העין רואה הכל: בג"ץ כחלק מאחוות הבונים
האם בית המשפט העליון הוא סמל ארכיטקטוני של אחוות 'הבונים החופשיים', ארגון סודי הפועל לקידום ערכי אחווה עלומים ברחבי העולם?
האם ייתכן כי בית המשפט העליון נבנה בידי המסדר הסודי, שחרת על דגלו ערכיים של חופש, שוויון ואחווה בפרשנות קוסמופוליטית נתונה במחלוקת? לפי אתר 'קונספיל', לא רק שהמבנה משופע בסמלים מסוניים (באתר יש תמונות מהמבנה) אלא שגם הסיורים שנערכים בו מתבצעים על פי עקרונות הארגון.
הסיור בבית המשפט העליון, כך על פי האתר, הוא למעשה טיול סמלי לקראת הארה. התייר עולה בפירמידה שראשה בגג בית המשפט העליון. בקודקוד הפירמידה ישנו חור, המייצג, לפי שיטת הבונים החופשיים, את העין הרואה כול.
תיאוריית הקשר (קונספירציה בלעז) בסיפור הזה מלהיבה את דמיונם של רבים. האומנם בית המשפט העליון הוא סמל ארכיטקטוני של אחוות 'הבונים החופשיים'? כדי להבין את הסיפור הזה לאשורו צריך להקדים שאלה שעוסקת בנו - במאמינים ובספקנים.
מה זה בעצם משנה? הרי גם אם הדברים נכונים (וקשה להתעלם לפחות מחלק מהעובדות), מדובר באחווה חוקית ומסודרת. המבנה עצמו מרשים, מכובד ומרהיב ביופיו, והוא גורם כמעט להצטער על שצריך להכניס פושעים ורוצחים אל בין המסדרונות הבוהקים שלו. אז מה זה משנה על ידי מי הוא נבנה?
כפרפרזה על דברי וולטר על א-לוהים, ניתן לומר שגם אם תיאוריות קשר לא היו קיימות היה צריך להמציא אותן - ומאותה סיבה. אנחנו זקוקים להן כי העולם גדול מדי בשבילנו. אנחנו זקוקים לתיאוריה בשביל שהיא תסביר דברים, כדי שהיא תסדר את העולם. עליה לאפשר לנו להאמין שיש דברים מעבר למה שרואות עינינו.
כך למשל גם במקרה של מרילין מונרו, הנשיא ג'ון קנדי והנסיכה דיאנה. כולם היו גדולים מהחיים, ולכן הגיוני שמשהו גדול קרה להם, כי אנשים גדולים הרי לא מתים במקרה. ייתכן גם שהם מתים בעודם מסתובבים בינינו, כמו במקרה של פול מקרטני, ששמועה עיקשת טוענת עד היום שהוא מת בשיא תקופת פריחתה של ה'ביטלס' והוחלף בכפיל כדי לא לקלקל את הצלחתה. מומחה שבדק הקלטות של המוזיקאי הנודע משתי תקופות קבע כי מדובר בשני אנשים שונים, והמוני מעריצים מאמינים בכך עד היום.
מייקל שרמר, מחבר הספר 'מדוע אנשים מאמינים בדברים מוזרים', מסביר כי רובנו נוטים למצוא תבניות בעלות משמעות ברעש אקראי. תיאוריות הקשר מחברות את הנקודות בין אירועים אקראיים ומציירות תבניות בעלות משמעות, ואז קושרות את התבניות הללו לסוכנים בעלי כוונות. זה, בין היתר, הבסיס להכרה בתיאוריית קשר.
סיבה נוספת שמזינה את פריחתן של התיאוריות הללו היא העובדה הפשוטה שלפעמים יש בהן אמת. הארכי-דוכס האוסטרי פרנץ פרדיננד למשל נורה ביוזמת אגודת סתרים סרבית בשם 'היד השחורה'. פרשת ווטרגייט אכן הייתה מזימה שריצ'רד ניקסון עמד מאחוריה. שעות ספורות אחרי רצח יצחק רבין התחילו להסתובב שמועות משונות על שהשב"כ הפעיל את אבישי רביב והקים את ארגון איי"ל.
למרבה ההפתעה התברר שזה נכון. בימים אלו משתוללת ברשת תיאוריה שלפיה מגפת הפוליו הנוכחית היא מזימה של חברת תרופות. האינסטינקט הראשוני הוא לגחך, אלא אם כן קראת את 'הגנן המתמיד' של ג'ון לה-קארה.
בכלל, סופרים אוהבים מזימות. דוגמאות בולטות הן אומברטו אקו (ב'המטוטלת של פוקו' הנפלא) ודן בראון, שבספרו 'מלאכים ושדים' חשף את הבת הסוררת והקיצונית של 'הבונים החופשיים'. קבלו אם כן את מלכת תיאוריות הקשר, המסעירה והמסתורית שבכולן – 'אילומינטי'.
חשוב להבהיר: קיומם של 'הבונים החופשיים' וה'אילומיניטי' הוא לא אגדה, כי אם עובדה פשוטה. השתייכות לאחוות סתרים הייתה בעבר סמל מעמד מקובל. ל'בונים החופשיים' יש כמה וכמה לשכות פעילות בישראל כיום. למעשה, רק לפני שנה נחנך באילת סניף חדש. צביקה שטקלר, דובר הלשכה, הסביר בריאיון למקומון 'אילתי' כי "זהו מסדר עתיק שימיו כימי שלמה המלך ובניית הפירמידות במצרים העתיקה.
אומרים שייסדו אותו הבנאים והאדריכלים של מקדש שלמה בירושלים. זהו הסיפור המסורתי, ובסמל הארגון נעשה השימוש בכלי בנייה: מחוגה, אנך בנאים, מד זווית וכף בנאים. כיום זה סמלי - מלמדים דרך הכלים איך לעשות את האדם לטוב יותר".
מי בעצם הקים את 'הבונים החופשיים'? כדרכם של מיתוסים, תלוי את מי שואלים. על פי האגדה הנפוצה, הומצאה תורת הבנאות על ידי ילדיו של למך, שכתבו אותן על שני עמודים. אברהם אבינו מצא את העמודים אחרי המבול ולמד מהם את תורת הבנאות. הוא הביא אותה לארץ ולקח אותה איתו למצרים (מה שאִפשר את בניית הפירמידות).
בני ישראל הביאו איתם את התורה הזו לארץ ישראל, ופה הגיעה הבנייה לשיאה במקדש שלמה. לפי אותה אגדה, תורת הבנאות עברה לצרפת ואז לאנגליה, והתמסדה בהתכנסות של כל הבנאים בעיר יורק בשנת 926.
אלא שלאגדה יש כמה בעיות היסטוריות: כך למשל, עד הפלישה הנורמנית ב-1066 ידוע שלא הייתה בנאות אבן באנגליה והיא התפתחה שם רק במאה ה-12 ואילך. אנו ניצמד, אם כן, רק לעובדות ההיסטוריות: בשנת 1717 הוקמה באנגליה לשכה מרכזית ל'בונים חופשיים'. בשנים הבאות נפתחו לשכות גדולות אחרות בכל רחבי אירופה.
מה בדיוק עושים בארגון הזה? לפי הגדרתו שלו, זהו "מסדר בעל תורת מוסר מצועפת במשלים ומתוארת בסמלים". לארגון שלושה עקרונות מרכזיים: חופש, אחווה בין האחים ובין בני האדם ושוויון. הציפייה מחבריו היא התנהגות מוסרית, ודגש רב ניתן על מתן צדקה. חברי הארגון רואים את עצמם כאחים באחווה כלל-עולמית. במתכונתו המודרנית התפתח הארגון בעיקר באנגליה ובארצות הברית כהתאספות חשאית, אבל בהדרגה נשר הצורך בסודיות.
בהדרגה העלילה החלה להסתעף. בעוד שהבונים הם זרם מוסרי בלי שאיפות פוליטיות, ה'אילומיניטי' הם סיפור אחר. משמעות המילה הזו בלטינית היא "נאורים", ומדובר בשם קוד לכמה אגודות סתרים, שלפחות חלקן אמיתיות לחלוטין. הראשונה והידועה שבהן היא התנועה הבווארית שהקים אדם וייסהאופט ב-1776.
בימינו "אילומיניטי" הוא שם קוד לאחוות סתרים שמטרתן לשלוט בעולם באמצעות ממשלות ותאגידים ולכונן סדר עולמי חדש. פריט טריוויה חביב שיבהיר את משמעות המושג כיום הוא שבשנת 1981 הוציא סטיב ג'קסון לשוק משחק קלפים בשם 'אילומינטי', שבו כל שחקן משתתף בסוג אחר של מזימה ומנסה להשתלט על העולם. המנצח הוא זה שהצליח להשתלט על קבוצות כמו המאפיה וה'אף-בי-איי'.
במהלך עידן המהפכות, בשליש האחרון של המאה ה-18, מילאו 'הבונים החופשיים' תפקיד מכריע בתהפוכות הפוליטיות שפקדו את אירופה - ובעיקר במהפכה הצרפתית. בקרב הציבור אף רווחה הטענה ש'הבונים החופשיים' הם אלו שחוללו את המהפכות וכי הם קיימו גוף מחתרתי גדול שפעל נגד הממשל הישן והכנסייה.
אחד החיבורים המקיפים שנכתבו בנושא הוא מחקרו של האב אוגוסטן דה-ברואל –'זיכרונות להבהרת ההיסטוריה של היעקוביניזם'. בספרו הוא טוען כי המהפכה הצרפתית הייתה למעשה יוזמה של אחווה סודית שהמרידה את העם.
כאן המקום לעצור ולנוע בחוסר נוחות. כל זה מזכיר באופן חשוד את האיומה שבתיאוריות הקשר - הלוא היא מסמך 'הפרוטוקולים של זקני ציון'. לפי הפרוטוקולים, הקונגרס הציוני הראשון ב-1897 היה למעשה כינוס של אגודת סתרים בשם 'זקני ציון'. בפגישה זו הם תכננו להשתלט על אוצרות העולם ועל הנהגת עמים אחרים בדרך מתוחכמת של השחתה מוסרית בתרבויות מפוארות, חרחור מלחמות בין מדינות ידידות וניצול 'הבונים החופשיים' כזרוע לפעולה.
אפשר לומר שבסופו של דבר כל הדרכים מובילות לאותה התיאוריה ורק השחקנים משתנים, אלא שההיסטוריה כבר שפטה את הפרוטוקולים כהמצאה אנטישמית ותו לא. הם היו לא היו יותר מזיוף של משטרת הצאר הרוסי, עיבוד ליצירה סאטירית שתיארה את מזימותיו של נפוליאון השלישי. העלילה המדויקת עברה התאמה, איבדה את ההומור ויוחסה ליהודים.
היצירה המקורית זמינה לחובבי השוואות. 'הבונים החופשיים', כאמור, קיימים עמנו עד היום. למעשה, גם אתם יכולים להצטרף לשורון הארגון. באתר הארגון בישראל יש אפשרות ליצור קשר עם נציגיו בארץ.
'הבונים החופשיים' אחראים בין היתר על בניית חלקים נרחבים מהעיר תל-אביב - או כך לפחות טוען מחקר שביצעו יובל כספי ולילך-שירה גביש. המחקר מפרט את שמות חלק מהמייסדים של העיר העברית הראשונה אשר היו חברים בארגון 'הבונים החופשיים', כמו גם בארגונים חשאיים אחרים כמו 'בני משה', 'בני ברית' ו'האחים הנאמנים' (או בשמם האחר 'בני ציון').
לטענתם, בימי ראשית המפעל הציוני החברוּת בארגונים סודיים וכתות חשאיות הייתה נפוצה במיוחד. הרי מדובר באנשים שהגיעו לארץ מתוך מסורות אירופיות מסועפות, ורבים מהארגונים הוקמו על ידי יהודים שפרשו מ'הבונים החופשיים' והפעילו אגודות יהודיות חשאיות במתכונת כמעט זהה - רעיונית וטקסית - לזו של קבוצתם המקורית.
אגודת 'בני ברית' שהוזכרה לעיל היא מהידועות שבקבוצות החשאיות החדשות בארץ. היא הוקמה לראשונה בארצות הברית, על ידי 12 מהגרים יהודים מגרמניה. מטרותיה היו לאחד את עם ישראל, לפתח את ההשכלה, לשפר את מוסר העם ולעזור לנזקקים. אחת מלשכותיה הראשונות בארץ פעלה בביתו של שמעון רוקח, ממייסדי שכונת נווה-צדק ואביו של ישראל רוקח, לימים ראש העיר תל-אביב.
והנה עוד אנקדוטה תל-אביבית מעניינת: ב'אנציקלופדיה של הבנייה החופשית' מאת אלברט מאקי, בונה חופשי בדרגה 33, מצוין כי במסדר יש חשיבות מיוחדת לשילוב הצורות עיגול, משולש וריבוע. כולם, כמובן, נזכרים במבנה תל-אביבי אחד מפורסם שבנוי כך.
אבל אנחנו עוסקים דווקא בירושלים, ולכן נשוב אפוא אל מדרגות בית המשפט העליון. המוסד המשפטי הגבוה בישראל שוכן בגבעת-רם שבירושלים, במבנה שהוקם ב-1992. עד אז הוא שכן במגרש הרוסים. קרן 'יד הנדיב' הציעה לממן בניין חדש בקריית הממשלה, כדי להשלים את "המשולש הדמוקרטי" בגבעה:
הרשות המחוקקת (הכנסת), הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות השופטת (בית המשפט העליון). רבים מחברי משפחת רוטשילד, בעלי 'יד הנדיב', היו חברים גאים באחוות 'הבונים החופשיים'. מאז בנייתו נפוצה הטענה שמבנה בית המשפט מכיל עקרונות מסוניים ואילומיניסטיים.
על העין הרואה הכול שמופיעה בשלט הכניסה כבר דיברנו, וכעת נמשיך בסיור במבנה. הסיור מתחיל באזור חשוך, מול גרם מדרגות המוביל לשטח מואר. מי שמטפס במדרגות עולה אט-אט מחושך לאור. שלושה חלקים לגרם המדרגות - כל אחד מהם בנוי מעשר מדרגות, ובסך הכול ישנן שלושים מדרגות בגרם זה.
מספר זה מייצג בדרך כלל את שלושים הדרגות הראשונות של הבונים החופשיים, שאותן עובר החניך בהליך הדרגתי של יציאה מהחיים הגשמיים (חושך) אל חיי חוכמה והארה (אור). שלוש הדרגות הבאות הן החשובות ביותר. איפה הן? כנראה בספרייה. בסיום שלושים המדרגות ממתינה למטפס "הארה" בצורת תצפית על ירושלים, וקו משובץ על הרצפה מפנה אותו לספרייה.
הספרייה עצמה מחולקת לשלוש קומות, המייצגות את שלוש הדרגות האחרונות של הבונים החופשיים (המכובדת ביותר היא 33). הקומה הראשונה משמשת את עורכי הדין, הקומה השנייה מיועדת לשופטים פעילים ואילו הספרים בקומה השלישית שמורים אך ורק לשופטים בדימוס. הדרך שבה מתפקדת הספרייה, כשחלק מהמידע שבה שמור בלעדית ליחידי סגולה, היא אותה שיטה שבה עובדים מסדרים דתיים אחרים.
בבתי המשפט מי שמואר באור השמש הם השופטים. אחרי השימועים הם פורשים למעונותיהם, וכאשר מתקבלת ההכרעה הם יורדים על העם ובפיהם הבשורה המאירה. מעל הקומה האחרונה של הספרייה נמצא בסיס הפירמידה, שמסמל את המקום שבו המסדרים של 'הבונים החופשיים' מסתיימים ומתחיל המסדר הסודי של ה'אילומיניטי'. פירמידה דומה, מציין אתר 'קונספיל', ניתן לראות גם על אחד השטרות הישנים של המדינה, יחד עם דיוקנו של הברון אדמונד דה-רוטשילד.
משפחת רוטשילד, יש לציין, תרמה את המבנה אך לא תכננה אותו. ב-1986 נערכה תחרות אדריכלים לתכנון המבנה, והזוכים היו עדה כרמי-מלמד ואחיה רם כרמי. בספר 'בניין בית המשפט העליון, ירושלים' הם מתארים באופן שונה לגמרי את המחשבה האדריכלית מאחורי הקמתו: "בעבודתנו על החלופות השונות (16 במספר) נצמדנו אל אותם קווי יסוד מפורשים שהנחו אותנו בשלב התחרות.
מקורם של המרכיבים החוזרים והבלתי-משתנים שליוו אותנו לכל אורך הדרך הוא בתפיסות אורבניות כלליות, הנוגעות לתפקודו ולמיקומו הספציפיים של בניין בית המשפט העליון בירושלים ובלב קריית הממשלה: קבענו את מקום הבניין בלב רשת קואורדינאטות, העוברת בבניין עצמו ופורצת ממנו הלאה - הן מזרחה, לכיוון העיר העתיקה, והן בכיוון הים התיכון.
ביקשנו אפוא לעגן את הכוחות העירוניים "הגדולים" בתוך המערכת המבנית של הבניין עצמו, כך שמוצאו וסופו של חלל הבניין יובילו הרחק מעבר לגבולותיו הפיזיים".
מה הקשר בין האידיאולוגיה המיוחסת למשפחת התורמים לבין התפיסה האדריכלית? ייתכן שהסמל המפורש בכניסה גירה את דמיונם של חובבי התיאוריה, ושאר הסמלים נתונים לפרשנות. לארכיטקט אבירן פנסו יש הסבר אפשרי נוסף: "אין ספק כי המבנה שזור במאפיינים נסתרים, בדיוק כפי שהכתבה באתר מרמזת. עם זאת, אינני חושב שהעיסוק בנושא רלוונטי.
"יש דוגמאות נוספות של מבנים ארכיטקטוניים בסביבה, השואבים את תוכנם ממבנים אחרים ומתמות שונות. בסופו של דבר המבנה שואב תכנים מתוך פילוסופיה - בין היתר גם של 'הבונים החופשיים' – והוא מצליח להעביר חווית משתמש משמעותית. זו למעשה ההצלחה של מבנה ארכיטקטוני. באופן כללי, הכוח הגדול בימינו הוא לא 'הבונים החופשיים' אלא הממון. אנחנו נידונים לספוג את השפעתם של בעלי ממון כאלה ואחרים - בארכיטקטורה, בפוליטיקה ובנושאים נוספים".
על הפירוט באתר 'קונספיל' - ולמעשה על האתר כולו - אחראי אלעד פרסמן (27), סטודנט לפילוסופיה ומתמטיקה, בעל ידע היסטורי מרשים ביותר. "אין לי ספק שאלו סמלי 'הבונים החופשיים'", הוא אומר. "כשלומדים לעומק את הרעיונות ואת החשיבה שמאחורי האחווה הזו אי אפשר לפספס את הדמיון".
איך מזהים את סמלי האחווה? מה צריך לחפש?
"משולש עם העין שרואה הכול, סמל העין, אובליסק, סמלים של פוריות, האות ג'י, סמלים סולריים כמו שש ובעיקר השחר, רצפת שחט, פירמידה או משולש עם קצה בולט.
"יש גם סימנים נומרולוגיים, כלומר אותו אובייקט שרואים 13 או 14 פעם. אצל ה'אילומיניטי' בולט הינשוף של מינרבה".
העקרונות של 'הבונים החופשיים' מאוד מוסריים. אפילו אם בית המשפט מכיל סמלים שלהם, למה זה משנה בעצם? אנחנו הרי מצפים מבית המשפט להיות מוסרי.
"בפני עצמם העקרונות מוסריים, אבל יש ל'בונים' רעיונות משלהם על המושג 'תיקון עולם' - הרחבה של רעיונות של פלורליזם, צדק חברתי וכלכלה רציונלית, בצורה שיכולה להתנגש עם ערכי הציונות. גם זאב ז'בוטינסקי דיבר על 'אדם חדש'. כשלוקחים את זה לקצה, בעיני חברי האחווה ישראל היה לא מדינה יהודית אלא קונפדרציה שיתופית".
אז מסתובבים בינינו אבירי מסדר 'אילומיניטי' שרוצים ליצור כאן מהפכה?
"אין 'אילומיניטי' בארץ. הפעילות בשטח היא של רשתות של חברה אזרחית, מכוני ענק עם האידיאולוגיה הזו והרבה כסף. אנשיהם שולפים סטודנטים, נותנים להם מלגות לימוד ומכינים את ההנהגה העתידית - והכול לפי הערכים הגדולים של האחוות, שהתורמים חברים בהם.
"צדקה לערכים מוסריים זה הרי חלק מהפעילות שלהם, והם יתרמו למה שהם רואים לנכון. יש צילום בעיתונות של דורית ביניש, למשל, מקבלת מענק של 20 אלף דולר מ'קרן פורד' ומעבירה אותו ל'קרן החדשה לישראל'.
ה'הקרן החדשה לישראל' זו ההאשמה שחובבי תיאוריות הקשר הכי אוהבים.
"זה נכון שהם לא אנשים במסכות, שמסתובבים ומחפשים מי ישתף איתם פעולה, אבל הם כן פועלים דרך מכונים ומלגות במטרה להגשים את מה שהם רואים בו 'תיקון עולם'".
אתה 'בונה חופשי'?
"לא, מה פתאום. אני לא מתחייב למשהו שאני לא יודע מראש מהו".
מעבר לשגשוג התיאוריות שהרשת מאפשרת, כניסת האינטרנט לחיינו הביאה גם סוג חדש של תיאוריית קשר: האמונה שמעבר לכך שיש מגיבים בתשלום (שכבר הפכה מתיאוריה לעובדה - הרי יש כיום חברות שמספקות שירותי תגובות באינטרנט), יש גם מי שינסה ליירט מידע ולהעלים אותו. האם אתר נופל בשל מקרה או בגלל יד מכוונת? ממש כמו סמל העין בקצה הפירמידה, העובדה עצמה קיימת ואילו היתר תלוי באמונה ובפרשנות.
האתר 'קונספיל', מכל מקום, נפל בתזמון שמזמין פרשנות. "ב-2008 כתבתי מאמר בשם 'מסעות הצדק החברתי בארץ הקודש' (הומאז' לספר של מארק טווין, 'בונה חופשי' מוצהר בעצמו – ג"ח)", מספר פרסמן.
"כתבתי שם, בין היתר, שככל הנראה דב חנין ונעמי חזן ינסו לעורר מחאה חברתית. אני לא נביא. זה היה מאמר על 'הבונים' ועל 'האילומיניטי', ובניתוח הגיוני זה מה שחשבתי שעומד לקרות - ניסיון ליצור מהפכה חברתית על בסיס צדק, להצניח מנהיגי מרד צעירים ולהיכנס לפוליטיקה. כך היה לאורך כל ההיסטוריה.
"האתר שלי הוא אתר על תיאוריות קשר, ולא היית מצפה שהוא יפריע לאף אחד. אבל כמה חודשים לאחר פרוץ המחאה, ב-14 ביולי - וזה לא תאריך מקרי - פרצו לי פתאום האקרים לאתר והפילו אותו. שיקמתי אותו והמאמר מופיע שם היום".
מקרה או לא? כמו כל הכתבה, הדבר נתון לשיפוטכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם