האם זהו פרס הנובל האחרון של ישראל?
כשחלק נכבד מילדי ישראל אינו לומד מדעים, וישנם קיצוצים בתקציבי ההשכלה, קטנים הסיכויים שמכאן יצאו המדענים של הדור הבא
על השאלה הראשונה קשה לענות, אבל אולי חלק מההסבר טמון בעובדה שרוחב היריעה של הנושאים המרכיבים את הכימיה איפשר למדענים אלה לבחור תחומי מחקר שלא היו במרכז העיסוק העולמי, נושאים שנראו מעניינים ולא דווקא אופנתיים.
ישראל היא מדינה קטנה היום, אבל הייתה יותר קטנה וענייה בתקופות בהן נעשו העבודות שהוכרו על ידי הפרסים היוקרתיים. העיסוק בנושאים "אקדמיים" מתוך עניין אינטלקטואלי אפיין את החוקרים אז, ובתקופה ההיא איש לא שאל "בשביל מה זה טוב" ואיש לא ביקש לוודא שהמחקרים "יביאו תועלת לכלכלת ישראל".
האם אנחנו יכולים להגיד דברים אלה גם לגבי ההווה? התבוננות מעמיקה במגוון הנושאים בהם עסקו הזוכים מגלה תחומי עניין רחבים החל ממנגנוני המוות של תאים, דרך מבנה הריבוזום והמבנה המיוחד של גבישים בלתי שגרתיים, ועכשיו, פיתוח שיטות חישוביות לחקר ריאקציות כימיות וקיפול חלבונים. האם נושאים אלה נופלים בתחום ההגדרה של ה"כימיה" הקלאסית? זה לא חשוב. השאלות המדעיות מרתקות, והתשובות עוד יותר. אני בטוח שברגעים אלה ממש, במעבדות הפקולטות לכימיה בארץ, שוקדים סטודנטים רבים על מחקריהם וחובה עלינו לאפשר להם להמשיך לעבוד.
השאלה השנייה קשה עוד יותר, והתשובות מדאיגות. חשוב לזכור שכל העבודות הללו נעשו לפני עשרות שנים. אחוז הילדים שקיבלו תעודות בגרות היה אולי קטן יותר, אבל האם אנחנו באמת משוכנעים שהחינוך הבסיסי היום אכן יבטיח את פרסי הנובל במדעים בעוד עשרות שנים? כאשר חלק נכבד מילדי ישראל אינו לומד מדעים בכלל, אינו לומד מתמטיקה ואנגלית, מה הסיכוי שמהם יצאו המדענים של הדור הבא? כשאנחנו שומעים שבתיכונים חסרים מורים לכימיה, האם אנחנו באמת בטוחים שנמשיך לקבל פרסי נובל בכימיה? כאשר הכותרות בעיתונים מבשרות על פרסי הנובל של לויט וורשל, וכותרת אחרת מבשרת על קיצוץ נוסף בתקציבי ההשכלה הגבוהה - האם זו דרך טובה להבטיח הצלחות?
כפי שמלמדים אותנו פרסי הנובל הישראליים, הצלחה במחקר מדעי בכלל, ובכימיה בפרט, דורשת מחויבות ארוכת שנים של המדענים לצד תמיכה עקבית ומתמשכת של המערכת. רק אם נכיר בחשיבות המחקר המדעי הבסיסי, ורק אם בסיס החינוך יהיה רחב וכללי, יהיה לילדינו ולנכדינו סיכוי להתברך בפרסי נובל בדורות הבאים.
הכותב הוא מרצה בכיר לכימיה במכון ויצמן, לשעבר דיקן הפקולטה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם