זמיר: היו סימני מלחמה חצי שנה לפני שהחלה
בכנס לציון 40 שנה לפתיחת מלחמת יום הכיפורים, אמר ראש אמ"ן ב-73' כי דדו לא קיבל התרעה עד הרגע האחרון. ואילו ראש המוסד דאז סיפר כי קיבל סימנים כבר "במרץ-אפריל שלפני המלחמה"
-14 נערים נעצרו בחשד לתקיפות על רקע לאומני
-פקחי האו"ם החלו בהשמדת הנשק הכימי בסוריה
-הפיגוע בפסגות: איך נפגעה נעם גליק בת ה-9?
אלי זעירא צילום: פלאש 90
"אין לי מושג למה הם (הקצינים הבכירים- י"ע) חשבו שהמלחמה תפתח למחרת ביום כיפור. השיחה שהתפתחה היא לא אם תהיה מלחמה אלא איך לגייס מילואים. דיברו על כך שאין רדיו. איך יגייסו?! הדיון הוא לא אם תהיה מלחמה אלא שהיא תהיה למחרת בשבת".
ראש אמ״ן ב-73' סיפר על ביקור שלו בתעלת סואץ לפני המלחמה בו אמר לסגן הרמטכ"ל טליק כי הוא אינו מרוצה מהקו הקצר המפריד בין כוחות צה"ל והצבא המצרי (כ-300 מטר) "הוא אמר לי שיש לנו ידיעות שאין להם כוונה לחצות את התעלה. ואם יחצו אנחנו מכינים להם גיא הריגה. שאלתי אותו 'מאיפה אתה יודע?' הוא אמר 'יש מסמכים, האזנות ואנחנו יודעים שזה נכון'. שאלתי לחבר'ה מהערכת מחקר של אמ״ן מאיפה 'אתם יודעים שזו תכנית המלחמה?!".
חשב שהמלחמה תחל ביום שישי. משה דיין במלחמת יום כיפור
צילום ארכיון: במחנה
זעירא הוסיף ואמר: "כך ב-24 שעות הראשונות למדתי מה היא הקונספציה. המצרים רוצים להגיע לפחות עד המיצרים. הקונספציה לא הייתה פרי דמיונו של אדם אחד".
בהמשך אמר זעירא על שר הביטחון דיין כי ידעו מה הוא אמר אך לא ידעו מה הוא חשב - הוא סיפר כי "הבעיה שלהם (המצרים) הייתה הבושה הכלימה והבושה שאיזה שניים וחצי מיליון יהודים תוך שישה ימים הביסו אותנו. את חיל האוויר המפואר שלנו. ורגליהם שמשקשקים במי התעלה. מה שבער להם הוא להשיג ניצחון . אפילו ניצחון קטן שיהיה ניתן לעשות ממנו ניצחון גדול.
זעירא מספר על פתק שהחזיק עם שתי מילים "ואם לא" איתם סימני שאלה. "אנשי המחקר שנאו אותי. כי תמיד הייתי שואל אותם את השאלה. טעיתי שלא השתמשתי יותר מדי בשאלה הזו בנושא הקונספציה. לא נלחמתי על דעתי שצריך להקים קו הגנה רק על ההרים. היום מבחינה מקצועית זה לא היה חכם".
''ב-24 שעות הראשונות למדתי מה היא הקונספציה'', רכבים מצריים שרופים בלחימה
צילום: אויר דן באדיבות במחנה
"מערכת יחסי עבודה לא טובה"
"השקענו מאמץ לקראת המלחמה. לקהילת המודיעין היה מבנה מאוד מוזר. אני לא רוצה לבקר אנשים שהם לא אתנו", פתח צבי זמיר את דבריו בכנס.
סימנים מוקדמים למלחמה. צבי זמיר ב-73' צילום: אסף קוטין
לדבריו, "המערכת של המטכ״ל ושל משה דיין הייתה מערכת יחסי עבודה לא טובה. דדו היה נתון בלחץ. זה היה מצב לא בריא. זו הייתה בעיה של הממשלה עד למלחמה. זה השתנה עד שדדו הסיר מעליו את משה דיין. המערכת הזו הייתה לא טובה.
"המסגרת של הדיון בנושא המודיעין הייתה קשיחה. לא הלמה את המצב והייתה מזיקה. התברר לי שלא מנצלים מהמקורות את מה שיש בהם. גם קצין האיסוף שמעביר תהיה בכתב או בעל פה . זו הערכה פחות טובה בין האמת. עבור אמ״ן הסוכן היה מרגל".
זמיר הוסיף כי ראש הממשלה מאיר לא תמיד הבינה את החומר הגולמי. "זה התגלגל לשר הביטחון. ביקש להעביר ידיעות אליו ולא דרך אמ״ן. זה לא הגיע לרמטכ״ל. בר לב קיבל את זה בל דדו לא קיבל את המידע הזה. עד יום שישי דדו לא קיבל שום חומר התרעה רק ביום שישי. אחרי שהגיעה ידיעה על המלחמה בשבת למחרת בשש בבוקר המטכ״ל ואמ״ן לא ידע שמחר תהיה מלחמה".
זמיר מספר כי הידיעות שקיבל ובהם סימנים ראשונים של מלחמה התחילו במרץ-פברואר. "הידיעות היו הדרגתיות עם סימנים למלחמה, גם ידיעות בעל פה, גם ידיעות ממקורות טובים, ממסמכים וממעקב אחרי ההצטיידות.
"התכנית של סאדאת הייתה ידועה לאמ״ן החל ממרץ אפריל . דיברה באופן מובהק על היערכות על קו התעלה. להיערך שם עד שצה״ל יתקוף. זה היה צבא אחר מבחינת העצימות שלו. המטרה הייתה להוכיח גם לסובייטים וגן לאמריקאים שאין פתרון אלא להביא להסגה של צהל מסיני".
ראש המוסד לשעבר צבי זמיר בכנס במכון למחקרי ביטחון לאומי ארבעים שנה למלחמת יום כיפור
צילום: ראובן קסטרו
/archive/408x153/1/525/696.jpg
צילום: איי.פי, $FREE_TEXT
$EMPTY_STARS
$HALF_STARS
$FULL_STARS
"שהוא מסביר מדוע הרוסים מפנים את אנשיהם ממצרים לסוריה. ואומר זו מלחמה. הידיעה הזו לא הופצה. עשר שעות לקח לצוות של אמ״ן באיזו נוסח להפיץ את הידיעה. את זה לא מעכבים. זו ידיעת התרעה. לא מעכבים. אני חושש שחלק מהערות שאני קראתי על מלחמת לבנון השנייה, ראינו אותם גם ביום הכיפורים והם לא תוקנו".
זמיר סיפר עוד כי המידע מאשרף מרואן על ראשית המלחמה הגיעה בחצות והופצה לקראת בוקר על ידי ראש אמ"ן ושר הביטחון.
הוא נשאל על מרואן, האם הסיכוי שמשהו היה קורה ובגללו היה משנה סאדאת את כוונותיו, האם כך אפשר היה למנוע את המלחמה באותו בוקר. זמיר השיב: "מה הוא חשב. אני לא יודע. גם עכשיו אני לא יכול לשאול אותו לצערי הרב. מכל מקום. אני כתבתי ספר. בספר הזה עסקתי במערכת היחסים שלי אתו. זה עניין מאוד אישי. כתבתי את זה בגילוי לב. אף כי הוא היה מצרי ואני הייתי ישראלי.
"אני הייתי נאמן לארצי. למרות הספק אם הוא היה נאמן לארצו. כשהוא היה במצוקות אני דאגתי לו. הוא נכס שלא יסולא בפז. בשביל להדגיש איך הבינותי את מה שהוא אומר. הדגש שלו היה מלחמה. איך אתם לא רואים שזו מלחמה. אנחנו הסברנו על האפשרות למלחמה חודשים לפני כן. לפי סימני היכר. לפני ידיעות כלליות. את כל זה אמרתי", סיכם.
אלי זעירא, אורי שגיא ודוד עברי בכנס 40 שנה למלחמת יום כיפור בבמרכז למחקרים אסטרטגיים בת''א
צילום: ראובן קסטרו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם