נתניהו לאובמה: אל תעכבו הסיוע למצרים
בפגישתם בתחילת החודש, רה"מ ניסה לשכנע את הנשיא כי הפסקת הסיוע עלולה לפגוע בשלום עם ישראל, אולם האחרון לא השתכנע
נתניהו ואובמה. חילוקי דעות בסוגיה המצרית צילום: אי-אף-פי
נתניהו הסביר לאובמה כי הקיצוץ מנוגד להסכם השלום בין ישראל למצרים, שארה"ב ערבה לו, והביע חשש מלחץ שיפעיל העם המצרי על שלטונות קהיר להפר את הסכם השלום בגלל הקיצוץ. נתניהו הבהיר גם שלסיוע הצבאי האמריקני למצרים יש תפקיד מרכזי בשמירה על היציבות באזור.
"אני מבין אותך אבל אנחנו לא יכולים לעבור על סדר היום כאילו מאומה לא קרה במצרים", השיב אובמה. בהזדמנות אחרת הסבירה סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי, לעמיתיה הישראלים כי ההחלטה על הקיצוץ בסיוע הצבאי למצרים היא "עניין של החוק האמריקאי והערכים האמריקאים".
פקידים אמריקאים בכירים הסבירו לעמיתיהם הישראלים כי אי-ההתקדמות של מצרים לדמוקרטיה המעצר הפוליטי של בכירי האחים המוסלמים מטריד אותם. סגן מזכיר המדינה ביל ברנס אף נשלח למצרים כדי ללחוץ על הצבא לשחרר את הנשיא המודח מורסי, ללא הועיל.
בממשל האמריקאי מודעים לכך ש-22 מיליון מצרים השתתפו בהפגנות נגד האחים המוסלמים ותחת שלטונם המדינה היתה בסכנה לאסון אולם הדחתו של מורסי בידי שר ההגנה, הגנרל פתאח א-סיסי היתה מעשה הנוגד כל עקרון דמוקרטי.
משרד החוץ האמריקאי הודיע לאחרונה כי בכוונתו לעכב סיוע בסך מאות מיליוני דולרים המיועד למצרים, מתוך כ-1.3 מיליארד דולר בשנה, בגלל הדחתו של הנשיא מורסי, שנבחר באופן דמוקרטי. דוברת המשרד אמרה כי חלק מהסיוע יוקפא עד להקמתה של "ממשלה שתיבחר בבחירות חופשיות והוגנות".
הציוד שהעברתו תוקפא כולל משלוחים של חלקי טנקים, מסוקי קרב וטילים, וסיוע כספי בסך 260 מיליון דולר.
בישראל ניסו למנוע את עיכוב הסיוע ומצרים נעזרה בידידיה בישראל כדי לשכנע את האמריקאים, אך לשווא. ישראל גם הבהירה לגורמים בוושינגטון שעיכוב הסיוע הצבאי ישפיע לרעה על מעמדה המידרדר של ארה"ב במזרח התיכון, אבל כפי שהתברר לאחר הפגישה בבית הלבן בין נתניהו לאובמה, ההחלטה על העיכוב נובעת משינוי משמעותי במדיניות החוץ האמריקאית.
מדיניות החוץ החדשה שגיבשה היועצת לביטחון לאומי רייס הוציאה את מצרים ממעגל האינטרסים המרכזיים של ארה"ב, כפי שהיה ב-40 השנים האחרונות במזרח התיכון. הוחלט כי ארה"ב תתמקד במאמצים לפתור את משבר הגרעין האיראני, להביא להסדר קבע בין ישראל לפלסטינים ולפעול לרסן את מלחמת האזרחים בסוריה. מצרים הוגדרה כעדיפות משנית. אובמה הציג עקרונות אלה בנאומו בעצרת האו"ם והבהיר שיכולותיה של ארה"ב מוגבלות.
מציאות זו דוחפת את מצרים לחפש עזרה אצל מעצמה אחרת והכיוון עתה הוא רוסיה של פוטין, שמעמדה עולה בשנים האחרונות גם בזכות ההסדר שהצליחה להביא בנושא הנשק הכימי בסוריה. ראש המודיעין הצבאי של רוסיה, הגנרל וקסלוו קונדרסו, הגיע למצרים ביום שני השבוע ונפגש עם בכירים בממשל כדי לנסות לגבש תוכנית פעולה רוסית- מצרית להבראת המשבר הכלכלי, בין היתר באמצעות תמיכה ממוסקבה.
גורמים מצריים ציינו כי קונדרסו הציג דרכי פתרון למשבר הכלכלי, הביטחוני והפוליטי במדינה. הוא נפגש גם עם האיש החזק במצרים, שר ההגנה א-סיסי, ועם הרמטכ"ל סידקי סובחי. שר החוץ המצרי, נביל פהמי, הצהיר כי בעקבות המשבר עם ארה"ב כי יש צורך לבצע גיוון של מקורות האספקה. לכן היום (ה') יתחיל הנשיא הזמני עאדלי מנסור ביקור בכווית ובאיחוד האמירויות, בהמשך לביקורו בערב הסעודית לפני מספר ימים.
מטרת הביקורים היא למצב את המשטר בקהיר בעיני העולם כלגיטימי וגם ליצור קשרים שיכולים להוות חלופה לסיוע האמריקאי. ולמרות הכל, המצרים לא ממהרים לנטוש את מי שסייעה להם במשך כארבעה עשורים: גורמים במצרים הבהירו כי בשלב זה אין כל כוונה לנתק את הקשרים עם המערב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם