הזוג המלכותי: נועה ונועם – השמות הנפוצים
נתוני הלמ"ס לרגל יום הילד הבינלאומי מגלים כי נמשכת מגמת הירידה בילודה במגזר הערבי; בת"א יש 20% ילדים, לעומת 63.8% בביתר עילית
עד שנת 2012 ההבדלים בשיעורי הפריון הצטמצמו, ובשנת 2012 הממוצע לנשים ערביות הוא כ-3.3 ילדים, לעומת כ-3 ילדים בממוצע בקרב היהודיות.
ברשימת היישובים העירוניים, מובילה העיר ביתר עילית בשיעור אוכלוסיית הילדים עם 63.8%. אחריה הישוב טלמון והעיר מודיעין עילית. את הרשימה סוגרות הערים רמת גן, בת ים, תל אביב וקריית ים, שבה 19.6% ילדים עד גיל 17.
ברשימת הערים הגדולות, מובילה בני ברק בשיעור הילדים, וחלקם היחסי באוכלוסייה הוא כ-46%; בירושלים הוא 40%, בתל אביב-יפו ובחיפה, אוכלוסיית הילדים מהווה כחמישית מאוכלוסיית העיר.
בשנת 2012 נולדו בישראל כ-171 אלף תינוקות. מספר הילדים הממוצע עומד על 2.4, כשבבני ברק הוא עומד על 3.5, ובירושלים הוא 3.1 למשק בית.
מכלל הילדים היהודים, כ-8% גרים במשפחות חד הוריות, בהשוואה לכ-6% מהילדים הערבים במשפחות אלה. בקרב ילדי עולי בריה"מ, אחוז הילדים שגרו במסגרת של משפחה חד הורית עמד על 13%.
בשנת 2012, עשירית מהילדים עד גיל 17 חיו במשקי בית ללא מועסקים. 8% באוכלוסייה היהודית, ובאוכלוסייה הערבית הנתון הוא כפול, ועומד על 16.3%.
שיעור הזכאים לתעודת בגרות הגיע בשנת הלימודים תשע"ב ל-69.5%. בחינוך העברי שיעור הזכאים גבוה מזה בחינוך הערבי – 73.5% לעומת 56%. במעבר לשנת תשע"ג אחוז נשירת התלמידים בכיתות א-יב' היה 2.1%.
בשנת תשע"ג למדו 1,365 בני נוער מגיל 12 ועד 17 לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
משקי בית שבם ילדים, הוציאו בממוצע יותר מ-4,000 שקל ממשקים ללא ילדים: 16,525 שקל, לעומת 12,432.
כמו בשנה הקודמת, השמות הנפוצים ביותר בקרב יהודיות שנולדו בשנה זו הם: נועה, שירה, תמר, טליה, מאיה ויעל, וזו השנה ה-14 בה נועה הינו השם הנפוץ ביותר. לרשימת שמות הבנות נכנסה כוכבת חדשה בשם אדל. יותר מ-850 בנות שנולדו בשנת 2012 נקראו בשם זה, עלייה של פי שלוש משנת 2011.
בקרב הבנים השם נועם הוא הנפוץ ביותר, ואחריו אורי, איתי, יוסף, דוד, יהונתן, ודניאל. בשנה שעברה היה איתי השם הנפוץ ביותר.
בקרב הבנים המוסלמים השם הנפוץ ביותר היה מוחמד, כאשר אחד מכל עשרה בנים מוסלמים שנולדו בשנת 2012 נקראו בשם זה. ולאחריו אחמד ומחמד. בקרב הבנות המוסלמיות השמות הנפוצים היו מרים, לין רהף וליאן.
כ-2,600 ילדים עד גיל 14 נפגעו בתאונות דרכים, מדובר בירידה של כ- 10% בהשוואה לשנת 2011.
במהלך שנת 2011 נישאו בישראל כ-1,500 נערות עד גיל 17, המהוות כ-2.9% מכלל הנשים שנישאו בשנה זאת. כ- 82% מהנערות שנישאו הן מוסלמיות. כמחצית מבין הנערות המוסלמיות שנישאו בשנה זאת הן ממחוז ירושלים, 18% ממחוז הצפון ו-17% ממחוז הדרום. כזכור, לפני כשבועיים המגביל את גיל הנישואין ל-18.
בשנת 2012, 409 נערות עד גיל 17 ילדו, מתוכן 336 מוסלמיות ו-62 יהודיות. עבור כ-9% מנערות אלו לא הייתה זו לידה ראשונה.
בשנת 2012, היו יותר ממיליון משקי בית עם ילדים בני 17-0. משקי בית אלו היוו כ-45% מסך משקי הבית בישראל. מבין משקי הבית היהודים כ-42% היו משקי בית עם ילדים (כ-771 אלף), בהשוואה לכ-70% בקרב הערבים (כ-228 אלף).
מרבית הילדים בישראל גרו עם שני ההורים (92% מהילדים). 197 אלף ילדים, שהם כ-8% מהילדים, גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים שגרו במשפחה חד הורית גרו עם אימם (92%).
מתוך כ-193 אלף נערים בני 17-15 – 91.1% למדו, 1.7% עבדו ולא למדו ואילו 7.2% לא למדו ולא עבדו. מתוך כ-180 אלף נערות באותו גיל, 93.7% למדו, 0.9% עבדו ולא למדו ואילו 5.4% לא למדו ולא עבדו.
בשנת 2012, כ-17% (449 אלף) מכלל הילדים עד גיל 17 באוכלוסיית ישראל היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות המקומיות בישראל.
150 ילדים מתוך כל אלף ילדים יהודים רשומים במחלקות לשירותים חברתיים, בהשוואה ל-220 מתוך 1000 ילדים באוכלוסייה הערבית.
עבור 60% מהילדים הנזקקים הסביה היא "תפקוד לקוי של בני המשפחה. קבוצת הנזקקות השנייה בגודלה, כ-17%, היא "סיבות רפואיות ומוגבלות", וקבוצת הנזקקות השלישית בגודלה, 16%, היא "עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה".
בשנת הלימודים תשע"ב למדו 924,010 תלמידים בחינוך היסודי, מהם כ-73% במגזר העברי והיתר במגזר הערבי. מספר התלמידים בחינוך היסודי עלה בעשור האחרון בכ-17% (לעומת 763,435 תלמידים בשנת הלימודים תשס"ב).
בחינוך העל-יסודי למדו 643,061 תלמידים, מהם 74% במגזר העברי והיתר במגזר הערבי. מספר התלמידים בחינוך העל-יסודי עלה בעשור האחרון בכ-8% (לעומת 587,219 תלמידים בשנת הלימודים תשס"ב).
ככל שעולה מספר שנות הלימוד של האם כך עולים סיכויי התלמיד לזכאות לתעודת בגרות. שיעורי הזכאות בקרב הניגשים לבחינות הבגרות שלאמם הייתה השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה היו גבוהים יותר ובהפרש ניכר מאלה בקרב תלמידים שלאמם הייתה השכלה נמוכה (עד 8 שנות לימוד): בחינוך העברי 89% לעומת 56% ובחינוך הערבי 89% לעומת 51%, בהתאמה.
בשנת הלימודים תשע"א נפתחו 21,447 תיקים פליליים ל-11,241 בני נוער בגיל 18-12. 91.6% מבעלי התיקים הפליליים היו בנים. שיעור בני 18-12 בעלי תיקים פליליים היה 12 לכל אלף בני נוער בגילים אלה.
מנתוני הלמ"ס עולה כי ככל שמספר הילדים במשק בית עולה, כך עולה ההוצאה על לחמניות ופיתות ממרח שוקולד וחטיפים, דגני בוקר ומעדני חלב. וכמו כן נסיעה באוטובוס, ותשלומים על שיחות מטלפון נייח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם