שליח האיחוד: חרם על ישראל אינו ראוי
אנדריאס רייניקה, שליח האיחוד האירופי לתהליך השלום, לא עושה הנחות לישראל, אבל מסרב לקבל חרם גורף על ירושלים
קרא עוד בנושא ב-nrg מעריב:
- אבו מאזן קיבל את פני האסירים במוקטעה
- ישראל תבנה בהתנחלויות במקביל לשחרור האסירים
- אנשי צוות המו"מ הפלסטיני הודיעו על התפטרותם
בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מוכן לשמוע על כוח בינלאומי שיוצב במקום, הנשיא הפלסטיני אבו מאזן מסרב לקבל מציאות שבה חיילי צה"ל יוצבו בגבולה המזרחי של המדינה שתקום. הממשל האמריקאי מציע לישראל מגוון פתרונות טכניים שונים שיכפרו על היעדר נוכחות צבאית ישראלית. את נתניהו זה לא מספק. אגב, גם לא את המלך הירדני עבדאללה. מי ימנע מחוליית ג'יהאד לשגר טיל מהמדינה הפלסטינית לעבר נמל התעופה בן-גוריון? שואל נתניהו, מה יפריע לגורמי טרור לחפור מנהרות בין ירדן למדינה הפלסטינית ולהבריח אמצעי לחימה? כוחות השיטור הפלסטינים, עם כל הכבוד, לא יוכלו לעשות את העבודה. לא בלעדינו.
"אנו משוכנעים ששאלת סידורי הביטחון היא מפתח לפתרון הסכסוך", מנסה להרגיע השגריר אנדריאס רייניקה, שליח האיחוד האירופי לתהליך השלום בראיון מיוחד ל"מוספשבת". " אבל צריך להבין שהפלסטינים רוצים שתהיה להם מדינה ריבונית שלא תהיה מורכבת מטלאים, ולכן יש ליישב בין הרצון של הפלסטינים לריבונות לשאיפה של הישראלים לביטחון. יש הרבה דרכים לעשות זאת. תרומה אחת שלנו, היא התמיכה האירופית במשטרה הפלסטינית".
עבור רייניקה, ששימש במשך ארבע שנים, עד תחילת 2012, כשגריר גרמניה בדמשק, המשך הכיבוש הוא מתכון הבדוק לעליית כוחם של הקיצוניים ולהתפרצות סבב אלימות חדש בשטחי יהודה ושומרון. מבחינתו, הסדר שלום שיספק יציבות וביטחון פוליטי, הוא בבחינת אמצעי חיוני שלצד סידורי ביטחון צבאיים, יבטיח שקט.
"ביטחון פוליטי אינו מחליף ביטחון צבאי. אני תמיד שומע מהישראלים ש"אם אנחנו חותמים על הסכם שלום עם הפלסטינים, אנחנו מוותרים על הביטחון. ואני אומר שלהפך - שלום עם השכנה שלכם יכול רק לחזק את ביטחונה של ישראל"
אני מפנה אותו לדוגמאות מהמציאות המזרח תיכונית, כמו התחזקות גורמי טרור מסוגה של ג'בהת אל נוסרה בסוריה. רייניקה מצדו דווקא רואה בדוגמה זו הוכחה חותכת לדבריו. "הכוח של נוסרה גבר עם הגידול באי היציבות בסוריה", אומר רייניקה. לדבריו, בתחילת העימות במדינה האסלאם הקיצוני לא שיחק תפקיד חשוב בסוריה. העימותים במדינה החלו כמחאה עממית נגד הדיכוי של המשטר. מעמדם של ארגונים קיצוניים כמו אל נוסרה התחזק עם התגברות אי היציבות והלוחמה במדינה. "זה שיעור שאתם והפלסטינים צריכים ללמוד. כמה שיהיה יותר ביטחון פוליטי ביו"ש - כך יש פחות סיכוי לעלייה של קיצוניים".
ומה אם השיחות בין ישראל לפלסטינים ייכשלו? רייניקה צופה התפרצות מחודשת של האלימות ביהודה ושומרון. "אני משוכנע שאם המשא ומתן ייכשל תוך המשך אי היציבות בחברה הפלסטינית, הסיכוי שגורמים קיצוניים יתחזקו ויגררו מספר הולך וגדל של אנשים למאבק מזוין - יגבר בגלל היעדר אלטרנטיבה". הלקח שצריך ללמוד מהמתרחש בסוריה ומהתהפוכות במצרים, הוא משוכנע, הוא ש"בסופו של דבר משטר דיכוי, כפי שראינו במדינות סביב, אינו מספק ביטחון פוליטי לטווח ארוך".
כדיפלומט גרמני ותיק, רייניקה בוודאי מודע למה שחושבים בלשכת הקנצלרית ובמשרד החוץ הגרמני על נתניהו. בקצרה, הם לא מאמינים לו וכלל לא בטוחים שנפרד מהמורשת השמרנית של אביו המנוח ושאימץ באמת ובתמים את פתרון שתי המדינות.
בירושלים נחשב רייניקה לגורם תקיף ולעתים עוין, לא מעודן וממעט בגינוני סרק. משרד החוץ הישראלי לא מעודד פגישות עמו. בפגישות סגורות שהוא מקיים עם גורמים ישראלים, הוא מבטא דעה ברורה על מה שהוא מגדיר כאי חוקיות של מפעל ההתנחלויות המונע את פתרון שתי המדינות. באירופה מתנגדים בתקיפות להתיישבות היהודית ביו"ש. מגמה זו, הוא אומר, הולכת וגוברת. רייניקה גם לא חוסך ביקורת על כך שישראל אינה מוכנה לשאת ולתת על בסיס קווי 67' עם חילופי שטחים ועל התנגדותו של נתניהו לחלק את ירושלים. הוא מתקשה להבין אם ישראל באמת מעוניינת בפתרון שתי המדינות, ואם כן מדוע היא אינה מסכימה לקווי יסוד ברורים כל כך.
עם זאת, במהלך הראיון עמו, מפגין רייניקה אורך רוח, מתינות ובעיקר זהירות כשהוא בורר מילותיו בקפידה כיאה לדיפלומט אירופאי. "יש לנו שני מנהיגים שהחליטו להיכנס לשיחות. זה לא היה קל עבור שני הצדדים בגלל האופוזיציה אצל שניהם. אנחנו צריכים להאמין ששני הצדדים מוכנים לעשות פשרות קשות כדי להגיע לעסקה. אנו האירופאים מאמינים שהסדר קבע הוא הפתרון הטוב ביותר לשני הצדדים".
אבל הפערים עצומים. נראה לך שניתן לגשר עליהם?
"הרושם שלי הוא שעד כה השיחות ממשיכות במסלולן, אף שזה לא קל. בסופו של דבר, שני הצדדים צריכים למצוא את הפשרה שתביא הסדר אשר יחזיק לטווח ארוך ולטובת שני הצדדים, ולא שצד אחד ירגיש שהוא מפסיד".
מדוע לדעתך נתניהו לא מסוגל להוציא מהפה את המספר67'? למה הוא מתנגד לנוסחה של חילופי שטחים בתמורה לגושי ההתנחלויות? האם זו רק טקטיקה של משא ומתן?
"העמדה האירופית היא שמשא ומתן צריך להתקיים על בסיס גבולות 67' עם חילופי שטחים מוסכמים. להבנתנו, גבולות 67' הם גם הבסיס למה שמתרחש בפועל בשיחות ומה שנחשב. אבל צריך לשאול את נתניהו מדוע הוא מסרב לומר זאת. לא מתפקידי להגיב על כך. באשר לחילופי השטחים, לנו ברור שחילופי שטחים צריכים להיות בשני הצדדים וכי בשלב מסוים סוגיית האדמה שכל צד צריך לקבל תידון. אבל המינוח הוא שזה ייעשה בהסכמה ולא מכיוון צד אחד. עם זאת חילופי השטחים וקביעת הגבולות הם חלק מהתמונה הכללית ותלויה ביתר סוגיות הליבה כמו המים, ירושלים, הפליטים והמשאבים הטבעיים".
משיחות שקיים רייניקה עם בכירים ישראלים המעורבים במשא ומתן עולה כי הוא אינו סבור שהדרישה של נתניהו לאבו מאזן שיכיר בישראל כמדינה יהודית, דרישה שאבו מאזן מתנגד לה בתוקף, היא הכרחית. רייניקה סבור שניתן להסתפק בהצהרה כי הסדר קבע והקמת מדינה פלסטינית הם "קץ הסכסוך וסוף התביעות? בלבד. הבעיה היא שבישראל חוששים שללא הכרה במדינה יהודית, המאבק הפלסטיני ימשיך גם לאחר החתימה על הסדר קבע, כשהפעם הוא יימשך בתוך גבולות המדינה ויתייחס למקומם ומעמדם של ערביי ישראל. כמו כן, התעקשותו של נתניהו על הכרה במדינה יהודית נובעת גם מחשיבות העיקרון שהפליטים יוכלו להתיישב רק במדינה הפלסטינית ולא לשוב לעריהם ההיסטוריות.
"אני מבין את הדאגה של נתניהו. בסופו של דבר ישראל היא המדינה שליהודים יש בה רוב. הם יחליטו כיצד המדינה תיראה. להבנתי, בעת החתימה על ההסדר בין ישראל לפלסטינים, צריך להיות ברור כי מקומה של ישראל כאן ושהוא יוביל לקץ הסכסוך. חשוב גם שתהיה תמיכה של המדינות הערביות בהסכם ושהן יכירו בקיומה של מדינת ישראל באזור. באשר לערבים הישראלים, כמו כל ישראלי, הם חלק מההסכם. הם ישראלים לכל דבר ועניין.
"סוגיית הפליטים היא חלק מההסדר, מאז אוסלו התקיימו דיונים רבים כיצד אפשר לפתור אותה, וכל פתרון חייב להיות מקובל על שני הצדדים וגם צודק. צריך גם לזכור שהמצב קשה במיוחד אצל הפליטים בלבנון".
בימים האחרונים התרבו הדיווחים בדבר האפשרות שבסופו של דבר ייחתם הסדר ביניים בין הצדדים, על רקע המכשולים בהשגת הסדר קבע. רייניקה אינו מוכן להתייחס לכך ישירות, אך מדבריו ניתן להבין שלא מן הנמנע כי זהו הכיוון. "צריך הסכם שיחזיק מעמד", הוא אומר. "רוב המשקיפים חושבים שצריך להיות יישום הדרגתי של ההסכם, אך מה שצריך להיות ברור הוא החזון לטווח ארוך. זה בהחלט אפשרי שייחתם הסדר קבע עם יישום הדרגתי ולא מוגזם של פעימות".
במקביל לשחרור המנה השנייה של 26 אסירים פלסטינים, הורו השבוע נתניהו ושר הפנים גדעון סער, בניסיון להמתיק את הגלולה המרה, על בנייה של 1,500 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה במזרח ירושלים, קידום תוכנית לתיירות בעיר דוד ופארק בהר הצופים. פרסום תוכניות הבנייה קשור בסיכום מוקדם עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי שלפיו בכל שחרור מחבלים יוכרז על בנייה בהתנחלויות. בעיני רייניקה, המשך הבנייה תמוה ואינו מובן ועשוי רק להזיק למהלך השיחות.
מדוע המשך בנייה בגושי ההתנחלויות (ומזרח ירושלים) אינו לגיטימי? הרי ממילא מדובר בשטחים שייוותרו בידי ישראל בכל הסדר עתידי.
"במסגרת ההבנות על חידוש המשא ומתן, הפלסטינים התחייבו להימנע מלפנות להצטרפות לארגונים בינלאומיים בתמורה לשחרור האסירים. ישראל אף התחייבה לרסן את הבנייה בהתנחלויות. אך למה לבנות בכלל? קשה להסביר באירופה מדוע יש צורך בבנייה בהתנחלויות ומדוע היא נמשכת בזמן שהצדדים נושאים ונותנים. אם יהיה הסכם, אז הגבול ברור וכל הבעיות הללו ייעלמו. מה גם שחלק מהבנייה הוא מחוץ לגושים. בראייה אירופית, אסור שתהיה בנייה כלל שכן כל עוד השטח כבוש, ההתנחלויות נחשבות ללא חוקיות תחת החוק הבינלאומי, בלי קשר לשיחות. מה שחשוב הוא לדאוג שהשיחות יימשכו ולהבטיח שלא תהיה שום פעילות, בשני הצדדים, שיכולה לקלקל זאת".
רייניקה מייצג גישה אירופית תקיפה ולא מתנצלת בסוגיית הבנייה בהתנחלויות. בזמן שבכירים אירופאים ביקשו להרגיע את ישראל שהופתעה מפרסום ההנחיות שאוסרות מימון גופים הפועלים מעבר לקו הירוק, רייניקה לא מצמץ והסביר לבני שיחו הישראלים שעמדת האיחוד האירופי ביחס לבנייה בהתנחלויות הייתה ידועה. הוא ועמיתיו האירופאים הסבירו זאת שוב ושוב ולאורך זמן לפקידים בכירים - מלשכת היועץ לביטחון לאומי בלשכתו של נתניהו ועד ולשרים בממשלת ישראל - שלאירופה פשוט נמאס מהבנייה בהתנחלויות וכי ההשלכות של עמדה זו רק ילכו ויחריפו. ישראל מצדה זלזלה באיומים האירופיים.
"ישראל לא צריכה להיות מופתעת", הוא מסביר. "שיתוף הפעולה של ישראל עם האיחוד האירופי הוא רק בגבולות ?67 ולא בתוך ההתנחלויות. המדיניות הזו אינה חדשה, אלא פשוט היה צורך להבטיח שהעמדה הפוליטית של אירופה מיושמת. אחרי שהוחלט שמוצרים שיוצרו בהתנחלויות אינם פטורים ממס במדינות האיחוד, הוחלט על ההנחיות החדשות. צריך גם לזכור שיש מגמה חריפה מאוד בקרב הארגונים מהמגזר השלישי שמבקשים להטיל אמצעים נוספים נגד ישראל והם הופכים לקולניים מדי יום, ואתה שומע את זה יותר ויותר גם בפרלמנט האירופי".
עם זאת, רייניקה מבטיח עם קורטוב של פטרונות שהצעדים האירופיים נגד ישראל יכולים להיפסק ברגע. "אני לא רוצה שהמשא ומתן יהיה תחת רושם שלילי. אני רוצה שישראל תהיה חלק מהעולם הערבי, שהגבול שלה יהיה ברור ושתפסיק להיות ארץ כובשת. זה יהיה הישג פוליטי אדיר לעתיד הישראלי וכל מה שתיארתי לעיל יסתיים באירופה בן לילה. כל הדיונים על הנחיות ייעלמו".
"אני מאמין שקריאות לחרם נגד ישראל אינן מועילות ואינן ראויות. אני מתנגד לכך. חייבים לעשות הבחנה בין ישראל בגבולות 67' וההתנחלויות. מצד אחד, זה בלתי אפשרי להסביר באירופה את המשך הבנייה בהתנחלויות בשטח כבוש, אך אני מתנגד לתנועות שמבקשות להחרים את ישראל. בראיית ההיסטוריה האירופית, חרם נגד ישראל אינו ראוי".
רייניקה מתאר בצבעים עזים את התמורות האדירות שיתחוללו במזרח התיכון החדש ביום שלאחר חתימה על הסכם שלום עם הפלסטינים. "אם תשיגו הסכם עם הפלסטינים שיתמכו בו 57 מדינות ערב, אתם תהפכו לחלק אינטגרלי מהאזור. הדבר יספק לכם ביטחונות נוספים לאלה הצבאיים. נכון להיום, מדינות ערביות רבות, כפי ששמעתי מהן, רוצות לשתף פעולה עם ישראל, אך ממתינות לשם כך לסגירת התיק הפלסטיני. הסיכויים של ישראל לפתח קשרים אסטרטגיים שעד היום לא פותחו יגדלו".
"התמורות באזור פתחו אפשרויות לקואליציות חדשות וישראל צריכה להפוך לשחקן פעיל ולא רק משקיף. היא תהפוך לכזו, אם הסכסוך עם הפלסטינים יסתיים. זהו רגע חשוב, שבו קיימת ההזדמנות לעשות זאת, שלאחריו, החלון עלול להיסגר ואז מי יודע לאן יכולים להתפתח היחסים האסטרטגיים גם עם המדינות שחתמתם עמן על הסכם שלום כמו ירדן ומצרים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם