שנתיים מאסר לפקידה שמעלה ב-600 אלף ש'
הפקידה גנבה כ-600 אלף שקל מלקוחות בסניף בנק לאומי בו עבדה. השופט: "הנאשמת פגעה באמון הציבור במערכת הבנקאית"
בן צבי הורשעה ב-15 סעיפי אישום הכוללים העברת כספים מחשבונות פרטיים לצורך קניית נעליים, בגדים, תכשיטים, טיסות לחו"ל ונופש בבתי מלון יוקרתיים. לפי כתב האישום, היא פעלה בתחכום ובשיטתיות ובחרה בקפידה את קורבנותיה.
מפירוט העבירות המיוחסות לה עולה כי בתקופה של 7 שנים הזמינה הפקידה כרטיס אשראי והשתמשה בו עשרות פעמים, העבירה כספים מחשבונות לקוחותיה לחשבונותיה וכן לחשבונות מטעמה, תוך ניצול חשבונות בנק שלה ושל בני משפחתה. צוין כי בן צבי השיבה את כספי הגניבה.
השופט זאיד פלאח ציין במתן גזר הדין: " הנאשמת בחרה לקוחות תמימים, מרביתם מבוגרים, ותוך ניצול עיסוקה, מעמדה בבנק, נגישותה לחשבונות הבנק של אחרים והאימון שנתנו הלקוחות בבנק ובנאשמת – גנבה מקורבנותיה מאות אלפי שקלים בעשרות ואף מאות פעמים".
השופט הוסיף: "במעשיה, פגעה הנאשמת ברכושם של אחרים, בחיי מסחר תקינים, באימון הציבור במערכת הבנקאית, ובאימון הנהלת הבנק בנאשמת. מידת הפגיעה של הנאשמת באותם ערכים מוגנים היא חמורה, וספק אם אותם לקוחות, ואולי גם לקוחות אחרים, ישובו לתת אימון בנאשמת בפרט, ובמערכת הבנקאית בכלל".
עוד הבהיר השופט כי הנאשמת פגעה בציבור לקוחות הבנק, שכל מבוקשם היה לנהל את כספיהם במוסד בנקאי מוכר. לדברי פלאח, מעשי המרמה של הנאשמת נקטעו רק בעקבות הדיווח למשטרה.
השופט התייחס לטיעונים עורך דינה של בן צבי, שלא היה צפוי נזק לקורבנות כתוצאה ממעשי הנאשמת, מאחר והבנק היה מפצה אותם בכל מקרה במלוא סכום הגניבה. השופט הבהיר כי טיעון זה מקומם, משום שהזק העיקרי בפרשה הוא הפגיעה ב"אנשים מבוגרים, ששמו את מבטחם בנאשמת ובמוסד אותו היא מייצגת, ונבגדו על ידה".
"גם אם הבנק היה משלם לקורבנות את מלוא כספיהם, ללא קשר להשבתם ע"י הנאשמת, עדיין עוברים הם טלטלה של קורבנות מעילה. טלטלה זו לא ניתנת לריפוי מלא ע"י תשלום סכום הגניבה", כתב השופט.
בגזר הדין הבהיר פלאח כי כפי שהתרשמה קצינת המבחן, הנאשמת אינה מבינה עד תום את חומרת מעשיה, ואינה חשה אמפתיה כלפי קורבנות העבירות.
"הנאשמת מדגישה את תחושת המסכנות שלה כתוצאה מהליך המשפטי המתנהל נגדה, וכתוצאה מ"איבוד" מעמדה בפני אחרים. חוסר ההבנה המעמיקה של מעשיה, מוביל לחוסר הבנה אמיתית לאיסור שבהם, על כן יש צורך בהרתעתה מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד".
לגבי הרתעת הרבים הוסיף השופט כי "ענישה כואבת ומרתיעה" תבהיר לנאשמת ולדומיה, שמעשיהם אינם משתלמים, וכי דינו של גנב בנסיבות אלה הוא כליאה מאחורי סורג ובריח, ועונש זה בלבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם