אם אובמה לא יתקוף זה יהיה אסון הרתעתי
העיכוב בפעולה האמריקאית בסוריה יכול להצביע על כך שפני וושינגטון למכה צבאית שתוביל להפלת שלטון אסד
את המצב יש לנתח ללא התלהמות וללא בוז לאמריקאים. נקבע כאן: למרות כל הביקורת על אובמה, ולמרות כל הסיבוכים הנובעים מהמלחמה הקרה ששוב חזרה אלינו, ארה"ב היא עדיין המעצמה החזקה ביותר בעולם, המצוידת ביותר מבחינה צבאית, בעלת יכולת השפעה משמעותית ביותר על העולם. הגם שיהיו אשר ינסו לסתור קביעה זו, מבט מפוכח על יחסי הכוחות בעולם יוכיח שאכן ארה"ב היא מעצמה בכל מובן שהוא. להיותה המעצמה החזקה בעולם ישנם יתרונות וישנם חסרונות. אחד מהם הוא שארה"ב אינה יכולה להרשות לעצמה לצאת לעוד הרפתקה נוסח נשיאי בוש האב והבן.
המצב באזורנו כה מסובך עד כי יש צורך לבדוק, שוב ושוב, את האופציות הטובות ביותר, בלי לסכן הישגים הכרחיים מבחינה אסטרטגית. בניגוד לאחרים, הסבורים שמבין התרחישים המונחים על שולחנו של אובמה, הלה יבחר דווקא באופציה המינימליסטית לפעולה בסוריה, אנו סבורים שדווקא העיכוב בפעולה יכול להצביע על כך שפני ארה"ב לאימוץ האפשרות של מכה צבאית שתוביל להפלת שלטונות אסד.
משום הסיבה שמהלך מסוג זה חייב להישען על הסכמה רחבה מאוד בתוך ארה"ב, סביר להניח שאובמה מבקש לקבל את הסכמת הקונגרס ומתן לגיטימציה פנימית. יש לכך חשיבות עליונה. למרות הפסימיזם והספינים התקשורתיים באשר לקושי הגדול של אובמה להשיג הסכמה כזו, הלה יקבל אותה. מנתחים ואנליסטים ידועים טוענים שמתקפה אמריקאית שמטרותיה מטרות שלטון דוגמת מאגרי נשק כימי, יחידות צבאיות נאמנות לשלטון ואתרים אסטרטגיים, עלולה להביא למתקפת טילים בלתי קונוונציונליים על ישראל. לכן ראוי שישראל תיערך לתרחיש זה, אף על פי שסבירותו נמוכה.
באף לא מקרה אחד שבו היה איום על ישראל שמא תותקף בנשק בלתי קונוונציונלי, האיום, תודה לאל, לא התממש. הסיבה היא אחת ויחידה: הפרזה ביכולת לשגר טילים בלתי קונוונציונליים והערכת יתר של נאמנות אנשי המנהיג אשר יהיו מוכנים לסכן את חייהם למען הצלתו של רודן זה או אחר. בנוסף, שימוש בנשק בלתי קונוונציונלי על ידי סוריה או כל גורם אחר באזור התומך בה ייתן לגיטימציה לישראל לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותה. בסוריה ובלבנון ובטהרן יודעים זאת היטב. גם בארה"ב מבינים היטב שאי קיום ההבטחה לתקוף את סוריה הוא בבחינת אסון הרתעתי שמחירו לא ישוער.
אני סבור שאובמה כן ייתן את הפקודה לתקוף, אלא שהוא ממתין ללגיטימציה, הן מבית והן מחוצה לו. הציבור האמריקאי, ברובו, חושש מהסתבכות נוספת של ארה"ב במלחמת התשה עקובה מדם. יש להודות שגם אם הסבירות להסתבכות מאוד נמוכה, עדיין היא קיימת. ההצעה המתגבשת בקונגרס לאפשר לנשיא מרווח פעולה של 60 ימים למבצע עם אפשרות לאורכה נוספת של 30 ימים, איננה סתמית. גם בקונגרס מבינים שייתכנו סטיות משמעותיות מלוח הזמנים המתוכנן. אם, חלילה, גם לאחר 90 ימים המבצע לא יסתיים, אובמה יקבל מן הקונגרס עוד ועוד זמן עד שהוא יחליט מתי להפסיק. האמריקאים אינם כה טיפשים כפי שסבורים בישראל.
הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם