דרוש רעש אדמה תקשורתי

החלטת השר ארדן להגביר את המודעות בקרב הציבור כיצד לנהוג בעת רעידת אדמה אינה היסטריה. זה נקרא אחריות

כלילה מגן | 24/10/2013 14:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
השבוע נרשמו בכמה מוקדים בצפון רעידות אדמה בעוצמות בינוניות, שלמרבה המזל גרמו נזק קל ביותר לרכוש ותו לא. ההשלכות הזניחות ותוצאות האירועים המינוריות השיבו את תושבי ישראל, תוך זמן קצר, אל השגרה המבורכת. מצוין. מי הוא זה אשר יתמוך בפאניקה ובהיסטריה מיותרות? הרי לפני זמן לא רב היושבים בציון נדחקו בתורים לקבלת מסכות מגן מפני הלא נודע של הציר האיראני-סורי. ומה קרה? כלום.

בפני גופי ממשל במצבים כאלה ניצבת תדיר דילמה מאתגרת. איך וכיצד, ואם בכלל, להדריך את הציבור ולקדם את פני הרעה בלי לעורר בהלה מיותרת? כיצד להיערך אל אסון גדול ולמזער את נזקיו - אף שישנה סבירות לא קטנה שהוא בכלל לא יתרחש? ואל תוך הסבך נכנסות שאלות נוספות. אם שוב ושוב למד הציבור כי הוא נדרש להיערך למשבר שאינו מגיע, האם לא נפגם האמון שהוא רוכש למערכת? וכיצד יש לבנות קמפיין היערכות לחירום במקרה של רעידת אדמה הקורא לצאת לשטחים פתוחים, שהוא הפוך לגמרי מקמפיין ההגנה מפני טילים הקורא להיכנס למרחבים מוגנים? האם הבלבול במסרים לא יוביל לאסון בשעת אמת?

המלכוד נובע בראש ובראשונה מטיבו של משבר. באופן מובנה במשבר טמון רכיב מפתיע ובלתי ידוע. עם זאת, ההיסטוריה האנושית מלמדת אותנו כי היערכות מוקדמת וקריאה נכונה של נורות אזהרה עשויות למזער באופן משמעותי את נזקי המשברים. מבצע "עמוד ענן" וקמפיין המרחב המוגן הם דוגמה מוחשית ומצוינת. על רעידות אדמה כבר שמענו בפרסומים ממשלתיים, והעובדה (המשמחת) שהיא לא מתממשת עלולה להכניס אותנו לשאננות מסוכנת.  
אפשר לסמוך על הציבור

מומחים ססמוגרפיים שהתראיינו השבוע העידו כי אין דרך לדעת באמת אם הרעידות האחרונות שחווינו הן קדימון למשהו גדול יותר. באותה נשימה הם מזכירים לנו אירועים רחוקים שלא צרובים בתודעתנו, כמו רעידת האדמה של 1927 שגבתה מאות קורבנות. די בכך כדי להצדיק התייחסות של גורמים מוסמכים לאירועים. נדרש להציף מחדש קמפיין שיסביר לציבור כיצד לנהוג בעת רעש אדמה, כפי שנעשה בעבר הלא רחוק על ידי פיקוד העורף ולשכת הפרסום הממשלתית.

השר להגנת העורף, גלעד ארדן, עשה נכון כאשר החליט להגביר את המודעות בציבור באמצעות קמפיין תקשורתי. זו לא היסטריה - זו אחריות. מחקרים רבים מצביעים על כך שרובו של הציבור רציונלי, מפנים את המסרים ונוהג על פיהם בשעת אמת. הבודדים שהזריקו לעצמם לשווא אטרופין במלחמת המפרץ ב-1991 אינם עדות לכך שלא ניתן לסמוך על הציבור, אלא יוצא מן הכלל שאינו מלמד על הכלל. גם החשש מבלבול במסרים אינו תקף באמת. ניתן בקלות ליצור מסר תקשורתי ברור שיבהיר את הצעדים שיש לנקוט.

במאזניים של ביטחון ושלום הציבור מול החשש מגרימת היסטריה, מעטים הם אלו שיצדיקו את האחרון כטיעון רציני. בוועדת ההיגוי להיערכות לרעידת אדמה נעשים דברים חשובים ומשמעותיים בנושא. מוטב להשקיע יותר גם בוועדה שתעסוק בהעלאת המודעות הציבורית.

ייתכן שעמדה זו של נביא הזעם התורן מעוררת אי נוחות בקרב אנשים מסוימים. איש הרי אינו רוצה להצטייר כשוטה במקרה שנבואתו לא תתממש. עם זאת, האחריות לחיי התושבים במדינה חשובה לאין ערוך מתדמיתם של האמונים על שלומנו. כדאי שזה מה שיעמוד לנגד עיניהם ויוביל אותם במהלכים מוגברים להעלאת המודעות ויידוע הציבור דרך אמצעי התקשורת.
  
הכותבת היא מרצה וחוקרת לניהול משברים תקשורתיים בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת בר-אילן

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

כלילה מגן

צילום: .

ד"ר. מרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן ועמיתת מחקר במרכז לתקשורת בין לאומית באוניברסיטה

לכל הטורים של כלילה מגן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק