מחקר: עלויות החינוך במגזר הדתי לאומי גורמות לעוני

מנתונים שמפורסמים במחקר שערכה ד"ר עדית סולברג מרצה בכירה במחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל, עולה בין השאר כי ההוצאות הענקיות על חינוך במגזר הדתי לאומי מהוות מעמסה כבדה ואף בלתי נסבלת על הורים רבים

מחקר שעוסק בחינוך הציוני דתי בישראל, שפרסמה ד"ר עדית סולברג מאוניברסיטת אריאל, עוסק בהבטים רבים של החינוך הזה לאורך השנים בארץ. בתוך כך מהנתונים שעולים במחקר מתברר כי עלות החינוך במגזר הזה מובילה משפחות רבות לעוני ולקשיים כלכליים אמיתיים וקשים ויש לתת על כך את הדעת. במחקר מצויין על ידי ד"ר עדית סולברג כי "אחת ההוצאות המשמעותיות בתוך סל ההוצאות של משפחה היא ההוצאה על החינוך. מסקר ההוצאות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי משפחה בישראל מוציאה מידי חודש 14,272 שקלים מהם 1714 על חינוך".
 
אולם רמת ההוצאות הזו שמצויה באוכלוסיה הכללית בישראל לא משקפת את התמונה בקרב המגזר הדתי לאומי. לדבריה "בעשור האחרון נסקו הוצאות החינוך במגזר זה לגבהים. משפחה ממוצעת במגזר עם ילדים בגיל חינוך הוציאה בשנים האחרונות בממוצע כ3200 שקלים בחודש על תשלומים ישירים למוסדות החינוך. מדובר בהוצאה שהיא כמעט פי ארבע מההוצאה הממוצעת הכללית וכרבע מסך ההוצאות של המשפחה הזו". הוצאות אלו לא כוללות הוצאות על נסיעות, ספרים, ציוד וחפצים נוספים מצב המגדיל את העלות באופן ניכר.

במערכת החינוך הדתית לאומית לומדים כיום כ-18 אחוז מסך התלמידים במערכת החינוך העברי בארץ. המאפיינים של מערכת חינוך זו הם שמירה על אורך חיים דתי בבית הספר ומחוצה לו, לימודי יהדות מתוגברים, כיתות נפרדות לבנים ובנות ביסודי ובתי ספר נפרדים בחטיבת הביניים ובתיכון ולבוש צנוע.
 

בנוגע לכך על פי נתוני משרד החינוך כתוצאה ממגמה מתמשכת של מעבר מלימודים בתיכונים העירונים לישיבות ואולפנות, למדו במוסדות פרטיים מוכרים שאינם ממ"דים (מוכש"ר) כ-60 אחוז מתלמידי התיכון הדתי לאומי. מספר זה הוא אף נמוך אל מול האחוז האמיתי של הלומדים במוסדות דתיים כאלו שכן במקרים רבים מסתתרות מאחורי בתי הספר העירונים עמותות הורים הגובות כספים לתגבור לימודים ובעצם בית הספר הממלכתי מתפקד וממומן כבית ספר פרטי.

לדברי עדית סולברג "בעוד שאת תשומת הלב הציבורית תופס התקצוב הציבורי של החינוך הממלכתי דתי בין היתר בשל תחושת האפליה הגלומה בו, יש לשים לב כי גם נטל החינוך המוטל ישירות על כתפי ההורים גבוה במגזר זה יותר מבכל אוכלוסייה אחרת. עלייה זו בנטל התשלומים התאפשרה שכן עד 2013 ניתן היה לגבות תשלומי הורים בחינוך הדתי הפרטי הגבוהים פי ארבע ולעיתים אף יותר מאלה המותרים במוסדות מוכרים אחרים שאינם דתיים. כך הגיע שכר הלימוד השנתי לכ7000 שקלים בשנה במוסדות ללא פנימייה והאמיר ליותר מ 20 אלף שקלים לשנה במוסדות הפנימייה היוקרתיים".
 במציאות הזו למשפחה ממוצעת במגזר הדתי לאומי שיש לה חמשה ילדים במערכת (ממוצע הילדים במשפחות הדתיות לאומיות עומד על 4.5), יהיו הוצאות חודשיות של כ-4000 שקלים בחודש כתשלום ישיר למוסדות החינוך. בהיוון התשלומים נקבל כי המשפחה הייתה צפויה להוציא כ380 אלף שקלים עד היום שבו הבן הצעיר יסיים את לימודיו. זאת כאמור ללא ההוצאות העקיפות על ספרים, ציוד, תלבושת, נסיעות וללא עלות הלימודים באוניברסיטה שתבוא לאחר מכן.

ד"ר עדית סולברג מוסיפה כי "משיחה עם אם למשפחה בה שישה בנים עולה כי בחלק מהשנים הוציאה המשפחה כ-8000 שקלים לחודש בתשלומים ישירים למוסדות החינוך. עמותת "מקימי" העוסקת בתופעת העוני במגזר הדתי טוענת כי עלויות אלו הן אחד הגורמים הבולטים לעוני בציבור הדתי לאומי. אנשים נמנעים מלחסוך בהוצאות על חינוך הן בשל העובדה שהם רואים בכך עניין ערכי תורני והן בשל בלחץ החברתי והפנים משפחתי המוטל עליהם. במקרים רבים נובע הדבר גם מהעובדה שלמשפחה אין אלטרנטיבה אחרת באזור מגוריהם או במרחק נסיעה סביר והם נאלצים לרשום את ילדיהם למוסדות פרטיים. לטענת העמותה לא פעם כרוך מימון החינוך בלקיחת הלוואות תוך כניסה לחובות כבדים".
 

יצוין כי בשנת 2012 הוקמה "ועדת דל" לבחינת יוקר החינוך במגזר הדתי לאומי. בהמשך להמלצותיה פרסם משרד החינוך הנחיות לשנת הלימודים הנוכחים בדבר הגבלה משמעותית של שכר הלימוד, עמידה בתנאי השקיפות והדיווח, הגבלת האפשרות לגביית תשלומים למימון פעילות הווי וכו'. על פי פרסומי משרד החינוך צפויים תשלומי החינוך של ההורים במגזר לקטון ב-40 אחוזים. במקביל גדל התקציב המועבר למוסדות על ידי משרד החינוך. יחד עם זאת, גם לאחר הגדלת התקציב מצויה המערכת החינוך הדתית במצוקה תקציבית ופורום מנהליה מחה בפני משרד החינוך כי בתנאים הנוכחים מוסדות החינוך המיוחדים של המגזר לא יוכלו להמשיך ולפעול.

בהקשר לכך בסיכום דבריה מציינת ד"ר עדית סולברג כי הפתרון הוא חיזוק בתי הספר הממלכתיים דתיים של משרד החינוך עד כדי כך שהם יתחרו באופן אמיתי במערכת החינוך הפרטי של הציבור הזה. לדבריה "אין ספק שהלחץ של "מדורת השבט", העדר אלטרנטיבות של החינוך הממלכתי דתי והתחרות הבלתי פוסקת ברמה התורנית, בייחודיות המוסד וביוקרתו מטילים נטל כלכלי כבד על ההורים. הוראות משרד החינוך מהשנה והקמת פורומים למעקב ופיקוח של הורים הם צעד מבורך ונכון.

עם זאת צעד משמעותי נוסף בפתרון יילקח כאשר משרד החינוך בשיתוף הרשויות המקומיות יבינו את חשיבות שמירתם והעלאת קרנם המחודשת של המוסדות הממלכתיים בחינוך מחטיבת הביניים ומעלה. כך יפנו לגופים הפרטיים רק אלה המעוניינים בתגבור נוסף, תורני או אחר, וכל היתר ילמדו בהתאם לתוכנית הממלכתית לבתי ספר דתיים. ההוצאה החריגה אצל חלק גדול מהמשפחות תקטן ותחזור שלוות הנפש להורים רבים במגזר הדתי לאומי".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...