החקלאים: הפועלים מתאילנד הם מפונקים
בעקבות ההסכם שהסדיר את סוגיית הבאת העובדים לארץ מתאילנד, טוענים החקלאים: ממשלת בנגקוק שולחת עובדים ללא רקע בחקלאות
עוד בחדשות nrg:
- פוטין לאמריקאים: "עלינו להפסיק להשתמש בשפת הכוח"
- הנתיב החדש להברחת נשק: גבול ישראל ירדן
- הרב פינטו הוזמן למפגש עם נשיא איראן בניו יורק
חקלאים מכל רחבי הארץ ששוחחו בימים האחרונים עם nrg מעריב מדברים על תחושות קשות של תסכול וייאוש, שמביאות אותם לשקול לעזוב את הגידולים שטיפחו במשך שנים, לעתים דור שני ושלישי של חקלאים. לדבריהם, מאז כניסת ההסכם לתוקף נרשם מחסור מתמשך במספר העובדים המגיעים לישראל, ומבין אלה שנוחתים כאן - במקרים רבים הקשר בינם לבין עבודת כפיים, שלא לדבר על עבודה בחקלאות, מוטל בספק.
"אנחנו נתקלים ביותר ויותר עובדים שמגיעים לא מאזורים כפריים כמו שהיה לפני ההסכם הזה, אלא מערים ברחבי תאילנד ובעיקר מבנגקוק", אומר חקלאי ותיק מאזור הדרום. "מי שמחליט כיום איזה עובד יגיע לישראל הוא משרד העבודה התאילנדי באופן בלעדי, וזה נראה ככה. איכות העובדים כיום פחות טובה, מגיעים עובדים צעירים יותר מבעבר, רבים מהם חבר'ה מפונקים מאזורים עירוניים. זה מורגש בכך שהאחריות שלהם הן כלפי החקלאי והן כלפי המשפחות שלהם, שעבורן הם למעשה עובדים, היא נמוכה ביותר".
בניגוד למצב הדברים לפני ההסכם, אז החקלאים הישראלים יכלו במקרים רבים ליזום את הגעתו של עובד כשהם יודעים מראש את שמו, יכולותיו המקצועיות ומקום מגוריו בתאילנד על פי המלצות שקיבלו מעובדים שכבר הועסקו אצלם, כיום הן נאלצים להסתפק בבקשה לעובד או לעובדת בלבד.
"התחלנו לקבל עובדים צעירים ולא מיומנים, ולא מעט חקלאים נאלצו להפסיק להעסיק אותם אחרי זמן קצר", מספר חקלאי ממושב אחיטוב בשרון. "הבעיה היא שבגלל הבירוקרטיה, יכולים לעבור חודשים ארוכים עד שמגיע עובד חדש במקום זה שהוחלף, וגם אז בכלל לא בטוח שתקבל מישהו שיודע לעבוד בחקלאות. עבור חקלאי שמעסיק שלושה או ארבעה פועלים ומוצא את עצמו בשיא העונה בלי שליש או רבע מכוח האדם שלו, זה מתכון לאסון. עונה שלמה יכולה לרדת לטמיון".
אותו חקלאי המגדל פלפלים סיפר על מקרה בו גילה כי אחד העובדים התאילנדים מתקשה בעבודה הכוללת, בין היתר, מיון של פלפלים צהובים, אדומים וירוקים. "בהתחלה לא הבנו מה הבעיה, רק אחרי כמה זמן התברר שהוא בכלל עיוור צבעים. פלא שהוא לא הצליח למיין? ועכשיו לך תתחיל בכל הפרוצדורה של עובד חדש באמצע העונה. אנחנו במלכוד".
חקלאי אחר ממושב בדרום סיפר על עובד שזמן קצר לאחר שהגיע התברר כי הוא לוקה בנפשו. "הוא כמעט לא עבד, ישן במחסן בנפרד משאר התאילנדים, לא התרחץ וכל הזמן חשב שרודפים אחריו. לא היה מה לעשות איתו".
"העובדים המגיעים כיום מתאילנד לא עוברים את תהליכי הסינון והבקרה שהיו קיימים לפני ההסכם", אומר חקלאי מאזור חבל לכיש. "פעם יכולת לבקש עובד עם רישיון נהיגה, בטווח גילאים מסוים שהוא כבר לא ילד ושיש לו אחריות ומוסר עבודה. אנשים בעלי משפחות. זה עבד טוב. מה שקורה זה שבמקום לעסוק בחקלאות, אנחנו מתמודדים כל היום עם בעיות של כוח אדם ובירוקרטיה מסורבלת. מגיעים עובדים שלא מתאימים לעבודה הזו, ובהרבה מקרים הם גם בכלל לא מעוניינים בה".
יו"ר התאחדות החקלאים, אבשלום (אבו) וילן, אישר כי הדיווחים הללו מוכרים לההתאחדות והיא פועלת לנסות ולשנות את המציאות החדשה שנוצרה. "מעבר לטענות לגבי מיומנות כוח האדם, שהן להבנתי מוצדקות, מאז נכנס ההסכם לתוקף יש מחסור של למעלה מ-4,000 עובדים בחקלאות בישראל - וזו בעיה עוד יותר גדולה", אומר וילן. "תחום העסקת העובדים הזרים בחקלאות מוקף בסבכי בירוקרטיה ובתקנות שרשות ההגירה ומשרדי הממשלה קובעים חדשות לבקרים, וזה פוגע בסוף בחקלאים ובגידולים".
ברשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים, האוכפת את הבאת העובדים הזרים לישראל, נמסר כי טענות החקלאים בחלקן אינן נכונות, וכי גם לפני חתימת ההסכם בין הממשלות לא בחרו החקלאים את העובד אותו רצו להביא לישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם