בג"ץ ידון בפינוי תושבי "918" בהר חברון

תושבים פלסטינים שהאיזור שהם גרים בו הוכרז שטח אש ו"שטח צבאי סגור" המיועדים לפינוי הגישו עתירה למניעת הרחקתם מבתיהם

יוחאי עופר | 2/9/2013 9:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בג"צ ידון היום בעתירת תושבי אזור המכונה "שטח אש 918" בדרום הר חברון, התושבים עתרו לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח. האיזור הוכרז "שטח אש" בשנת 1980, כיום יושבת באיזור אוכלוסיה פלסטינית עניה, בעיקר יושבי מערות. התושבים טוענים בעתירתם כי יישובם במקום קדם להכרזה על שטח האש. במשך השנים התפתחו במקום מספר כפרים, ביניהם אום ג'ינבא ואלמופכרה, בהם מבני קבע ומערות שחלקן עודן מאוכלסות.

המסגד באלמופקרה אחרי הריסתו בידי המנהל האזרחי
המסגד באלמופקרה אחרי הריסתו בידי המנהל האזרחי צילום: תנועת הרגבים
מדינה דרשה בעבר מהפולשים לכאורה להתפנות על מנת שתוכל לקיים אימונים במקום ואף הרסה מספר מבנים שהוקמו. "שטח אש 918 מהווה שטח חשוב ביותר לאימוני צה"ל, ואין לו תחליף הזהה לו בטיבו" נכתב בתשובת המדינה שהוגשה לפני כחודש לבג"צ. "העותרים שוהים בשטח האש שלא כדין, ומזה שנים עוסקים בבנייה בלתי חוקית בהיקף נרחב תוך הפרת צו ביניים ותוך ניצול ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים ביחס לשטח האש". 

בשנת 2000 הגישו הפלסטינים, תושבי המקום שנחשדים בפלישה אליו, והאגודה לזכויות האזרח עתירה שנדחתה, ולאחריה הוגשה עתירה נוספת שבעקבותיה נתן השופט סלים ג'ובראן בחודש ינואר האחרון צו ביניים שמנע מהמדינה לפנות לעת עתה את התושבים הפלסטינים מהשטח. במשך השנים האחרונות נבנו כאמור מבני קבע נוספים בשטח, ואף נכנסו אליו פלסטינים נוספים שהחלו להתגורר במקום.

בתגובתה של המדינה לעתירה דרשה הפרקליטות לדחות על הסף את העתירות ולאפשר לה לקבל לידיה את השטח. בתוך כך אף התיר בקיץ שעבר שר הביטחון אהוד ברק לתושבים להישאר בכמה חלקות בשולי השטח, ואף עבודה חקלאית בקרקעות ומתן זמן למרעה כאשר אין אימונים במקום בימי שבת ומועד, ואף היתר מתן עבודה למשך חודשיים מדי שנה בעונות הזריעה והקצירה. 

על פי תשובת המדינה, עוד בשנת 1980 בעת הכרזת השטח כצבאי בעבור אימונים, לא התגוררו במקום פלסטינים, במערות ובטח שלא במבני קבע במקום. יחד עם זאת, האתנרופולוג יעקב חבקוק שערך במקום סקר שטח בשנת 1977 בהחלט מתעד תושבים פלסטינים בשטח האש. "בטרם הכרזת שטח האש, נעשתה בחינה מקיפה של האזור המיועד להכרזה" נכתב בתשובת המדינה לבג"צ.

"בחינה זו העלתה, שאין מגורי קבע בתחומי שטח האש. מסקנה זו עולה בבירור ממסמכים  רבים מזמן אמת שנמצאו בארכיון יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי".

אנשי המערות בדרום הר חברון
אנשי המערות בדרום הר חברון צילום: יוסי אלוני
עוד נטען כי בוצעה החל מהכרזת השטח כצבאי פעילות אכיפה של המנהל האזרחי ואילו גרו במקום פלשתינים סביר להניח שהיו מכירים אותה ואת הצו שאוסר כניסה אליו. "באותה תקופה התקיימו אימונים בשטח האש, ובין האשר אימונים של חיל האוויר שכללו גם הטלת פצצות. לא ייתכן אפוא שהעותרים, אם אכן שהו באותה עת בתחום שטח האש' לא הבחינו בכך שהשטח משמש כשטח אש" הוסיפה לטעון המדינה במענה לעתירה בה דרשו הפשלתינים כאמור להשאיר אותם להתגורר בשטח.

לקראת הדיון פורסמה עצומת אישי רוח מהמשאל, וכן נפתח דף ברשת החברתית "פייסבוק" בו נקראים פעילים למען השארות הפלשתינים בשטח להגיע לדיון בבג"צ שעשוי להכריע אחרי שנים בהן נמשך הדיון בסוגיה.

בתשובה לתגובת המדינה, מטעם האגודה לזכויות האזרח, טענה עו"ד תמר פלדמן כי המדינה בתשובתה מעלה שורה ארוכה של טעויות וסתירות בטיעוני המדינה, ולדבריה, חלק מהראיות שהציגו המשיבים תומכות דווקא בטענות העותרים ומחזקות את עמדתם, לפיה הכפרים שבשטח האש הינם ישובים ותיקים ביותר שקיומם קודם להכרזה.


"למרבה האירוניה, מהעדויות שהמדינה עצמה הציגה, עולה בבירור כי הרשויות ידעו היטב כי השטח מיושב בתושבים פלסטינים, ואף על פי כן בחרו להכריז עליו כשטח אש" טענה עו"ד פלדמן. "כעת, הן שבות ומנסות לגרשם מבתיהם ומאדמותיהם הפרטיות בטענה המקוממת שהם 'פולשים'. גם אם הדבר אכן יחסוך לצה"ל זמן, הדבר אינו יכול להצדיק החרבה של שמונה קהילות וגירוש של 1000 בני אדם, שיותיר אותם מחוסרי קורת גג ופרנסה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...