חטיבה 188 נגד קהלני: "גרף את תהילתנו"
ותיקים בחטיבת השריון שלחמו במלחמת יום כיפור יוצאים נגד החלטת הנשיא פרס להעניק לקהלני אות הוקרה. "יש גיבורים נוספים"
כעת הם דורשים מנשיא המדינה, מצה"ל ומראשי ראשיות מקומיות לתקן עוול היסטורי שנגרם לדבריהם לחטיבה - ולהנציח את פועלה בדרכים ראויות.
במכתב ששיגר אתמול סרן במיל' שלום הראל, שלחם במלחמת יום הכיפורים בתפקיד סגן מפקד פלוגה (סמ"פ), לנשיא המדינה שמעון פרס, הוא מבקש ממנו להעניק לחטיבה את "אות הנשיא", שאותו החליט לאחרונה פרס להעניק לאביגדור קהלני, ששירת באותה מלחמה כמג"ד שריון בחטיבה 7, כאות הוקרה על חלקו במלחמה.
"אני מאוד מעריך את גבורתו ותרומתו של מג"ד 77 כשותף לניצחון הגדול ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים", כתב הראל לנשיא פרס. "גבורתו התרחשה לצד גיבורים אחרים, והבולט שבהם הוא אלוף משנה איציק בן שוהם ז"ל, מח"ט 188 שהקריב את נפשו, כמו רבים מחיילי וקציני החטיבה.
"לא ניתן להשיב את 40 השנים שחלפו ללא הכרה אמיתית בתרומתם של גיבורים נוספים ורבים ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים", הוסיף הראל, "אך ניתן היום, לאחר זמן כה רב, להכיר ולהעניק עיטור גם לחטיבות הגבורה שלחמו על חירות עם ישראל בגופן, בחייהן ובנפש".
לדברי הראל ולוחמים נוספים בחטיבה, החלטה זו של הנשיא תביא מזור לצלקות פתוחות בנפש הלוחמים שממתינים מאז שנת 1973 להוקרה על לחימת הגבורה באותה מלחמה. "נגרם פה עוול משווע, בוודאי ברמת המפקדים", טוען הראל. "מי שנהרג לא יכול להעיד על חלקו במלחמה, אבל אנחנו יכולים".
יצוין כי במהלך היממה הראשונה ללחימה איבדה חטיבה 188 את מרבית שדרת הפיקוד הבכירה שלה. כ-80 מחיילי החטיבה נהרגו באותה מלחמה, בהם המח"ט, הסמח"ט ומרבית מפקדי הגדודים, ורבים אחרים נפצעו. למעשה החטיבה נגרעה, כעבור ימים ספורים של לחימה, ממצבת כוחות השריון ברמת הגולן, אך הוקמה מחדש לקראת שלהי המלחמה - בזכות נחישותם של שרידי הלוחמים.
הראל עצמו לחם בשורות גדוד 71, שהועבר במלחמה מספר פעמים מחטיבה לחטיבה, ובסופו של דבר "סופח" לחטיבה 188. המכתב ששלח לנשיא פורסם אתמול באתר הפייסבוק של לוחמי החטיבה, והיוזמה זוכה לתמיכה גורפת. "מאז מלחמת יום הכיפורים אני מתהלך בתחושה ששכחו אותנו ואחרים לקחו את כל התהילה", אומר הראל, העוסק כיום באיכות הסביבה.
תחושה דומה מלווה את את אברהם קיימוביץ (קיימו), סמ"פ בגדוד 74 במלחמת יום הכיפורים. קיימוביץ היה מיוזמי כתיבת הספר "על בלימה" - סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום כיפור - שיצא לאור לאחרונה. לדבריו, הספר אמנם מסייע להחדיר את מורשת הקרב של החטיבה בתוך צה"ל, אך מן הראוי שגם הציבור הרחב יידע על תרומתה של החטיבה לניצחון ב-1973.
"כיום כל מפקד טנק בצה"ל מחוייב לקרוא את הספר ולהפנים אותו עמוק", מספר קיימוביץ. "וכל חוגר שעומד לסיים את קורס הקצינים בבה"ד 1 מחוייב לעשות עליו עבודת גמר, אבל מן הראוי שכל עם ישראל יידע מה קרה במלחמה-ויפנים את מה שעברנו".
דודו ברק, כיום איש מחשבים, שימש במלחמה איש צוות בטנק בחזית הגולן. "זה תסכול עצום להתהלך כל השנים בהרגשה ששכחו אותך, שלא סופרים אותך. כולם מהללים את קהלני, אבל מוחקים אותנו. לא רק קהלני נלחם בעמק הבכא, גם הטנק שלי היה שם. הגיע הזמן לעשות את התיקון ההיסטורי".
אביגדור שפיצר, שהיה במלחמה נהג בטנק המג"ד, יאיר נפשי, אומר: "מאז המלחמה חשבתי שרק אני סבור שלא זוכרים אותנו כראוי. אבל פתאום, באירועי 40 שנה למלחמה, ראיתי ברשתות החברתיות שרבים סבורים כמוני ואני לא לבד. ל-188 היה חלק מרכזי במלחמה, אבל היא נדחקה לקרן זווית ואת התהילה גרפו אחרים".
שפיצר מוסיף ומספר כי הוא וחבריו פנו לאחרונה למח"ט החטיבה (המכונה "עוצבת ברק") כיום, אלוף משנה תומר יפרח, וביקשו ממנו לקרוא למפקדת החטיבה בעלייקה על שמו של יצחק בן שוהם, מח"ט 188 שנהרג במלחמה. לדבריהם, הלה הבטיח להעביר את הבקשה לדרגים הגבוהים.
במקביל הועלתה בעמודי הפייסבוק של ותיקי החטיבה הצעה לפנות אל ראשי ערים ומתמודדים בבחירות המקומיות ולשכנע אותם לקרוא שמות של רחובות על שם החטיבה. הצעה נוספת שהעלה סרן במיל' שלום הראל - להסיר את שמו של שר הביטחון לשעבר, משה דיין, "אבי המחדל של מלחמת יום הכיפורים", מרחובות וכיכרות ברחבי הארץ - עוררה ביקורת ולא התקבלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם