הקמפיין הציני של אנשי הימין
הביקורת בחוגי הימין על מינויו של ניצן הייתה צפויה. אבל המבחן האמיתי שלו הוא לא הפופולאריות, אלא אם ישאיר חותם כמעצב דרך
כל מי שמכיר את ניצן לא מפסיק לגחך על הדימוי שנבנה לו בקפידה, כאילו היה שליחה של תנועות "מצפן" ההיסטורית או "גוש שלום" ברחוב סלאח-א-דין - בניין משרד המשפטים בירושלים. הדימוי אידיוטי, מרחק אוקיינוס מהמציאות.
עזבו את העובדה שניצן הוא בוגר ישיבת "נתיב מאיר", אדם דתי (על אף שאינו חובש כיפה) ששלח את חמשת ילדיו לחינוך הממלכתי-דתי. מי שלא שמע באיזה להט הוא מגן על המעצר המנהלי השנוי במחלוקת של פעילת השמאל טלי פחימה, ועל מעצרים מנהליים רבים נוספים של פלסטינים וערבים ישראלים, ובכלל על הכלי האנטי דמוקרטי הזה שנקרא מעצרים מנהליים; מי שלא שמע את ניצן מגן על האכיפה האגרסיבית נגד ענת קם ונגד העיתונאי אורי בלאו; מי שלא שמע אותו מגן על מה שנקרא "בטחון המדינה" (לעתים ממש באופן עיוור), תוך שהוא נשמע כמעט מזלזל בערכים אחרים, למשל חופש העיתונות, כנראה לא יבין עד כמה הקמפיין נגד ניצן הוא כל כך ציני, כל כך ממוקד מטרה.
ניצן הוא משרת ציבור מושבע, אפילו די מעצבן. התחושה המתסכלת היא שניצן יכול להגן בכישרון רב על כל החלטה - גם כשאינה צודקת - של מדיניות האכיפה והתביעה הכללית. כך, כאמור, הוא הגן על מעצרים מנהליים של יהודים וערבים, שמאלנים וימנים כאחד. וכך גם הגן על עסקת הטיעון השנויה במחלוקת - ויש שיאמרו השערורייתית-שחתמה המדינה עם משה קצב - עסקת טיעון חלומית שהיתה מאפשרת לנשיא השמיני להשתובב היום עם נכדיו במקום עם נרקומנים וסוחרי זונות.
אין זה לחינם שניצן תמיד נשלח לבית המשפט העליון כדי להגן על מדיניות התביעה, תהא אשר תהא: הוא ליטיגטור, טוען משפטי, בחסד עליון. העניין הוא שכפרקליט מדינה ניצן כבר לא נדרש לייצג את עמדת המערכת אלא לעצב אותה. במידה רבה, על אף שהוא שועל ותיק במערכת, הוא תמיד התבלט כמספר 2, לא כמעצב דרך. הניסיון לייחס לו את מדיניות המעצרים המנהליים ואכיפת עבירות הסתה נגד רבנים מחמיא לניצן, אבל בסך הכל פרקליט המדינה החדש ביטא את עמדת היועצים המשפטיים לממשלה בשני העשורים האחרונים - אליקים רובינשטיין, מני מזוז ויהודה וינשטיין.
נכון, גם פרקליט מדינה הוא סוג של מספר 2 (אחרי היועץ), אבל הוא בכל זאת המנהיג של פרקליטות המדינה. צריך לומר ביושר שהשטח - הפרקליטים במחוזות - לא מת על ניצן, משתי סיבות: הוא חסר ניסיון בתחום החשוב ביותר של הפרקליטות, התחום הפלילי. הוא לא צמח כתובע ובוודאי לא ניהל מחוז. הוא גם חסר ניסיון ניהולי. הסיבה השנייה היא שהוא נתפש כאליטיסט, והשטח העדיף את שוקי למברגר. עם זאת, גם השטח שונא את המתקפה הפוליטית האישית נגד ניצן, וכן רואים בו שם אדם ערכי וחדור שליחות ציבורית.
ניצן עומד בפני אתגרים קשים - חלקם בתחום הפלילי, חלקם בתחום הציבורי. מהיום הוא לא יהיה זה שיישלח לבתי המשפט ולאולפני הטלוויזיה כדי לדברר את החלטות המערכת אלא זה שיהיה השותף הבכיר לקבלתן. קשה לנחש כיצד תיראה הקדנציה של ניצן, רק צריך להסכים על אמות המידה להצלחה - המבחן של פרקליט מדינה הוא לא אם בסוף הקדנציה יהיה פופולרי בקרב פוליטיקאים וטוקבקיסטים מקצועיים אלא אם ישאיר חותם כמעצב דרך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם