לפתע פתאום נאלמו דום כל 'אנשי הרוח'
חלקים בתקשורת מתנהגים כתומכי אסד. מדוע זה כל כך קשה להביע עמדה מדינית-מוסרית לגבי המתה בגז של קרוב ל-1,500 בני אדם?
אך לא זאת הסיבה שכדאי היום לייעץ לבשאר אסד, שיישב בשקט כאשר ירדו בקרוב משמים הטומהוקים. כי עכשיו דומה שידה של חלק מהתקשורת הישראלית מושטת אליו לשלום. קשה שלא להבחין כי מאז התקפת הגזים על השכונה בדמשק, חולפים הימים בזה אחר זה, כבר יותר מעשרה ימים, ואף אחד מהממסד של שלושת או חמשת או עשרת אנשי הרוח והמוסר של ישראל לא השמיע קול רם וצלול. עוד זכורה המהומה המוסרית שהתרחשה כאשר נחשף הסיפור של אותו פלסטיני פצוע שנזרק לפני כמה שנים בצד הדרך על ידי שוטרים ומת.
אך לא רק החמישייה הראשונה לא עלתה למגרש המוסרי. גם הפובליציסטים המרכזיים של אותם חלקים בתקשורת,שיש להם הרבה מה להגיד מהבחינה המוסרית על תיק החליפות בהונג קונג, נאלמו דום. החמישייה השנייה נטשה את הספסל.
הרושם הוא שיש חלקים בתקשורת שבהחלט מתנהגים כתומכי בשאר אסד. ואם לא ממש תומכי אסד, הם לפחות משרתים את מדיניותו של הנשיא הרוסי פוטין. גורמים שבדרך כלל סוגדים לנשיא אובמה ומעניקים לו רוח גבית בכל גחמה מחוץ או מבית, שותקים.
כשהמוזות המוסריות מחרחרות, התותחים המטיפים שותקים. האם זה כל כך קשה להביע עמדה מדינית-מוסרית לגבי המתה בגז של קרוב ל-1,500 בני אדם במרחק של כ-60 ק "מ מגבולנו הצפוני? הרי במקרה הזה העמדה המוסרית היא רק רוח גבית לעמדה אסטרטגית שממילא יש לה תומכים רבים, ולפיה יש לפגוע קשה ברודן הסורי ואף להביא להפלתו. יש כאן סוג של קלון. יש חשד לקח-תן מסוג מסוים.
ישנן שתי גרסאות לחמקנות מתחת לרדאר המוסר הפובליציסטי: האחת, דומה לסיפור הידוע על איך פועל ההיגיון של חלק מהשמאל גם היום: אל נתנפח בנושא הטבח הכימי בסוריה, שמא נכסה בכך על הפשע האמיתי והוא המשך הבניה מעבר לקו הירוק. וישנה השיטה הבזויה עוד יותר, שמצדיקה חוסר מעש בנושא סוריה בתירוץ שנהרגו כבר קרוב ל-110 אלף סורים בכדורים ורסיסים קונבנציונליים, מה לנו שנזדעק על האלף שנחנקו בגזים?!
פרופ' רות ויס מהארוורד אמרה לי פעם בראיון, לפני כעשר שנים, שההיסטוריה היהודית תזכור את אותם אנשי רוח ידועים בישראל שתמכו למעשה במאבק הפלסטיני בימי האינתיפאדה השנייה, על כל המשתמע מתמיכה כזאת. היא תזכור אותם לדיראון.
יש ערך לזיכרון, והשקט האינטרסנטי-מוסרי המתוח שהשתרר במחוזותינו בשבועיים האחרונים ייזכר. עכשיו מתברר למעלה מכל ספק, שכאשר מופעלת אזעקת אמת של עצומות, מכתבים ומאמרים של כותרות ראשיות, זו בסך הכל תחמושת פוליטית אידיאולוגית בקוטר קונבנציונלי לחלוטין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם