האם המו"מ יפריד בין נתניהו למפלגת הליכוד?
כשראש הממשלה יתקדם במהלכים להסכם עם הפלסטינים, יפסיקו חברי מפלגתו לשתף פעולה עמו: או שהוא יתגרש מהליכוד או שהליכוד יתגרש ממנו. וגם: היום שאחרי הרב עובדיה כבר כאן, בש"ס מדברים על כך בסתר, אך עדיין לא הכתירו יורש
סבור כי ראש הממשלה נתניהו הגיע להכרה היסטורית בצורך לשלום עם הפלסטינים כדי להציל את עתידה היהודי והדמוקרטי של המדינה. אפשר להטיל ספק בהערכה הזו. שנית, קרטר משוכנע כי לנתניהו יכולים להיות שותפים בכירים במפלגתו, שיניעו אותו במפתיע לוויתורים שעליהם לא חשב.
קרטר מפליג לימי ועידת קמפ דיוויד הראשונה (1978) שאותה זימן. מנחם בגין טלפן משם לאריאל שרון, שהיה דמות ימנית חזקה בליכוד, כדי לבקש אישור לוותר
האם קיים שרון מודל 2013 לצדו של נתניהו? גם לזה אפשר להתייחס בסקפטיות. השותפים הבכירים של נתניהו בליכוד הציעו השבוע למכירה את מרכולתם המדינית. אנחנו בימי החגים, וכל אחד רוצה להראות שיש לו קהל תומכים גדול יותר וגם מסרים ימניים תקיפים יותר, כמו שהליכודניקים אוהבים. גדעון סער עשה הרמת כוסית באולמי איסט ביד אליהו וסילבן שלום הגיע לברך. ביום ראשון האחרון עשה סילבן אירוע באותו מקום, וסער בא לתת כתף. סילבן, בדרך כלל סמן מתון, לגלג על המו"מ המדיני שג'ימי קרטר וגם ג' ון קרי כל כך מייחלים אליו. "מישהו מאמין שיהיה הסכם קבע בתוך תשעה חודשים? " שאל סילבן בחיוך, להנאת הקהל.
וכך, המאבקים הפנימיים בליכוד משתלבים היטב עם המהלכים המדיניים שנתניהו רוצה אולי להוביל. מי שרוצה להיות פופולרי בליכוד יודע להבהיר לראש הממשלה כי הוא יזכה לשיתוף פעולה עד הרגע שנתקדם להסכם מול הפלסטינים. מכאן ואילך יש שתי אופציות. או שהוא יתגרש מהליכוד או שהליכוד יתגרש ממנו. זאב אלקין, סגן שר החוץ, הגיע השבוע לאירוע של סילבן וציטט את הנאום המפורסם של נתניהו במרכז הליכוד ב-2002 נגד מדינה פלסטינית. הוא זכה לתשואות. דני דנון, סגן שר הביטחון, אמר כבר כי "רוב שרי הממשלה יפילו כל פתרון של מדינה פלסטינית".
ביום שני, למחרת הכנס של סילבן, הלך השר ישראל כץ לפגישה עם ראש הממשלה. בדרכו ללשכה הוא פרסם את ההודעה הבאה: "בפגישה יעלו בוודאי נושאים לאומיים ואישיים. מצד אחד ברית פוליטית של שנים ושותפות בעשייה וברפורמות חשובות. מאידך, אני מאוד מוטרד מהדרך שבה נכנסנו למו"מ המדיני ובעיקר מסוגיית שחרור המחבלים. מבחינתי הקו ברור. גיבוי לראש הממשלה ושיתוף פעולה בנושאים הממלכתיים, ומנגד המשך עמידה על עקרונותיי בנושאים הלאומיים. לעניין שינוי שם המשרד אין בכוונתי להתייחס".
הפגישה לא התקיימה בסוף. גם ראש הממשלה רוצה לערוך טקסים, וכץ נקלע לאירוע הרמת כוסית במשרד ראש הממשלה. ביום ראשון הקרוב יערוך כץ אירוע משלו בביתו בכפר אחים. אלפי אנשי ליכוד מגיעים לשם מדי שנה ומראים מי האיש החזק בליכוד. סביר להניח כי כץ יישא שם נאום מתריס ברוח הלאומית הידועה כדי להראות לנתניהו איפה הוא עומד. באוגוסט, כזכור, הצביע כץ בממשלה נגד שחרור האסירים. נתניהו, טען כץ, לקח בעקבות ההצבעה את המונח "תשתיות" שהוצמד לשם המשרד שלו, והעביר אותו למשרד הנגב והגליל של סילבן שלום. השר שלום עצמו התגאה השבוע ביחסים המשתפרים שיש לו עם נתניהו.
באירוע של כץ לא נמצא,קרוב לוודאי,את השרים שלום, סער או גלעד ארדן. השלושה, בשיתוף פעולה עם משה פייגלין, ניסו בבחירות הפנימיות האחרונות להדיח את כץ מתפקידו כיו"ר מזכירות הליכוד, אבל נכשלו. כץ נחוש בדעתו להקים ועדת חקירה שתבדוק את כישלון מטה הבחירות בליכוד שבראשו עמדו סער וארדן. נתניהו עצמו משחק על מרכז המגרש, מחלק את הכוחות, בונה איזונים, מחזק את החלשים ומחליש את החזקים, הכל לפי האינטרס המיידי. ברגע זה נתניהו מחובר עם הציר סילבן-סער-ארדן עד שמפת הדרכים שלו תשתנה.
כץ מוצא את עצמו במצבו של כחלון הפופולרי, שנאלץ להרים ידיים ויצא לפסק זמן אחרי שראש הממשלה ועוזריו התנכלו לו. האם ינהג כמוהו? "אני לא הולך לשום מקום. אין לי כוונה כזו", אמר כץ למי ששאל.
הרב עובדיה ישב ביום שני במרכז הבמה בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי ברובע היהודי. הרבה מאמץ השקיעו עוזריו כדי להעלות אותו לשם, יחד עם כיסא הגלגלים. לידו ישב בנו, הרב יצחק יוסף, עוד רגע הרב הראשי. מאחוריהם עמד אריה דרעי. גם הרב אליהו בקשי-דורון הנשכח,שהיה פעם רב ראשי,היה שם. ברגע ההכתרה הגיש דרעי את הטורבן לרב עובדיה, וזה הניח אותו בחוזקה על ראשו של הבן. אחר כך הגישו את הגלימה הפרחונית לרב הראשי החדש, והוא עטה אותה עליו בשמחה וחזר להתיישב. הרב עובדיה הרביץ עוד דחיפה לטורבן שעל הראש, ליתר ביטחון. "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", בירך הרב יצחק יוסף, נישק את ידו של אביו וקם להתחבק עם האחרים.
אבל איש לא נישק את ידו של הרב הראשי החדש. גם לא אריה דרעי, שרקם הרבה תככים כדי להגיע עמו לרגע הזה. היום הרב עובדיה הוא המנהיג והמיתוס, למרות מצבו הבריאותי הקשה, ורק הוא ראוי למחווה של כריעה ונישוק היד. בש"ס לא ידברו על זה, אבל התוכנית המקורית היא להכשיר את הבן יצחק לרשת את אביו כמנהיג הרוחני אחרי כהונה ארוכה אחת בתפקיד הרב הראשי. לפי שעה, יצחק יוסף הוא עדיין טירון, שנחת במפתיע על הכורסה מתוך ברירת מחדל. הרב עובדיה, כזכור, העדיף בתפקיד את בנו האחר, הרב אברהם יוסף, אבל הוא הסתבך בחקירות משטרה ובהתנהגות לא ראויה.
בטקס ביוחנן בן זכאי דיברו כולם על הרב עובדיה. לא קל לו בימים אלה. באמת שלא. הבריאות הרופפת, הסבל, הכאב, וגם התלות המוחלטת באחרים, הופכים אותו נרגן ועצבני באופן טבעי. ברחוב החרדי מספרים על התסכול הרב שליווה את המנהיג הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב בימיו המאוחרים. הגוף שנחלש, החולי והאשפוזים הדחופים מנעו מאלישיב את הלימוד בגמרא, שבו עסק במשך קרוב ל-100 שנה . גם הרב עובדיה, מספרים, נמצא במצב דומה. המרחק מן הספר, מן הקריאה ומן הכתיבה מוציא אותו מדעתו.
בש"ס לא מדברים בגלוי, אבל בסתר עוסקים ביום שאחרי מרן. ש"ס לא הכשירה עדיין יורש, כאמור. הרב שלמה עמאר, הרב הראשי היוצא, שהיה תלמידו וחביבו של הרב עובדיה, הסתכסך עמו ללא תקנה. ביום ראשון הוא בכלל לא נכח בטקס ההכתרה אף שהוא היה האיש שצריך להעביר את הטורבן הכחול מראש לראש. הרבנים האחרים במועצת חכמי התורה הגיעו לאירוע, אבל לא הגיעו למעמד הפוליטי והחברתי הראוי כדי לרשת את הרב עובדיה. בקיצור, אם הרב עובדיה בן ה-93 יפסיק להנהיג, ש"ס תתפרק לשבטים וחצרות כמו לוב שאחרי מועמר קדאפי.
באחת השורות בבית הכנסת, לא על הבמה, ראיתי את אלי ישי. הוא שתק, קפץ שפתיים ובקושי חייך. לא צריך להיכנס למוחו הקודח כדי לדעת מה הוא חושב. הרב עובדיה ואריה דרעי זרקו אותו מתפקיד היו"ר בש"ס, אבל אין לו שום כוונה לצאת לגמלאות בגיל 51. ישי מחכה בסבלנות, שומר על יחסים טובים עם הרב עמאר ואנשיו, ויחד הם מנהלים מלחמת חורמה מאחורי הקלעים בדרעי, שגנב לשניהם את הכיסא. דרעי עצמו עומד היום למבחן פוליטי לא פשוט בבחירות המקומיות בירושלים, באלעד ובבית שמש. הוא הימר בעצמו על מועמדים, שעתידם לגמרי לא ברור.
אלי ישי מחכה בפינה, בשקט ובסבלנות. אם דרעי ייכשל בבחירות, ואם בתוקף הנסיבות יאבד גם את הרב עובדיה, ישי ייצא למשחק חדש. לפי החישובים של אנשיו, חצי סיעה תלך איתו. באותו יום לא יקראו לש"ס מפלגה, אלא מסלקה או אפילו מטבחה.
יום ראשון, חלקת חללי מלחמת יום הכיפורים, הר הרצל, 11 בבוקר. ליד הקברים יושבים בני המשפחות השכולות שהגיעו מכל חלקי הארץ. נתן כהן ואחיו באו מירושלים לכבודו של האח יעקב לוי ז"ל. פרוספר דהן מקריית שמואל ואחותו ריקי כהן מרמת הגולן הגיעו להתייחד עם זכרו של אחיהם, אלברט דהן ז"ל. האחיות תמר פרץ ויהודית בר יוסף באו מבאר שבע כדי להתייחד עם אחיהם, מאיר אהרן ז"ל. מיכל ממן ישבה שעה ארוכה עם בתה אסנת ליד קברו של בעלה המנוח, מרדכי ממן ז"ל. כל החיילים נפלו בסיני במהלך המלחמה.
עבור המשפחות הללו, ורבות אחרות, מדובר היה באירוע מיוחד. 40 שנה למלחמה, שעדיין פוצעת כאן את כולם, בעיקר את ההורים שנשארו בחיים ואת האחים, האחיות, הבנים והבנות שמחפשים תשובה. בהר הרצל הם לא התכוונו למצוא פתרון. הם רק באו להתייחד. כולם ישבו בשקט וחיכו לשמוע באמצעות הרמקולים את טקס הזיכרון שעמד להתחיל בחלקת גדולי האומה באותה שעה. הם רצו להתחבר לנאומים של הנשיא, ראש הממשלה ושר הביטחון, לתפילת "יזכור", לשירים לזכר הנופלים, לטקס הנחת הזרים, להמנון המדינה, לאווירת האבל הכללית. לשם כך הם הגיעו.
אבל הטקס לא הגיע אליהם. הרמקולים דממו. הזמן חלף והמבוכה גברה. כמה מבני המשפחות השכולות פתחו את הסמארטפונים כדי לשמוע דרכם את השידור מפסגת ההר. צדוק רהב שהביא את בני משפחתו מאופקים כדי להתייחד עם זכרו של אחיו, החליט לבדוק מה קורה. הוא עלה לעבר חלקת גדולי האומה, אבל לא היה עם מי לדבר. האנשים שנשארו ליד החלקות האדימו מכעס. כמה מהם הזילו דמעות. אחרים קמו והלכו. "בושה וחרפה למדינה שככה היא מתייחסת אלינו", הם קבלו.
"באנו במיוחד בגלל הטקס, אבל מבחינתנו טקס לא היה", אמרו לי אריק דהן ואחותו, ורד יחזקאל, שבאו להתייחד עם זכר אביהם, שלמה דהן ז"ל. פגשתי בהם כועסים וממורמרים בדרך הביתה. הם לא היו היחידים. רבים היו מעדיפים לעלות לקבר יקיריהם ביום המדויק שבו הוא נפל או לקראת הערב, ואולי לקבל מזג אוויר קריר יותר לעומת הגיהינום ששרר בירושלים ביום ראשון בצהריים. הם נותרו בלי יום זיכרון ובלי טקס. "העיקר שהביאו את ראשי המדינה עם סירנות. להם לא הייתה בעיה. אנחנו כאן. למי אכפת? " זעם האח השכול דהן.
רק בשעה 11:50 בצהריים, 50 דקות לאחר הטקס, החלו הרמקולים להשמיע קול, לפעמים מקוטע. הפעם כבר לא היה כמעט מי שישמע. הביזיון הושלם. ההסבר של דובר משרד הביטחון תמוה לא פחות מאשר האירוע עצמו. "במטרה להקל על המשפחות השכולות משרד הביטחון פרס מערכות הגברה, הצללות, כיסאות וזרי פרחים בחלקות חיילי מלחמת יום הכיפורים", מסר הדובר. "מסיבה שנבדקת, באחת החלקות ניתקו משפחות את הרמקולים בטענה שהסאונד מפריע להן.
"לאחר שמשפחות אחרות התלוננו, ובהתערבות אנשי היחידה להנצחת החייל, חוברו הרמקולים מחדש כך שהמשפחות יכלו לשמוע את הדוברים בטקס".
שנה סוערת במיוחד עברה על הרב יאשיהו פינטו, אחד הרבנים הידועים והפופולריים במגזר החרדי ובכלל. פרשיות רבות נקשרו בשמו. מצד אחד, הוא היה נתון בפרשת סחיטה, מצד שני נעצר ונחשד במתן שוחד לראש אגף החקירות לשעבר )היום ראש יאח"ה( תת ניצב אפרים ברכה. מצבו הבריאותי החמיר במהלך השנה, רעייתו הרבנית רבקה פינטו סבלה קשות, פרסומים מחמיאים יותר ופחות ליוו אותו, גם על עושרו הרב לכאורה. ובאמצע הייתה גם העסקה המפורסמת, שבה תיווך הרב בין נוחי דנקנר ואיש העסקים אדוארדו אלשטיין, שנועדה להציל את קונצרן איי.די.בי, אבל כנראה לא עלתה יפה.
התוצאות בדרך כלל היו קשות, אם להסתמך על דבריו של הרב פינטו עצמו. ביום שלישי, לפני עשרה ימים, שמעתי אותו נושא וידוי על קברו של הרב אליעזר פאפו, בעל הפלא יועץ, מי שנחשב בעל סגולות מיוחדות בחייו וגם אחרי מותו. כמו בכל שנה הצליח הרב פינטו לארגן רכבת אווירית, ומאות מאמינים מהארץ והעולם הגיעו אחריו לעיר הנידחת סיליסטרה שבמערב בולגריה כדי לומר סליחות ולהשתטח על פי הקבר. הרב פאפו, אגב, זוכה לכבוד רב בעיני הבולגרים עצמם. לפי המסופר, מגפה גדולה התרגשה על העיר בתחילת המאה שעברה. הרב הבטיח לעצור אותה בגופו, המגפה פסקה והוא נפטר, ואפילו לא הגיע לגיל 40.
"היה חילול השם השנה, מעשה שטן", אמר הרב פינטו בהתרגשות. הרב סיפר על האכזריות שנקטו כלפיו הסוחטים בפרשה הראשונה, שני אנשים שעבדו אצלו בישיבה. התיק נמצא בחקירה בארצות הברית. הרב טען כי פרשת הקצין ברכה התגלגלה לחדרי החקירות בארץ ללא הצדקה. הרב ביכה גם את העיסוקים המשפטיים שכפו עליו לחרוג מסדר היום הרגיל ולבטל לפעמים שיעורי תורה, שאליהם מגיעים ואותם שומעים מאות ואלפי אנשים ב-22 הקהילות שהקים ברחבי העולם. "לא היה בזה )בתיק השוחד( אף דבר על פי חוק שמים וחוק ארץ. מצד שני, היה חילול השם. לכן אמרנו לכולם: בשנה הבאה נעשה קידוש השם גדול".
הרב פינטו נע בעיקר על הציר שבין ניו יורק ואשדוד. ביום כיפור הגיע הרב למלון לאונרדו בירושלים, שם נשא את כל התפילות. ההמולה הייתה גדולה. קרוב ל-2,500 איש הציפו את בית הכנסת במלון שיושב על קו התפר. כולם היו תחת הרושם של הדברים שנשא הרב בסיליסטרה. מיליונר אמריקאי, מחסידי הרב, רכש את תפילת "כל נדרי" במחיצת הרב בסכום הפנטסטי של 2.5 מיליון שקל. מיליון שקל נתרמו לעמותה של הרב, "שובה ישראל", עבור קניית סטים של ספר הזוהר, שהרב ביקש לחלק השנה במסגרת התיקון. בסך הכל, מעריכים, הסתכמו ההכנסות ביום כיפור ב-6.5 מיליון שקל.
בשבוע שעבר ראיינתי קצרות את הרב פינטו בנסיעה לבולגריה. זו לא משימה פשוטה. מאות אנשים צובאים על דלתו של הרב, שנחשב מחולל ישועות. חזרתי איתו אל תיק הסחיטה. הרשויות הפדרליות בארצות הברית חוקרות עדיין את הפרשה המסובכת, שבה איש העמותה לשעבר, יחד עם איש פרסום שעובד עם חבר קונגרס ידוע,סחטו מאות אלפי דולרים מהרב אחרי שאיימו לפרסם פרטים על מצב בריאותה של רעייתו.
"הרבנית עברה דברים לא פשוטים בחיים", אומר הרב. "השנים האחרונות היו קשות מנשוא. גם חזק שבחזקים לא יכלו לשרוד אותם. אנחנו בימי הסליחות. אני מקווה שכל האנשים שהיה להם חלק בכל מה שקרה למשפחה שלנו יזכו בתשובה".
"לפני שנה", אני מזכיר לרב, "המשטרה בארץ עצרה אותך ואת רעייתך בחשד שהעברתם מאות אלפי שקלים לתת ניצב ברכה. לפי החשד, ציפיתם לקבל בתמורה מידע על חקירה באחת העמותות. התיק עדיין פתוח".
"אנחנו בטוחים שהייתה אי-הבנה, שכולם היום מצטערים עליה", ענה הרב פינטו. "כל מה שעשינו היה באהבה ובידידות לטובת בן משפחה. הכל נעשה בייעוץ של עורך דין. דיווחנו גם לרשויות האמריקאיות, שם אנחנו גרים. הדברים ניתנים לאימות".
"אתה יכול לספר על החקירה במשטרה שלך ושל רעייתך?" שאלתי אותו. "זו לא חוויה פשוטה עבור אנשים כמוכם".
"כל מה שקורה לאדם נקבע אצל הקדוש ברוך הוא. נתפלל חזק, כולם יתפכחו והדברים יהיו מובנים לכולם, וכל בני המשפחה ישכחו את הכאב והצער", אמר הרב.
"בעיתונים הכלכליים", אמרתי , "אתה מוגדר כאחד הרבנים העשירים בארץ. אומרים שאתה מחזיק 90 מיליון שקל".
"אין לנו פרוטה", הגיב הרב, וחתך את האוויר בידו. "הכל אני נותן, אוסף ומחלק. אין לי בכיס שטר של 100 דולר, ולא יהיה".
" לפני שנה תיווכת בבולגריה בין נוחי דנקנר ואדוארדו אלשטיין כדי להציל את איי.די.בי. הסיפור הלך טוב בהתחלה, אבל נגמר בפיצוץ", אמרתי לרב.
"אלשטיין הוא איש מיוחד בדור הזה", השיב הרב פינטו. "הוא מסור למען מדינת ישראל. אי אפשר לדעת מה יהיה. דבר לא סגור. אם אפשר לחבר בין שני יהודים לטובת המדינה, אז למה לא? אני לא מתווך בין עסקאות. אני לא נכנס לפרטים, ולא אכנס. כמה פרויקטים גדולים של מדינת ישראל הוקמו במסדרון של'שובה ישראל', גם עסקאות גדולות בארצות הברית. אם שני צדדים פועלים ברצינות וזוכים לברכת שמים, זה מצליח".
"הרבה אנשים במדינה שואלים מה סוד הקסם שלך", אמרתי לרב. "איך אתה מושך אליך כל כך הרבה טייקונים, חילונים, ידוענים וגם חובשי כיפות מכל הזרמים?"
"לפני הניתוח האחרון שעברתי בראש כתבתי צוואה", סיפר הרב. "ביקשתי שעל המצבה שלי לא יהיה כתוב אדמו"ר או צדיק. רק'יאשיהו פינטו, אוהב ישראל'. זה הכל".
shalom.red@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם