הדוח "ניקה" את השגריר, אלקין שוקל חקירה עצמאית
סגן שר החוץ החליט לדחות את מסקנות וועדת הבדיקה של התנהלות המשרד, עקב החלטת החרם של האיחוד. "הדוח מתעלם מעוצמת הכשל"
אלקין אמר: ״לצערי הדו״ח לא עונה על השאלות המרכזיות שביקשתי לקבל עליהן תשובות ברורות. לצערי הדו״ח, כפי שהוגש, לא מאפשר הפקת לקחים אמיתית לעתיד. הדו״ח מתעלם מהשינוי הדרמטי שבהנחיות החדשות ומעוצמת הכשל שבהפתעה בשינוי הדרמטי הזה".
לדברי אלקין, "אם אנחנו רוצים להימנע בעתיד מכשלים מסוג זה עלינו לברר את האמת לעומקה ללא משוא פנים. כמי שנושא באחריות לניהול השותף של משרד החוץ בעת הזאת אני מחויב לעשות הכל להשלמת תהליך הבדיקה במהירות האפשרית״. אלקין הודיע על החלטתו למנכ”ל משרד החוץ, רפי ברק.
ההנחיות, שפורסמו לפני מספר שבועות, קבעו כללים חדשים של האיחוד האירופי להענקת מענקים והלוואות לגופים ישראלים. ההנחיות אוסרות על העברת מימון לגופים הפועלים מעבר לקו הירוק או לפרוייקטים של גופים ישראלים מעבר לקו הירוק.
כל גוף ישראלי שיבקש לקבל מימון מהאיחוד האירופי יידרש להצהיר שמקום מושבו בתוך הקו הירוק. כמו כן, בכל הסכם עתידי שייחתם בין האיחוד האירופי לישראל ייכלל סעיף טריטוריאלי לפיו ההסכם אינו חל על השטחים שמעבר לקו הירוק.
בעקבות פרסום ההנחיות, הנחה אלקין את מנכ"ל המשרד רפי ברק לערוך בדיקה כיצד משרד החוץ לא ידע על ההנחיות החדשות לפני שאלה הועברו לידי השגרירות, כשבועיים לפני שפורסמו ונכנסו לתוקף.
עוד לפני דו"ח הבדיקה, הסביר ולצר - שהיה ליעד להתקפות וביקורת חריפה - במברק מסווג ששלח להנהלת המשרד, שכבר בחודש מרץ הוא דיווח למטה בירושלים שפקידים בשירות החוץ האירופי עובדים על טיוטת הנחיות שלא יאפשרו העברת מענקים כספיים לגופים הפעילים מעבר לקו הירוק.
הוא המשיך להעביר מידע שהמעודכן שבהם היה בסוף מאי. זאת לאחר שולצר ואנשיו עודכנו על ידי ראש האגף למזרח התיכון בשירות החוץ האירופי, כרסיטיאן ברגר, לגבי עיקרי התוכן של המסמך, מבלי שהוצג בפניהם.
כמו כן הובטח לולצר, כך לדבריו, שבתוך כשלושה שבועות, ברגר יעביר לידיו את הטיוטה של ההנחיות. במקום לעשות כפי שהתחייב, ברגר העביר את ההנחיות בסוף יוני ישירות לנציבות האירופית לצורך יישום ורק בחמישי ביולי הוא העביר אותן לידי סגנו של ולצר, רונן גיל-אור שהעבירן לירושלים.
ולצר אף הוסיף במברק מיוחד שהפיץ לעובדים, שהדברים מבהירים באופן חד משמעי, ש"לא נרדמנו על משמרתנו וביצענו תפקידנו נאמנה גם בנושא הזה". לדבריו, "אני מקווה כי כעת תימצא הדרך בה יתוקן העוול שנעשה לדיפלומטים בשגרירות זו". ולצר הוסיף: "אנו מקווים כי הרבב שדבק בנו יוסר באותה נמרצות בה הוטח בנו".
ואמנם, דו"ח הבדיקה בראשותו של פנסיונר של המשרד, הארי קני-טל, ששימש בעבר כשגריר ישראל לאיחוד האירופי וכיהן בתפקידים בכירים במשרד, ניקה את ולצר מאחריות למה שאלקין מכנה "כשל" ו"הפתעה".
מדו"ח הבדיקה שחיבר, משרד החוץ ידע על החרפת המגמה של האיחוד האירופי ביחס להתנחלויות ולבנייה בהן והראייה היא המהלכים המוגברים של האיחוד ביחס לסימון מוצרי ההתנחלויות. ומשכך, הן המטה בירושלים והן השגרירות לאיחוד, פעלו בנידון.
ולכן, כפי שעולה מהדו"ח, ההנחיות החדשות אינן בבחינת אירוע דרמטי וכי הסעיף הטריטוריאלי שהאירופים מבקשים להכניס לכל הסכם עתידי עם ישראל הוא עמדה אירופית כללית וידועה. עוד קובע הדוח שאי הידיעה על כוונת האיחוד להכניס כמה סעיפים מחמירים להנחיות אינה נוראה. ולבסוף,שאילו היה שר חוץ מכהן (ראש הממשלה הוא שר החוץ בפועל עד להכרעה במשפטו של ליברמן), הנושא היה עולה לסדר היום המדיני.
מתגובתו של אלקין ניתן להבין שאינו מוכן לקבל את המסקנה שלא מדובר באירוע דרמטי ואף אינו מוכן לקבל את חוסר הידיעה הספציפי לגבי ההנחיות שפורסמו בסופו של דבר, וכן שההשלכות של הסעיפים שמשרד החוץ נכשל מלקבל עליהם מידע מוקדם הן חמורות ביותר. ולכן, המשרד הופתע מהן ואין מקום לייחס את ההנחיות למגמות ההקצנה באיחוד האירופי ביחס לבנייה בהתנחלויות וכי יש להבין בדיוק היכן הכשל שהביא לכך שהמידע לא הגיע לדרג המדיני בירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם