הישראלים שמתכוונים להנחית חללית על הירח
רעיון מטורף שנולד בפאב עשוי להסתיים עם דגל ישראל על הירח. שלושה מהנדסים גייסו 80 מיליון שקל לבניית חללית. אפילו האסטרונאוט באז אולדרין מתקשה לצנן את ההתלהבות
בשלוש השנים האחרונות הם גייסו תרומות בסך 80 מיליון שקל. 50 אלף הדולר הראשונים גויסו בתוך עשרה ימים. בזק, אירונאוטיקס, אלביט, ברודקום, התעשייה האווירית, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב - כולם נרתמו לסייע. האחרונה אפילו סיפקה את משרדי החברה בתל אביב. גם משרד המדע העביר כמה עשרות מיליוני שקלים ואנשי עסקים - ובהם מוריס קאהן, ינקי מרגלית ואלכס גלעדי - תרמו בנדיבות.
"זאת החוצפה הישראלית", אומר וינטראוב, מהנדס חשמל ומערכות לוויינים ועובד התעשייה האווירית. "אף שזה בלתי אפשרי, נעשה את זה. רוב האנשים איתם נפגשנו אמרו שזאת הפגישה ההזויה ביותר שהייתה להם, ורק אז הם התעניינו בפרטים הטכנולוגיים. היו כאלה שאמרו מיד שזה לא מעניין אותם, אבל לא מעט גילו עניין. נפתחו להם העיניים כי חללית ישראלית זה גם החלום שלהם. גם הם סבורים שמדינת ישראל צריכה חללית ישראלית. זה פרויקט שונה ומוזר, עם פוטנציאל לעשות היסטוריה. זה פחות מסע גיוס כספים ויותר העברת תחושה שאנחנו נותנים להם לעזור לנו. בתוך עשרה ימים אספנו 50 אלף דולר. עד אז לא ידעתי איך נראים 50 אלף דולר".
לדמרי, מהנדס מערכות תקשורת ומרצה בתחום תקשורת המחשבים, יש טיפ לכל מגייס כספים. "לא באנו ואמרנו 'תתרמו', אלא אמרנו 'עם ישראל מנחית חללית על הירח, בואו תהיו חלק'. הסברנו שזו החללית של כולם, לא רק שלנו, ואנשים הרגישו שהם רוצים להיות חלק מזה".
את קאהן, מייסד דפי זהב וחברת אמדוקס ומי שתרם לפרויקט חצי מיליון דולר, הם רתמו בקלות. "הוא ניגש אלינו בתום הרצאה באוניברסיטה, אמר שהוא אוהב את הטכנולוגיה ושאל אם יש לנו כסף. אמרנו שלא, אז הוא נתן לנו". גלעדי מסרב לנקוב בסכומים, אולם אומר ש"הרעיון מספיק מטורף שאתמוך בו. בעיני רוחי אני רואה את דגל ישראל על הירח, כשמצלמה מחזירה תמונה לכדור הארץ. זה רעיון עבור כל מי שהמוח שלו חושב בכיוון לא שגרתי".
אתה מכיר באופן אישי חלומות כאלה. חלמת שהאולימפיאדה תיערך בישראל.
"שום חלום לא יותר מדי גדול, אבל החללית היא חלום הרבה יותר קטן. אולימפיאדה הייתה עולה לנו מיליארדי דולרים, החללית רק כמה עשרות מיליונים".
לא מעשי יותר לתרום לעמותות של נזקקים?
"כל אחד מחליט לאן לתרום. גם אם הם לא יצליחו, הם עושים את הכי טוב שהם יכולים".
בסוף 2010 כתב בפייסבוק יריב בש, הצלע השלישית בפרויקט ומהנדס אלקטרוניקה שעושה תואר שני באוניברסיטת תל אביב, כי הוא מתכוון להצטרף לתחרות מטעם גוגל להנחתת חללית על הירח. על פי כללי התחרות, הקבוצה הראשונה שתצליח להנחית חללית לא מאוישת על הירח תזיז אותה חצי קילומטר ותשדר לארץ תמונות בווידאו, תזכה ב-20 מיליון דולר.
30 קבוצות מרחבי העולם נרשמו. דמרי, בוגר 8200, ניסה לקדם שני סטארטאפים, אבל התלהב מהיוזמה של בש, אליה הצטרף גם וינטראוב. "ישבנו בפאב בחולון והחלטנו שאנחנו הולכים על זה", נזכר דמרי. וינטראוב חייך והוסיף: "אחרי שנרשמנו נפל האסימון. אנחנו גם צריכים לעשות את זה, לא רק לדבר. פתאום הבנו שמחלום הזוי של פאב אנחנו צריכים להקים ארגון".
בראיון שנתנו ל"פורבס" במרס 2011 שלושת המהנדסים היו אופטימיים. 29 קבוצות נרשמו לתחרות, והעריכו שיוציאו על הפרויקט בין עשרה למאה מיליון דולר. דובר על השקה ב-2013. אלא שווינטראוב ודמרי אמרו שהדגם הישראלי יעלה רק עשרה מיליון דולר וכי החללית שלהם תושק עוד ב-2012. "הלכנו על קונספט של ננו-לוויינים", מסביר דמרי. "בכל טלפון נייד יש היום מחשב חזק יותר מהמחשבים שהיו על החלליות בתקופת אפולו. מה שחסר זה בעצם דלק. לפי החישובים שלנו, על כל גרם של חללית צריך חצי גרם של דלק".
בינתיים הסכום תפח ל-30 מיליון דולר. 23 מתוכם, כ-80 מיליון שקל, כבר גויסו, בעיקר דרך תורמים מישראל, מאנגליה ובשיטת חבר מביא חבר. משתתף באחד מחוגי הבית התלהב והביא חבר שתרם מאות אלפי שקלים. "ככל שאנחנו מתקדמים זה נעשה קל יותר", אומר וינטראוב.
יש גם תמיכה שלא מתבטאת בכסף, כמו של התעשייה האווירית, שהחללית תיבנה בשטחה, ושל בזק, שנותנת חסות מסחרית. כעת חסרים עוד שבעה מיליון דולר, אבל השלישייה בטוחה שתעמוד במשימה.
בדצמבר 2011 השיק נשיא המדינה שמעון פרס דגם של החללית. "נחיתה ישראלית על הירח תביא לישראל לא רק הערכה עמוקה, אלא גם תייצר הרתעה", אמר פרס בטקס. "הגיעה העת שדגל ישראלי יתנוסס על הירח".
דמרי והחבורה היו נלהבים מאוד מהתנופה, ובעיקר מהפגישות עם אנשי המקצוע. "יו"ר סוכנות החלל הישראלית, פרופ' יצחק בן ישראל, אמר שזה לא יעבוד, אבל בסוף הפגישה הציע עזרה", הוא מגלה. "נפגשנו גם עם מנהל מפעל החלל בתעשייה האווירית, עם נשיא מכון ויצמן פרופ' דניאל זייפמן ועם נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' יוסף קלפטר. חלק התלהבו ואמרו שזה מדהים".
"זו תעוזה, חוצפה ושחצנות", אומר פרופ' זייפמן, נשיא מכון ויצמן התומך בפרויקט. "יש סיכוי גדול שהפרויקט ייכשל, אבל אנחנו לוקחים סיכון מפני שזה חזון בלתי רגיל. בלי פרויקטים כאלה לא יהיה פרס נובל ולא יהיה מדע. נכון שבמבט ראשון זה נראה בזבוז כסף, אבל הדבר הזה לוקח אנשים לכיוונים אחרים ומספק תקווה מדעית וטכנולוגית עם ערך עצום. תארי לך מה זה יעשה אם תשודר תמונה עם דגל ישראל בירח. כולם ירצו להיות שותפים לזה".
למה שלא תתרום את הידע והקשרים שלך למען פרויקטים חברתיים? זה לא אטום ומופרך להשקיע דווקא בחללית ישראלית?
"אני מציע שנסגור את הים, את המוזאונים והתאטראות ופארקי השעשועים כדי שנוכל לתמוך בעניים. השאלה איפה עובר הגבול. הישועה בענייני כלכלה לא תבוא מביטול הפרויקט הזה, ובסופו של דבר העלאת קרנו של המדע אף תיצור מקומות עבודה".
בלי אמנות וספורט קשה לחיות, בלי חלליות אפשר בהחלט לחיות.
"האמריקאים השקיעו מיליארדי דולרים בתוכנית החלל שהפכה אותם לאומה גדולה. ככל שהמצב גרוע יותר חייבים ליצור מספר פרויקטים כאלה שיהוו סולם טיפוס להרבה מאוד אנשים".
היזם אריה הלזבנד, פעיל בעמותה ולשעבר מנהל מפעל החלל בתעשייה האווירית, אומר: "אין הבדל בין חללית ישראלית לבין להיות ישראלי. ארצות הברית וברית המועצות עשו את זה, סין בדרך וגם אנחנו יכולים. לא ננחית אדם על הירח, אלא חללית קטנה ולא מאוישת. אין פה מגלומניה. יש כאן משימה סבירה שניתן לבצע אותה ביכולות שקיימות בארץ ובאמצעים כספיים סבירים. זה רעיון יפה".
על תאריך ההשקה כבר לא מדברים בקול רם, אבל הנחיתה, אומרים וינטראוב ודמרי, תהיה ב-2015. "אנחנו מעסיקים אדם שמטרתו לעקוב אחרי הקבוצות האחרות. בינתיים אנחנו מובילים", אומר דמרי, שמתחרה בעוד 23 משתתפים. "לנו כבר יש דגם, וכבר התחלנו לבצע בדיקות של הרכיבים שמהם תורכב החללית בתעשייה האווירית".
וינטראוב אחראי על הצד ההנדסי של הפרויקט. הבנייה כבר החלה ומחשב המשימה מוכן. "הכל צריך להיות מדויק, כל טעות פירושה התרסקות על הירח", מבהיר וינטראוב, שנעזר בבאז אולדרין, האדם השני שהלך על הירח אחרי ניל ארמסטרונג ביולי 1969. "קאהן הפגיש בינינו בכנס בקריביים. הוא נראה כאילו סוף-סוף מישהו עושה משהו שמעניין אותו. הוא לא עזב אותי והתחיל להרביץ בי תורה. הסביר על הזווית של השמש, ואיך נעזר בשמש כדי לגלות אבנים על הירח. אנחנו הרי לא רוצים להגיע עד הירח ואז להתרסק על אבן. הוא נתן הרצאה שלמה על הבעיות בטיסה".
דמרי אומר שאחת ממטרות העמותה היא לעודד ילדים ובני נוער לפנות לתחום ההנדסה. "אנחנו רוצים להראות להם שהנדסה זה 'קול' יותר אפילו מ'כוכב נולד'. היום בני נוער לא רוצים להיות מהנדסים, אבל מה שמחזיק את המדינה זה מדע והנדסה. מי בנה את'כיפת ברזל'?"
37 אלף ילדים מרחבי הארץ כבר שמעו על הפרויקט ממתנדבים שמסתובבים בבתי ספר, ואחרי אחת מההרצאות שנתן דמרי ברעננה 40 ילדים ניגשו אליו ולחצו לו את היד. אחד מהם אפילו ביקש ממנו חתימה. "אנחנו לוקחים את הילדים החנונים והופכים אותם לאלה שינחתו על הירח", אומר וינטראוב. "בסוף הרצאה בבאר טוביה ילדה בכיתה ג' כתבה לי טיפים לשיפור הנחיתה על הירח. אנחנו לוקחים דור שלם וגורמים לו להתעניין במדעים".
גם חברי הכנסת התעניינו. "הצגנו בשדולת החלל של הכנסת דגם לפני שנה וחצי וחברי הכנסת התלהבו", מספר דמרי. "יהודים בכל העולם מגלים התעניינות בחללית הישראלית. הוזמנו להציג את התוכנית בכנס איפא"ק בוושינגטון, דיברנו בין הנאום של סגן הנשיא ג' ו ביידן ובין הנאום של נתניהו".
חשיבות רבה הם מייחסים ליחסי ציבור. דרך אתר האינטרנט המושקע של SpaceIL, ניתן לרכוש חולצות (59.90 שקל) ובגד גוף לתינוקות (40 שקל). "אחד מכל תשעה ישראלים מכיר את הפרויקט", מנתח דמרי. "אנחנו תמיד אומרים שאם ננחת על הירח ואף אחד לא יידע על כך, לא עשינו כלום".
יום הנחיתה יהיה שיא החגיגות?
וינטראוב: "מיטב החוכמה והניסיון יצטמצם לרבע שעה עוצרת נשימה. עיריית תל אביב כבר הבטיחה לנו מסכי ענק בכיכר רבין. מאות אלפים יעמדו ויצפו בחללית. אנחנו נשב במרכז הבקרה בתעשייה האווירית והנחיתה תשודר בטלוויזיה. המדינה כולה תראה את החללית הישראלית הראשונה".
ילדים נזקקים, ניצולי שואה, זיהום אוויר אינם יעדים דחופים יותר?
"אנחנו משהו אחר, מקור השראה לילדים. יש כאן משהו להתגאות בו. רק שתי מדינות נחתו על הירח, ואנחנו כנראה נהיה המדינה השלישית. אנחנו האחים הגדולים שלהם, מודל לחיקוי".
לפני ההשראה והחיקוי צריך לאכול. ישראל מוגדרת כמדינה הענייה ביותר מבין מדינות ה-OECD. רבע מאזרחי ישראל עניים, שמונה אחוזים מהמשפחות בישראל סובלות מרעב, שני אחוזים מהן סובלות מרעב חמור. זה לא קצת אטום להתרים כספים למען חללית?
וינטראוב: "הפרויקט הזה אומר לאנשים: תעשו כל מה שאתם רוצים. זה נותן אפשרות להעז, לחלום. מה יותר חברתי מאשר לשים את דגל ישראל על הירח ולהדליק את הדמיון של דור שלם?"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם