"האקדמיה בארץ דורשת שנלמד בחו"ל"
ישראלים מעבר לים טוענים כי בניכר הסביבה האקדמית פתוחה הרבה יותר ולכן "מי שרוצה קריירה באקדמיה צריך לעשות דוקטורט בחו"ל"
הדוקטורנטים יוסי הרפז ודרור וייל צילום : צח יוקד
"לפחות בחוג לסוציולוגיה, רוב המרצים שהכרתי בארץ למדו בחו"ל, כמעט כולם באוניברסיטאות מובילות בארצות הברית". למרות שהמעבר ללימודים בחו"ל מצטייר כ"דרישה" של המערכת להרפז ברור שמדובר במעבר שיתרונות רבים לו. "אתה מגיע לפה ללימודים ויודע שבמשך חמש שנים אתה לא צריך לדאוג לכלום חוץ מהלימודים והמחקר".
דברים דומים אומר למעריב גם דרור וייל, דוקטורנט להיסטוריה של סין ומזרח אסיה שמספר על השקט הנפשי שמציעים לו לימודי הדוקטורט בפרינסטון, בניגוד לחבריו בארץ "שלצד הלימודים צריכים לדאוג למקור הכנסה נוספים", לדבריו.
במחינתו, היתרונות החומריים והמציאות הכלכלית המתגמלת הם ביטוי מובהק להבדלי התפיסה הברורים בין האקדמיה בארץ לזו בארצות-הברית. "יש כאן סביבה אקדמית הרבה יותר מבינה ופתוחה", הוא מדגיש. "פה אני לא צריך לשכנע אנשים למה היסטוריה זה דבר חשוב. בארץ, לעומת זאת, מדעי הרוח נמצאים במלחמת הישרדות".
התחושה שאתה נמצא בצנטרום האקדמי היא תחושה רווחת בקרב הסטודנטים הישראלים בחו"ל, שגם אם לא יגידו מילה רעה על המערכת האקדמית בארץ, מדגישים כי מדובר בשני עולמות שונים. "המרצים שאני עובד מולם במחלקה אלו המרצים שבארץ אתה לומד את המאמרים שלהם", אומר הרפז.
למור רגב, דוקטורנטית למדעי המוח הקוגנטיביים בפרינסטון, חשוב להדגיש שמבחינה אקדמית לפחות בכל מה שנוגע לתחום שלה נמצאת האקדמיה בארץ בשורה הראשונה של המחקר העולמי. אז למה היא בכל זאת לא נשארה בארץ? "אחרי תואר ראשון בפסיכוביולוגיה באוניברסיטה העברית היה לו ברור שאני רוצה להמשיך לדוקטורט ולהישאר באקדמיה, כך שהיה לי חשוב לבחור במסלול שהוא הכי מוכוון מטרה מבחינתי".
המוכוונות, לדבריה, היא היכולת לעסוק במחקר מבלי להיות טרודה בשאלות כמו איך לגמור את החודש ואיפה למצוא השלמת הכנסה. "ידעתי שאם אני רוצה להיות חוקרת אז זה המקום, בלי שאלות, בלי בעיות ובלי 'נראה מה יהיה בעוד שנה', וזה בניגוד למצב בארץ שבו אתה עושה דוקטורט ובמקביל צריך למלצר או ללמד".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם