סגן ראש עיריית חדרה לשעבר זוכה מעבירות זיוף
סמי ויקטור לוי הואשם בזיוף חתימת היועצת המשפטית על חוזה העסקה של עו"ד חיצוני. ביהמ"ש קבע כי אין הוכחות לעבירה מעל לספק סביר
עוד ב-nrg חדשות:
הליגה הערבית: לשפוט את אסד בהאג
ישראלים שותפים להפיכת מחנה ריכוז לקניון בסרביה
טאליבן תקף בסיס אמריקאי באפגניסטן
מכתב האישום עולה כי לפי חוק הרשויות המקומיות, רשות מקומית רשאית להתקשר בחוזה בכתב רק לאחר קבלת חוות דעת משפטית על העסקה. המתלוננת ,עו"ד שרון אנגל-שרוני הייתה במועדים הרלוונטיים היועצת המשפטית של עיריית חדרה ותפקידה כלל גם מתן חוות דעת משפטיות בהתאם לחוק הנ"ל.
במחצית השנייה של שנת 2006 טיפל הנאשם, במסגרת תפקידו כסגן ראש עיר, בנושא העמקת גביית החובות על ידי עיריית חדרה ולצורך כך ביקש כי העירייה תתקשר עם שלושה עורכי דין חיצוניים, שאינם עובדי עירייה: עו"ד עזורה, עוד ברליין-מן ועו"ד דניאל דן-גור.
ההתקשרות עם עורכי הדין הייתה טעונה חוות דעת משפטית של המתלוננת לאור תפקידה, אולם זו התנגדה להתקשרות עם עו"ד דן-גור ועמדתה הייתה כי העירייה מנועה מלהתקשר עימו היות ובמועדים הרלוונטיים הוא ייצג את לוי (הנאשם) בכל הקשור לענייניו ועסקיו הפרטיים.
על פי כתב האישום, באוקטובר 2006 העביר הנאשם לאישורה של המתלוננת את החוזים שבין העירייה לעו"ד עזורה ועו"ד ברליין-מן ולאחר שעיינה בהם, רשמה בצידו השמאלי העליון של הדף הראשון בכל אחד מהחוזים את המילים: "מאושר לחתימה" וחתמה, ולאחר מכן העבירה את החוזים אל הנאשם.
הנאשם או אחר מטעמו זייף את חתימתה של המתלוננת בצידו השמאלי העליון של הדף הראשון לחוזה בין העירייה לעו"ד דן-גור והוסיף את המילים: "מאושר לחתימה", זאת-ללא ידיעתה וללא הסכמתה, ללא סמכות בדין ובאופן שיחזה כאילו המתלוננת אישרה את החוזה שבין העירייה לעו"ד דן-גור, והכל מתוך כוונה לרמות ולהביא להתקשרות העירייה עם עו"ד דן-גור.
לטענת הנאשם, הוא אמנם היה ער להתנגדותה של המתלוננת לאשר את הסכם ההעסקה עם עו"ד דן-גור, אך סבר כי המתלוננת התעלתה על עצמה ועל עמדתה בעניין וחתמה על ההסכם הנ"ל ביחד עם החתימה על שני ההסכמים הנוספים.
בפסק דינה, ציינה השופטת קנטור כי אין חולק כי בפועל, כאשר הובאו שלושת הסכמי ההתקשרות בפני המתלוננת, התנוססו עליהם כבר חתימותיהם של ראש העירייה – חיים אביטן וגזבר העירייה – בועז חריף וכי רק לאחר מכן רשמה המתלוננת "מאושר לחתימה" בצירוף חתימתה, לפחות על שני ההסכמים שאינם במחלוקת , (ההסכמי ההתקשרות עם עו"ד עזורה ועם עו"ד ברליין-מן) .
עוד קבעה השופטת כי סדר הזמנים עליהם העידו עדי התביעה שהיו עדים לסיטואציה בה חתמה המתלוננת על שני הסכמי ההעסקה האחרים, אכן מצדיק את עמדת הנאשם לפיה לא הייתה לו הזדמנות לחתום את החתימה הנטענת כמזויפת ולרשום את הרישום הנטען כמזויף. כן ציינה כי על-פי מיקומו של הרישום "מאושר לחתימה" יתכן כי המדובר בכתב ידה של המתלוננת על אף הכחשתה כי רשמה את הכיתוב וחתמה את החתימה האמורה.
היא הוסיפה כי למרות הטענות בכתב האישום, נמנעו עדי המאשימה – אנשי היחידה החוקרת- לקחת דוגמאות חתימה של הנאשם, שבאקראי ובין אם דוגמאות שבהכתבה, ועל כן לא ניתן לקבוע בוודאות כי מי שזייף לכאורה את המסמכים כטענת המאשימה היה הנאשם עצמו.
עוד הבהירה כי בצדק ציין הסנגור כי העובדה שלכאורה נקשר הסכם התקשרות עם עו"ד דן-גור בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לעירייה (המתלוננת) הייתה מתגלה לה עד מהרה, ועובדה זו אושרה על ידי כל העדים, וכי בפועל התנהגותו של הנאשם לא הצביעה עליו כמי שמבקש להסתיר את מעשיו או פועל בחשאי, אלא על מי שפועל בגלוי.
לטעמה, לא ניתן לקבוע שהאינטרס של הנאשם להעסיק את עו"ד דן-גור על ידי העירייה היה כה חזק עד כדי לסבך את עצמו ואת עו"ד דן-גור בעבירות שבכתב האישום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם