גל קובי הובא למנוחות: "שכנינו מקדשים את הדם"
בבית העלמין הצבאי בחיפה התקיים מסע הלווייתו של החייל שנהרג אמש מירי צלף בחברון. בנט: "להפסיק לתת לאויבינו תחושה שדם יהודי הוא מצרך הזול"
-וינשטיין: מסתנן שפשע לא יוחזק ללא משפט
-נאסרה פעילות האחים המוסלמים במצרים
-מספר הילדים שהועסק בעבודות מסוכנות ירד
השר בנט עלה לשאת הספד ואמר: "לצידנו חיים גויים שגדלים על שנאה. ילדי גן לומדים שצריך להרוג יהודים ובחופש בקייטנה הם מתאמנים איך להרוג יהודים".
"רוצים שנניח את נשקינו, שנכנע ללחץ, שנברח מפה. אני רוצה להגיד לשכנים שלנו לקרובים ולרחוקים, אל תטעו בנו. אנחנו לא נניח את נשקנו. אנחנו לא נמצמץ. אנחנו נבנה עוד בית ועוד בית. גם הדמעות על העיניים שלנו, בבת-ים, בחברון או בחיפה, לא יפריעו לנו להמשיך ולבנות את הארץ שלנו.
"אנחנו רואים אתכם, שכנים המקדשים את הדם, את ההרג, מהללים רוצחים ברברים ונאבקים על שחרורם, קוראים כיכרות על שם טרוריסטים כדי שיהיה ברור לאן אתם רוצים להגיע ומה הדרך שלכם. מבקשים מאיתנו כמו עירוי דם מנה של עוד רוצחי ילדים ותינוקות כדי לחגוג איתם בחוצות עזה ורמאללה. זהו הפרצוף שלכם אלו הגיבורים שלכם. זה לא ימשך.
"עלינו להפסיק לתת את התחושה לאויבים שלנו שדם יהודי הפך למצרך הזול ביותר במזרח התיכון. שאין עליו עונש. שאין חנינה לגנבי רכב, אבל יש שחרור לרוצחי יהודים. אנחנו נילחם כדי לעקור את התפיסה הזאת שרוצחים יכולים להשתחרר ככה פתאום. הרוצחים של גל יענשו בחומרה, ואני מבטיח שנפעל בכל כוחנו כדי שלא תהיה אפילו האופציה לשחררם אי פעם".
"לא הכרתי אותו אישית אבל בטירת הכרמל כולם מכירים את כולם, וישר ידעתי מיהו", סיפר גלעד צקלוואן, שלמד בבית הספר של גל ומבוגר ממנו בשלוש שנים.
צעירה אחרת שמיררה בבכי וסירבה להיכנס לבית העלמין הוסיפה "העיר הזאת לא תסלח ולא תשכח איך צלף בין בליעל עשה מה שעשה לבן העיר שלנו. הוא לא רק קטף אותו מחייך, אלא השאיר אצל כולנו פצע מדמם".
אישה מבוגרת, שלא מכירה את המשפחה באופן אישי, סיפרה שהיא מתגוררת באותו רחוב. "כבר אתמול הבנתי שנפל עלינו אסון וכששמעתי מי נפל, הדמעות לא הפסיקו לרדת".
שעה קלה לפני הלווייתו של גל, התאספו מאות רבות של חברים, בני משפחה ואנשי צבא בבית משפחתו בטירת הכרמל.
אריה דבי, הגיס של משפחת קובי, סיפר כי "גל נשאר בראש השנה ויצא הביתה לחופשה ביום הכיפורים. במוצאי יום כיפור הוא בנה עם אבא שלו את הסוכה והיה מאוד גאה שהסוכה היתה מוצלחת.
"ביום שישי האחרון הוא התקשר אלינו וביקש שלא נפרק את הסוכה. הוא אמר שהוא יגיע הביתה בשמחת תורה. עכשיו הסוכה תהיה סוכת אבלים".
דבי סיפר כי גל היה ילד אהוב. "הוא תמיד עזר, מעולם לא התלונן, גם כשנשאר תקופות ארוכות בצבא, לפעמים 28 ימים, הוא לא אמר מילה.
"רק לפני חודשיים חגגנו בר מצווה לאחיו אוראל. הוא לא הפסיק לרקוד ולשמוח שם. עכשיו רואים אותו רק בתמונות. הוא היה קשור מאד להוריו סמדי ועובד. הוא היה בן בכור לתפארת".
בסרטון וידאו מהאירוע ניתן לראות את גל יחד עם שני חבריו. "הם היו שלושה בני דודים מטירת הכרמל שעשו הכול ביחד". אחרי נפילתו של גל נותרו אוהד אספרנסה ואבי סוטלימן לבד. "מאז שהיינו קטנים היינו ביחד", סיפר אבי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם