קומוניזם, אסלאם ונובל: נפטרה דוריס לסינג
זוכת הנובל בספרות לשנת 2007, שכתבה מנקודת מבט קומוניסטית, עברה לעסוק בזרם הסופי וחקרה את המאה העשרים מנקודת מבט פמיניסטית, נפטרה היום בבריטניה
דוריס לסינג עם הנובל צילום: איי.אף.פי
- זוכת הנובל בספרות לשנת 2007: דוריס לסינג
מדוברות המו"ל של לסינג, חברת הרפר-קולינס, נמסר כי המחברת של יותר מ-55 יצירות בדיון, אופרה, שירה ועוד מתה בשלווה בביתה בלונדון. משפחתה ביקשה פרטיות, וסיבת המוות המדויקת לא נמסרה.
כשזכתה בפרס הנובל ב-2007, והאקדמיה השוודית היללה את "הסקפטיות, הלהט והחזון" שלה, הגיבה לסינג במילים "Oh Christ! ... I couldn't care less".
דוריס מיי טיילור (לאחר מכן לסינג) נולדה ב-1919 באיראן להורים בריטים, ובגיל שלוש עברה עם משפחתה לזימבבואה. עד גיל 14 התחנכה במנזר קתולי, ואז החלה לעבוד כמטפלת, מרכזנית ופקידה. עם השנים התפתחה כסופרת, על רקע ילדותה הקשה. לדבריה, בין מושאי ההשראה הבולטים שלה נמנים צ'רלס דיקנס, רודיארד קיפלינג, ד"ה לורנס ועוד.
ב-1949 פורסם בלונדון הרומן הראשון שלה, "העשב פוזם" (The Grass Is Singing). עד שנת 1956 כתבה על נושאים חברתיים, ולעבודתה היה גוון קומוניסטי, אך אז עזבה את התנועה. מ-1956 עד 1969 עסקה בתמות פסיכולוגיות, ולאחר מכן עברה להתמקד בחקירת הזרם הסוּפי באסלאם. בסדרת הספרים "ילדי האלימות" חיברה את שלושת הנושאים ברומנים אוטוביוגרפיים למחצה.
לסינג פרסמה שני רומנים תחת שם העט ג'יין סומרס, ומבקרי הספרות התעלמו מהם עד שלסינג חשפה את זהות הכותבת.
"מחברת הזהב", הרומן הגדול ביותר שלה, הוא רומן מקיף ורב-רבדים המגולל פרק בחייה של סופרת המתמודדת עם בעיות בחייה הפרטיים, ביחסיה עם גברים ונשים, ובגיבוש השקפת עולמה המוסרית והפוליטית. הוא מתרחש על רקע שנות מלחמת העולם השנייה והתפתחות העולם שלאחר המלחמה בשנות ה-50. הרומן נחשב בעיני חוקרים רבים לספר פמיניסטי קלסי.
הידיעה מבוססת על ידיעה קודמת שכתב איתי שטרן
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם