
שירבו זכויותינו: המהפכות החברתיות של תשע"ג
לפני שנתיים העם דרש צדק חברתי, אבל לא ממש קיבל. נו אז מה, זה לא מה שירפה את ידי העוסקים במעורבות חברתית, שעובדים בשבילכם גם בלי שידעתם. לקראת ראש השנה, nrg מעניק פרשנות חדשה לסימני החג - והפעם: הרימון

כשנתיים חלפו מאז אותו יום שבו יצאו יותר מ-400 אלף איש לרחובות כדי להשתתף ב"הפגנת המיליון". במבט לאחור נדמה לכאורה שההצלחה לא היתה כבירה. הנה השנה הניסיונות להוציא את הציבור לרחובות ולהחיות את המחאה לא צלחו, והנוכחות היתה דלה באירועים לציון שנתיים למחאה. אבל מצד שני יש לזכור כי השנה נבחרו שניים ממארגני המחאה - סתיו שפיר ואיציק שמולי - לכהן כחברי כנסת. גם זה משהו, או שבעצם ימים יגידו.
עוד ב"סימן שעברה שנה":
שנהיה לראש: ההמצאות שעשו לנו את השנה החולפת
טובה ומתוקה: הצעת הגשה לשולחן חג "מיליון דולר"
שייתמו אויבינו: מפת האיומים על ישראל 2013
כך או אחרת, המגמה הבולטת השנה בעשייה החברתית מעבר היתה ללא ספק פעילותם של ארגונים הקוראים לשקיפות ציבורית, או במילים אחרות "מהפכת השקיפות". בראש אותה מהפכה, נמצאת "התנועה לחופש המידע", שהוקמה בשנת 2004, וחרתה על דגלה לקיים הלכה למעשה את חוק חופש המידע. התנועה שמה לה למטרה להנחיל את ערכי חופש המידע וקידום השקיפות במוסדות הציבוריים, וזאת כדי ליצור פיקוח על פעילותן של הרשויות הציבוריות ולעודד את הציבור להשתמש בזכותו למידע. התנועה רשמה מספר הישגים גדולים השנה, בהם המאבקים

אך "מהפכת השקיפות" לא הייתה שלמה אלמלא פעילותה של הסדנא לידע ציבורי. העמותה מורכבת מקהילה של כ-140 מתנדבים, ובכללם מתכנתים, מעצבים, כלכלנים ואנשי סטרטאפים, הנפגשים פעם בשבוע בקמפוס גוגל ובספריה הלאומית בירושלים.
העמותה אמנם הוקמה ב-2011, אך את צעדיה הראשונים עשתה עוד בשנת 2009, סמוך למועד הבחירות - אז כיוזמה פרטית של עפרי רביב ובני דאון, שהחליטו לסייע לעצמם ולחבריהם להחליט עבור איזה מפלגה להצביע. הם הבחינו שהמידע ברשת מכיל ברובו יחסי ציבור, ושהמידע באתר הכנסת בעיקר מסורבל. לכן החליטו השניים לפתח קוד המנגיש את המידע המופיע באתר הכנסת באופן בהיר יותר ומוסדר. כיום, היוזמה מוכרת בשם "כנסת פתוחה" ומתוחזקת על ידי צוות הסדנא.
פרויקט הדגל של העמותה נקרא "התקציב הפתוח", שנועד להציג את נתוני חוק התקציב כך שיהיה נגישים לציבור, וזאת מתוך אמונה כי האפשרות לבחון את תקציב המדינה והרשויות הציבוריות מחזקת את יכולת האזרחים לבקר את הממשל ומערבת אותם בסדרי השלטון. מאוחר יותר הועלה גם האתר "פותחן התקציב", שיחד עם קודמו מאפשרים שליפת נתונים חכמה ותשובה לשאלת השאלות: "איפה הכסף?".
"מדובר בתהליך שעובר על החברה הישראלית והוא המודעות והרצון להבין ולהשפיע על תהליכים פוליטיים", מסביר יובל אדמון, מנכ"ל העמותה. "כיום, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, משקיעה העמותה מאמצים כבירים ליצירת שקיפות גם בתחום השקיפות הציבורי-עירוני עם הפרויקטים 'רשויות מקומיות פתוחות' ו'תב"ע פתוחה'". אגב, אם אתם גרים בירושלים, כדאי לכם מאוד להציץ בלינק האחרון.
בירה תרבותית
לא רק שקיפות היתה לנו השנה, אלא גם זינוק במספר התאגדויות העובדים ויצירת קואופרטיבים שונים. כמו למשל "הג'מע". מדובר ביוזמה של כמה חברים ירושלמים שהחליטו לפני כשלוש שנים לעורר את חיי התרבות והבילוי בעיר. מאז הקבוצה מארגנת מסיבות ואירועים במועדונים, ברים וחלקות טבע שונות בעיר. הפעילויות שמארגנת הקבוצה מיועדות לקהל העירוני והן נעשות ללא מטרות רווח.
מתוך הקבוצה צמח ה"קואופרטיב הירושלמי", ששם לעצמו למטרה להפגיש בין קבוצות שונות של אנשים בעיר ולארגן אירועים המשלבים פעילויות הנמשכות לאורך יום שלם וכוללות תעסוקה לילדים, דוכני יד שנייה ומסיבה.
אחד מחברי הקואופרטיב והג'מע, חגי הירשמן, פועל בעוד כמה מסגרת שונות בעיר ומפעיל את העמוד "המדריך לירושלמי האלטרנטיבי", שמעדכן מידי יום את משתמשי העמוד בהמלצות לאירועים בעיר.
מי פנוי ברוטשילד?
הפייסבוק הוא כמובן כר פורה לאינספור יוזמות חברתיות, כמו למשל העמוד "שיתוף דירות מפה לאוזן ברמת גן"שעלה השנה ומיועד לשוכרי דירות ומחפשי שותפים, ולא למתווכים וגורמים מסחריים אחרים. יוזמת הדף היא בת אל שגב, בת 31 מרמת גן (אלא מה), שקיבלה את ההשראה מדף דומה לחיפוש דירות בתל אביב.
"את הדירות השוות באמת לא מוצאים באתרים קונבנציונליים כמו 'יד 2' ו'הומלס'", היא אמרה בראיון ל"זמן רמת גן". "חברה שלי, שנאלצה לעזוב את הדירה ברמת גן ורצתה להמשיך להתגורר בעיר, ראתה דרך אתרי החיפוש באינטרנט 40 דירות ועדיין לא מצאה. אם אני עוזבת דירה טובה עם בעל בית מקסים, ברור לי שאשתף קודם במידע את חברי הקהילה. כך אני מצפה שיעשו חבריי".
הנה אנחנו והנה הם
את הסיסמא "שוויון בנטל", הקוראות לגיוס חרדים לצה"ל, שמענו מספר לא מבוטל של פעמים השנה. הדיונים וההצבעות

הפרויקט כולל מפגשים חד שבועיים, במשך שלוש שעות, בין 50 זוגות של סטודנטים. חציים הראשון של המפגשים מוקדש לחניכת הסטודנט החרדי במקצועות שבהן הוא זקוק לעזרה לימודית, וחציים השני מוקדש ללימודי ספר מארון הספרים היהודי. הפרויקט הוא הוכחה כי על אף המחלוקות והקרע הגדול בחברה הישראלית, ניתן למצוא חוטים מקשרים וליצור באמצעותם פתח לערוץ הידברות חדש ואמיתי.
נו, אז אחרי כל העשייה הזו, שהיא באמת טיפה בים המעורבות החברתית בישראל, נראה שניתן לומר בביטחון, שגם אם הצדק החברתי שהובטח לנו בפוליטיקה החדשה לא ממש הגיע, בכל זאת - יש עתיד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב