקום להסדר טיעון, וכשקצב התהפך הם התהפכו. אין לי דבר נגד ניצן באופן אישי, אלא נגד התנהלותה של הפרקליטות, המהות, האתוס. כשאחוזי ההרשעה גבוהים כל כך, פרקליט בפרקליטות המדינה חייב להיות לא פחות מאדם מופתי, וכאשר הוא מזגזג ולא אומר דברים מהימנים כמו בפרשת קצב, אני מתקומם ורותח".
פרקליט בכיר לשעבר בפרקליטות המדינה הוסיף: "מצד אחד המדינה אמרה שאין ראיות, ואחר כך אותה מדינה הלכה לתיק הזה עם הרשעה. אני לא יכול להבין איך ניצן לא הרגיש אי-נוחות עם המשימה הזו".
בראיון ל"גלובס" אמר ניצן שדעתו על הסדר הטיעון "יכולה להיות לא נוחה ממנו", אבל בסופו של דבר, הוא אמר, טיעוניו התקבלו על ידי רוב השופטים. "זו גבורה קטנה מאוד להיות חכם לאחר מעשה", הוא אמר לחן שליטא ב"גלובס". " אני משתגע מכל העותרים המקצועיים האלה שלא הופיעו בתיק פלילי מימיהם ויש להם יומרה להגיד שהחלטת היועץ מופרכת. אני מנסה כמיטב יכולתי להיות מקצוען במשפטים, והמקצוע הוא להבדיל בין הרגשות ונטיות הלב לבין השאלה אם זה חוקי או לא".
קשה להעריך אם ניצן יטה חסד לפוליטיקאים כפי שעשה בחלק מפעולותיו בעבר או שינקוט קו לוחמני. הוא תמך בסגירת תיק חברות הקש נגד אביגדור ליברמן ובשתי פרשות שונות ניצב לצדו של נתניהו. ב-95', בהיותו ראש האופוזיציה, הקריא נתניהו בכנסת קטעים ממסמך שטאובר המוגדר סודי ביותר, אשר פירט את עמדות ישראל לקראת המשא ומתן עם סוריה על עתיד רמת הגולן. חקירה בפרקליטות הצבאית הראשית מצאה שהמסמך לא הודלף לנתניהו במזיד. ניצן טען שלנתניהו בכל מקרה עומדת חסינות. בפרשת בר-און חברון טען ניצן בשם המדינה שאין די ראיות לכך שנתניהו היה מודע לעובדה שמינוי עו"ד רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה נרקח ממניעים פליליים.
"למרות ההסתייגות שלי מבחירתו של ניצן לפרקליט המדינה", אומר הפרקליט הבכיר לשעבר, "אני ישן טוב בלילה מפני שאני סומך על הפרקליטות. הם לא ייתנו לדברים רעים לקרות. אם הם יחשבו שקורים דברים לא ראויים, זה ייצא החוצה. הם לא יוותרו ויילחמו על האמת שלהם, לא משנה מי פרקליט המדינה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם