ראשי » חדשות » בארץ

שעון החורף חוזר: כך תכוונו את הסמארטפון

שעון הקיץ מסיים תקופה ארוכה במיוחד, שכללה גם בלבול מרגיז בקרב בעלי הסמארטפונים שנאלצו לדאוג לכך שהשעון המעורר שלהם לא יתבלבל. איך תדאגו שהפעם הטלפון שלכם ידייק? קבלו מדריך קצר (וגם תשובה מפתיעה לשאלה מה בכלל תורם לנו השינוי בשעון)

הלילה, בין שבת לראשון, בשעה 02:00  עוברת ישראל לשעון חורף - המחוגים זזים שעה אחת אחורה כך שהשעה תשוב להיות 01:00.

בעלי טלפונים חכמים שהגדירו ידנית את השעון כזמן אתונה, צריכים להשיבו היום לזמן ישראל. במכשירים מבוססי מערכת הפעלה אנדרואיד יש להיכנס ל"הגדרות", לבחור "עוד" ואז "תאריך ושעה", לסמן "תאריך ושעה אוטומטיים", לבחור באזור הזמן ירושלים (GMT+2) ולהגדיר "אזור זמן אוטומטי.

במכשירים מסוג אייפון או אייפד יש להיכנס ל"הגדרות", לבחור ב"כללי" ואז ב"תאריך ושעה" ולהפעיל את "כוון אוטומטית" (רצוי לבדוק שההגדרה נקלטה והטלפון עבר לזמן ירושלים).

ההיסטוריה המודרנית של שעון החורף והקיץ

הראשון שהעלה את הנהגתו של שעון קיץ באופן רציני (הרעיון המקורי שייך, ככל הנראה, להוגה האמריקני החשוב בנג'מין פרנקלין) כפי שהוא מוכר כיום, היה הניו זילנדי ג'ורג' ורנון הדסון שב-16 באוקטובר 1895, הציע להקדים את השעה בשעתיים במשך חודשי הקיץ‏‏‏. ב-1907 הועלה הרעיון גם בבריטניה על ידי ויליאם וילט‏‏‏, שהשקיע מאמץ רב בקידומו של הרעיון ללא הצלחה.

בהמשך המחסור בפחם, שהורגש בימי מלחמת העולם הראשונה, הביא את גרמניה לאמץ בפעם הראשונה את רעיון שעון הקיץ. זה הונהג בשטחה של גרמניה ובשטחים שכבשה באירופה ב-30 באפריל 1916. בריטניה אמצה את הרעיון זמן קצר אחר כך, ב-21 במאי 1916, רוסיה הצטרפה ב-1 באפריל 1917 ובארצות הברית שותקה ההתנגדות לשעון קיץ לאחר הצטרפותה למלחמה ב-1917, ומחוגי השעון הוזזו בה קדימה לראשונה באביב 1918.

לאחר המלחמה חדלו מספר מדינות מהנהגת שעון קיץ, בהם ארה"ב. לעומת זאת בבריטניה נוהג שעון קיץ ללא הפסקה מאז 1916. סוגיית שעון הקיץ עלתה לדיון שוב ושוב במדינות רבות במהלך המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, וזה הונהג ובוטל חליפות באזורים שונים. כיום נוהג שעון קיץ כמעט בכל מדינות אירופה, בצפון אמריקה, באוסטרליה, בניו זילנד, ובמספר מדינות בדרום אמריקה ובמזרח התיכון. באירופה ובצפון אמריקה נוהג כיום שעון הקיץ במרבית ימי השנה - כשבעה חודשים לפחות. במדינות מסוימות, כמו רוסיה ואיסלנד, שונה אזור הזמן לחלוטין, כך שכביכול נוהג בהן "שעון קיץ" בכל ימות השנה.
 בארצות הברית היה נהוג עד שנות ה-80 של המאה ה-20 שעון קיץ מסוף אפריל עד סוף אוקטובר. מאז הונהג שעון הקיץ מתחילת אפריל, והחל מ-2007 הוא הונהג מאמצע מרץ עד תחילת נובמבר. במרכז אירופה היה נהוג שעון קיץ מסוף מרץ עד סוף ספטמבר, אך בשנות ה-90 החלו להנהיגו עד סוף אוקטובר.

הסיבות להנהגת שעון קיץ במקורן הן בעיקר כלכליות: חיסכון באנרגיה והגברת פריון העבודה. שעון הקיץ גורם להתאמה קרובה יותר בין שעת ההשכמה לשעה זריחת השמש. בנוסף  כיוון שהעבודה מסתיימת שעה מוקדם יותר על פי שעון הקיץ, ניתן לנצל את הזמן שנותר עד השקיעה לפעולות באור יום, ואין צורך בחשמל לתאורה. לכן הנהגת שעון קיץ נעשתה נפוצה יותר בשנות ה-60 ובשנות ה-70, ותקופת הנהגתו התארכה בהדרגה באירופה ובארצות הברית. הסיבות לכך מגוונות כשהן כוללות בין השאר: השימוש בנפט ובפחם לצורך הפקת חשמל.

עם זאת, כיום השימוש בתאורה מלאכותית ובמכשירים חשמליים נעשה כה נפוץ, הן ביום והן בלילה, עד שמידת התרומה של שעון הקיץ לחיסכון נתונה בספק. יצוין כי ועדה מיוחדת שמונתה על ידי משרד הפנים והכנסת שבחנה את הנושא לא מצאה שום הוכחה כי שעון הקיץ מוביל לחיסכון באנרגיה. מחקר שנערך במערב אוסטרליה בעת הנהגת שעון הקיץ בשנים 2006 - 2007, אף טען לעלייה של 0.6% בצריכת האנרגיה‏‏.
 

הוועדה גם לא מצאה מחקרים תקפים המעידים על עלייה בפריון העבודה והייצור בתקופת שעון הקיץ. בדו"ח שחיברה נכתב כי "מחקרים שונים ניסו לבחון טענה זו, אך לא הצליחו לבסס תמיכה חד-משמעית בה". גם ביחס להרחבת המסחר בעקבות הפעלת שעון קיץ ציינה הוועדה כי לא נמצאו לדבר שום הוכחות. "נטען כי ככל ששעות האור רבות יותר, כך אנשים נמצאים מחוץ לבית זמן ממושך יותר, קונים יותר ומתמרצים את מחזורי המסחר ואת הכלכלה. לפי טענה נגדית, הגברת הקניות בחודשי הקיץ היא לא בהכרח בשל שעות האור המרובות אלא בשל גורמים אחרים, כמו חופשת הקיץ וחופשת החגים.

הוועדה לא הצליחה לקבל מחקר תקף שיתמוך באחת הטענות". נושא נוסף אליו התייחסה הוועדה היה תחלואה. ביחס לכך נכתב בדו"ח כי "נטען שהמעבר לשעון קיץ מצמצם את התחלואה, ובעיקר את שיעור ההתאבדויות. מנגד נטען כי בנושא ההתאבדויות יש דווקא עלייה במספרים בתקופות המעבר בין השעונים, ועלייה זו מתקזזת עם מספר ההתאבדויות הנמוך בחודשי הקיץ. גם בנושא זה לא נמצאו מחקרים התומכים באחת מן הטענות. יצוין כי בדוח הוועדה לא הוצגו נתונים שתמכו בטענות שהועלו, וכמו כן לא הובהר מה משכה של תקופת המעבר בין השעונים. נטען גם כי ככל שהנהיגה נעשית בשעות אור כך פוחת מספר תאונות הדרכים.

עם זאת, נמצא כי בתקופות המעבר בין השעונים יש עלייה במספר התאונות, ככל הנראה בשל מחסור בשעות שינה של הנהגים. גם כאן נמצא כי העלייה במספר התאונות בתקופות המעבר מתקזזת עם הירידה במספרן בתקופת הקיץ. הוועדה לא מצאה מחקרים שמוכיחים קשר סיבתי בין שעון קיץ לבין ירידה או עלייה במספר תאונות הדרכים. יצוין כי גם בנושא זה לא הוצגו בדוח הוועדה נתונים שתמכו בטענות שהועלו, ולא הובהר מה משכה של

תקופת המעבר בין השעונים". בסיכום דבריה ציינה הוועדה כי "לא מצאה ביסוס לקיומו או להיעדרו של קשר סיבתי בין הפעלת שעון קיץ ומשכו לבין השפעות של ממש על תחומי החיים הנ"ל"

מספר שעות האור בישראל הוא כ-10 בשיא החורף, ומעט יותר מ-14 בשיא הקיץ. ישראל שוכנת בחלק המזרחי של אזור הזמן שלה, ולפיכך, שעת זריחת השמש מוקדמת ממילא, אפילו בחורף, ובשיא הקיץ זורחת השמש מעט אחרי השעה 04:30 על פי שעון החורף. הפעלת שעון קיץ לתקופה ממושכת מאזנת את המצב הזה, ומקרבת את שעות הפעילות לשעות האור.

בתקופת המנדט הבריטי הונהג בישראל שעון קיץ; משכו, שנקבע על-ידי הנציב העליון, היה בדרך כלל מאפריל עד ספטמבר. סמכות זו עברה לשר הפנים עם הקמת המדינה. בשנים 1948-1957 הונהג שעון קיץ, והוא בוטל בשנת 1958 והונהג מחדש ב-1974. בשנת 1974 בוטל שעון הקיץ שוב על-ידי שר הפנים דאז יוסף בורג, אך ב-1980 פסק בג"ץ כי יש להנהיג בישראל שעון קיץ, שאת משכו יקבע שר הפנים.

בשנת 1992 חוקק חוק קביעת הזמן. שעון הקיץ כיום נקבע בתיקון לחוק בשנת 2005, ולפיו הוא יופעל מיום שישי האחרון שלפני 2 באפריל בשעה 12:11 ועד יום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי. אולם החל מהשנה הופעל שעון הקיץ בישראל בין יום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרץ בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...