הרב מצגר: חמש עשרה שנה של הסתבכויות
מעצרו של הרב הראשי לשעבר יונה מצגר חותם 15 שנה של תלונות על התנהלותו. הראשונה שבהן היתה שלילת סמכותו כרב עיר, ושיאן בהמלצת היועמ"ש לשעבר מזוז שיתפטר מתפקידו
-דרמה ברבנות הראשית: הרב יונה מצגר נחקר בחשד לקבלת שוחד
מהמשטרה נמסר כי "מדובר בחקירה חמורה, ובסכומים הנאמדים במיליוני שקלים". לפני חמישה
זו אינה הפעם הראשונה בה הרב מצגר מסתבך. בחמש עשרה השנים האחרונות עלו נגדו תלונות רבות, ובגין חלקן אף נחקר במשטרה. מאז שנת 1998, אז נשללה תעודת הכושר שלו לרבנות עיר על ידי מועצת הרבנות הראשית, הועלו תלונות, טענות וחשדות כנגד הרב מצגר בנוגע להתנהלותו במקרים ובתחומים שונים.
באף אחד מן הפרשיות לא הוגש כתב אישום, והתיקים נגנזו או שאף לא הוגשה בהם תלונה רשמית. בכל האירועים דחה הרב את התלונות והכחיש את מעורבתו.
בשנת 2010 פנה הרב רפאל מזרחי, מנהל מחלקת הבחינות וההסמכה ברבנות הראשית במכתב לרבנים הראשיים יונה מצגר ושלמה עמאר, ודרש מהם להקפיד על נוהל מתן ההסמכה לרבני שכונות וערים.
במסמך שהעביר מזרחי ליועץ המשפטי של הרבנות, פורטו 13 שמות של רבנים שהרב מצגר העניק להם תעודת כושר לרבנות מקומית, מבלי שעברו ולו מבחן אחד בכתב. "יש להקפיא ולברר את כל התעודות שניתנו ללא בחינות, בניגוד לנוהל", כתב הרב מזרחי במכתבו.
עו"ד מרדכי אייזנברג מ"התנועה להגינות שלטונית", וחבר הוועדה למינוי דיינים, פנה במכתב תלונה לרבנים הראשיים בעקבות הפרשה. במכתבו ציין אייזנבר "בשנים האחרונות הונפקו תעודות המקנות כושר לעשרות 'מיוחסים' ללא בחינות כלל, ללא תעודת 'יורה, יורה' וללא אישור של מועצת הרבנות הראשית או ועדת בחינות מטעמה".
אייזנברג הוסיף ואמר כי "על תעודות אלה מתנוססת חתימתו של אחד הרבנים הראשיים, בניגוד להוראות נוהל מתן תעודות בנושא רבנות".
בתגובה טען הרב מצגר כי "מבחינת החוק, רשאים הרבנים הראשיים לישראל ליתן תעודות כושר לכהן כרב מושב, שכונה או אזור בהתאם לשיקול דעתם הבלעדי והמוחלט. עם כניסתם לתפקידם, הרבנים הראשיים הנוכחיים כלל לא היו מודעים לקיומם של הנהלים החדשים בעניין. עם זאת, בפועל, הקפיד כבוד הרב הראשי מצגר ליתן תעודת כושר רק למי שעמד בבחינות".
הרב מצגר פירט בתגובה כי הרבנים שלהם ניתנה תעודת הכושר ללא מבחן, נבדקו לפי קריטריונים של שנות לימודיהם בישיבה, המלצות של רבנים מוכרים, הסמכות שקיבלו לרבנות מרבנים מוסמכים, וגורמים נוספים.
בשנת 2006 טען צלם צרפתי כי בכנס בין דתי בסביליה שבספרד, פנה אליו הרב מצגר בתום ריאיון עימו, וביקש ממנו ללוות אותו לחדרו. שם, לדברי הצלם, ביקש הרב שיוריד את בגדיו וישכב על המיטה. "הרב אמר שיש לי גוף יפה ומוצק. הייתי בשוק, בוודאי שזה משהו מטריד", הוסיף הצלם.
אלן מישל, ממארגני הכנס, אישר את הדברים ואמר: "מדובר באירוע חמור מאוד, מצגר המיט בושה על הרבנים בכנס, וגם על היהודים". הוא הוסיף ואמר כי הרב מצגר לא יוזמן יותר בעקבות הסיפור לאירועים דומים. מהארגון ששלח את הצלם הצרפתי נמסר כי משום שהוא לא היה קטין בעת האירוע, לא מדובר בהטרדה מינית, אלא ב"פיק-אפ הומוסקסואלי קלאסי".
בתגובה הכחיש הרב מצגר את הדברים, באמצעות עורך דינו פרופ' דוד ליבאי. בהודעה שנמסרה מטעמו של ליבאי נאמר: "הרב מצגר דוחה בשאט נפש את ההאשמות חסרות השחר המועלות נגדו. במהלך הכנס הבין דתי בסביליה לא התרחש כל אירוע בעל אופי מיני, לא בחדרו של הרב ולא באף מקום אחר. לא ידוע לרב מצגר על גורמים המחרימים או שוקלים להחרים כנסים בהם הוא משתתף".
בשנת 2003, בזמן בחירתו של הרב מצגר לרב הראשי לישראל, פנו ל-nrg מעריב כמה צעירים וסיפרו כי הרב הטריד אותם מינית. צעירים נוספים דיווחו על מקרים דומים והתלוננו על הרב מצגר בפני רבנים. הצעירים נבדקו באמצעות מכונת פוליגרף ונמצאו דוברי אמת. לבקשת nrg-מעריב הציג הרב מצגר בדיקת פוליגרף מטעמו, בה הכחיש את הטענות.
בשנת 2005 נחקר הרב מצגר במשטרה בעקבות חשדות לפיהם קיבל טובות הנאה בעת שהתארח עם בני משפחתו במלון "מצודת דוד" בירושלים בפסח 2004. הפרשה החלה לאחר פרסום כתבת תחקיר בערוץ 2.
עוד נמצא במהלך החקירה כי בחג השבועות ב-2003 שהה הרב מצגר בבית מלון "פרימה המלכים" כאשר התשלום עבור החדר בו לנו כמה מבני משפחתו מומן על ידי העמותה שהזמינה את מצגר. בפרשה נוספת שנחשפה עלה כי הרב מצגר שהה במלון בבירה, בתקופה שבה נשכרה עבורו מטעם המדינה דירת שרד בעיר.
לאחר שהפרקליטות בחנה את התיק, הוחלט כי אין די ראיות לביסוס כתב אישום. בעקבות חוות דעתו של פרקליט המדינה ערן שנדר, החליט היועץ המשפטי מני מזוז לגנוז את התיק. עם זאת, מתח מזוז ביקורת קשה על התנהלותו של מצגר בחקירה.
לדברי מזוז: "ניתן לציין דפוסי פעולה מרכזיים החוזרים על עצמם כגון: זילות בהתייחסות לכספי ציבור, קבלה של טובות הנאה עם מעמדו כרב ראשי, הסתבכויות באי אמירת אמת ואי נטילת אחריות על מעשיו תוך זלזול בכפופים לו". מזוז דרש ממצגר לפרוש מתקפידו, ואמר כי הם לא יעשה זאת, יפעל להדחתו.
בשנת 2008 דחתה הוועדה למינוי דיינים את בקשתו של מזוז, והחליטה לאפשר למצגר לשוב לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול. עם זאת, הוחלט כי הרב מצגר לא יכהן כנשיא בית הדין הרבני.
בשנת 1998 בעקבות תלונות שפורסמו נגדו בדבר זיופי חתימות בכתובה בחתונות שערך, שללה מועצת הרבנות הראשית מהרב מצגר את תעודת הכושר לרב עיר. טענות נוספות שנשמעו היו כי הרב מצגר דרש תשלומים נוספים בתמורה לעריכת חופה, והפעיל לחץ על משפחות החתן והכלה כדי שיוכל להספיק ולהגיע למספר חתונות בערב אחד. עבור החופות שערך, גבה הרב בתקופה זו סכומים שנעו בין 500 לאלף דולר בכל אירוע.
בדו"ח שנכתב לאחר השימוע, ציין הרב בקשי דורון: "הוועדה התרשמה שדברי הרב מצגר אינם עקביים, יש בהם תמיהות וסתירות ונראים בעיניה כלא סבירים. הוועדה יצאה ברושם עגום ובתחושה קשה, שלפיהם הרב מצגר רואה בהשגת מטרתו להיבחר לרב העיר תל אביב, תכלית המצדיקה התכחשות למחויבותו להישמע למורי הדור ולפסקיהם".
5 שנים לאחר הסרת מועמדותו לרבנות עיריית תל אביב, מונה הרב מצגר לרב הראשי האשכנזי. מולו התמודדו לתפקיד הרב יעקב אריאל והרב שלמה דיכובסקי. בבחירתו תמכו הרב יוסף שלום אלישיב, וכן נציגי ש"ס, שהסירו את תמיכתם ברב אריאל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם