איבדנו אמון ברופאי הילדים
כשרופאי הילדים עסוקים בהטעיות ובהפחדות כדי לשלוח הורים לחסן את ילדיהם נגד פוליו, במקום לתת תשובות כנות, אין אמון במערכת הבריאות. תשובה לד"ר צחי גרוסמן
אפשר להבין את התסכול של ד"ר גרוסמן, שממוצה כל-כך טוב בשאלה שלו: איך זה קרה לנו? איך אחרי עשרה ימים תמימים, שבהם הוא ועשרות רופאים נוספים עסוקים מבוקר ועד ערב בהסברה בכל דרך אפשרית עדיין אחוזי ההתחסנות בת"א ובירושלים נמוכים?
זלזול תהומי בציבור. ככה זה קרה לכם.
הנחת המוצא של הרופאים היא שהציבור לא מגיע להתחסן כי הוא שטוף מוח, ולא כי הוא פועל מתוך אחריות, שיקול דעת, והבנה מעמיקה. אותו ציבור עצום של הורים, שהאמין בכם, חיסן את ילדיו לפי חיסוני השגרה המקובלים, ולא שאל שאלות, פתאום בודק, חוקר, מחפש תשובות. ובמקום לברך על הדיאלוג הזה - ד"ר גרוסמן מודאג ממנו. במקום לתת תשובות רציניות, הוא מתחמק. ושם מתחיל להתערער האמון שלנו.
אמון הוא דבר שצריך לזכות בו. בעבודה קשה. ובשבועות האחרונים נראה כי רבים מרופאי הילדים עסוקים בהטעיות ובהפחדות, אולי מתוך בורות, אולי מתוך מחויבות לתפקיד שלהם. גרוסמן הגדיר זאת כ"חיילים אמיצים של החיסון".
כשרופאי ילדים אומרים להורים שאם לא יחסנו את בנם בחיסון המוחלש הוא יהיה נשא לכל החיים, ואז ההורים מגלים שזה שקר - זה רגע מכונן של ערעור האמון. איפה מתבררת האמת? בדף הפייסבוק הרשמי של משרד הבריאות, שם כל הרופאים המוסמכים שנשאלו נתנו את אותה תשובה - נשאות נמשכת שישה שבועות. נקודה. כל נשאות, בין אם של הנגיף המוחלש ובין אם של נגיף הפרא נמשכת שישה שבועות. האם ד"ר גרוסמן יכול לשער את האכזבה והתדהמה ברגע הגילוי הזה?
אחד השינויים שעומדים בלב המאבק על חיסון הפוליו המוחלש הוא הפרדת המידע ממוסר המידע.
אם רופאה מכובדת באה וטוענת כי נעשה מחקר קליני על החיסון הנוכחי, ומפנה למחקר שנעשה על ידי חברה אחרת, על מוצר אחר, (שאגב הורד מהמדפים עקב ליקויים) - התואר שלה, ושנות הלימוד שבצדו, לא הופכים את המידע שלה לאמת.
כששרת הבריאות יעל גרמן עומדת מול הציבור ועושה את אותה טעות, זה מעמיק את תחושת חוסר הנוחות שמי שאמון על התשובות לא יכול לספק אותן.
הכותבת היא אמא לארבעה, ממקימות קבוצת הפייסבוק "אמהות אומרות לא לחיסון הפוליו המוחלש"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם