הבנייה במזרח ירושלים מנציחה ניצול וקיפוח

הבנייה במזרח ירושלים, שמשמשת קרש ההצלה של אורי אריאל וניר ברקת, מסכנת סיכוי לפתרון מדיני ופוערת תהום בין הצדדים

יהודית אופנהיימר | 14/8/2013 10:18 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
מי שעוקב אחר תוכניות הבנייה המקודמות לאחרונה בירושלים עוד עלול לקבל את הרושם שרגע לפני הבחירות המוניציפליות החליטו ראש העירייה ושר השיכון לפתור באחת את מצוקת הדיור בעיר. בתוך שבועיים נשלפו וקודמו, בזו אחר זו, תוכניות שהיו מונחות זמן רב על המדפים.

בחלק מתוכניות אלה אין כלל בשורה למשפחות ולצעירים הנאנקים תחת מצוקת ויוקר הדיור בירושלים, שכן מדובר בתוכניות נקודתיות המקדמות פרויקטים פרובוקטיביים של עמותות מתנחלים בלב לבן של שכונות פלסטיניות. גם מה שנראה כפתרונות אפשריים, כמו המכרזים של משרד השיכון לבניית 1,200 יחידות מעבר לקו הירוק שפורסמו השבוע, נועדו למעשה לחבל במאמצים לחידוש תהליך השלום.

בפתחו של משא ומתן מדיני וערב בחירות מוניציפליות, ירושלים הופכת לקרש ההישרדות הפוליטית של פוליטיקאים מהימין. הבית היהודי וראשיו, נפתלי בנט ואורי אריאל, מנסים להצדיק את המשך ישיבתם בממשלת המשא ומתן בתנופת בנייה בירושלים. ראש העירייה ניר ברקת, עד לא מזמן המועמד היחיד לראשות העיר, נפגע קשות מנתניהו שהעביר ברגע האחרון את תמיכתו למשה ליאון, מועמדם של החרדים ושל ליברמן. בצר לו, שם ברקת את יהבו על קולו של הימין הדתי הקיצוני.

אין זו הפעם הראשונה שראש העיר, שנבחר וממשיך לשווק את עצמו כבשורה החילונית ותקוות הצעירים בירושלים, עושה יד אחת עם הימין הדתי ומקדם אג'נדה קיצונית שאין לה דבר עם טובת העיר.

עמימות היא חלק ממשא ומתן מדיני. אך בכל הקשור לירושלים נראה שראש הממשלה בחר בעמימות כתחליף לתוכנית מדינית. מלכתחילה ניסה נתניהו ליצור את הרושם שירושלים היא מחוץ לשולחן הדיונים בסבב הנוכחי של השיחות, דבר שכל בר דעת מבין שאינו אפשרי, ושגם הוכחש על ידי צוותו של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי.

גם בבית היהודי מבינים זאת, ולכן הם מעמידים את כוונותיו של נתניהו למבחן: הם מקדמים תכניות בנייה בירושלים המזרחית ובוחנים מה תהיה התגובה במשרד ראש הממשלה. כל שתיקה של נתניהו מתורגמת ב-GPS של הבית היהודי כנקודת ציון נוספת בתוכנית הסיכול לפתרון המדיני בירושלים. מנקודת ציון אחת לנקודת ציון שנייה מתבררת המפה העתידית של ירושלים וראו איזה פלא, זו של הבית היהודי ושל נתניהו תואמות להפליא.

תושביה היהודים של הבירה בחרו בעבר בניר ברקת משום שקיוו לסדר יום אזרחי שיוביל לעיר משגשגת ופתוחה. רק מעט מזה קרה במהלך כהונתו של ברקת, וגם זאת בעיקר בשל פעילותן הנמרצת של התארגנויות קהילתיות של צעירים.
לירושלים דרוש חזון

ברקת מציג עצמו כפטרונן של קבוצות אלה, אך נציגיהן במועצת העיר מצאו עצמם פעמים רבות באופוזיציה אליו, בשל קריצתו הנמשכת לימין הדתי ולחרדים, שלבסוף הפנו לו עורף. החיבור המתהדק בין ברקת לימין הדתי הקיצוני עלול להוליד עוד התנחלויות הזויות בלב שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית ויאיץ את הבנייה הישראלית בירושלים המזרחית.

שלא כמו בערים אחרות, הבחירות המוניציפליות בבירה אינן נסבות רק על דיור, תרבות וחינוך. המשך הבנייה הישראלית בחלקה המזרחי של העיר מסכנת את הסיכוי לפתרון מדיני והופכת את ירושלים לעיר דו-לאומית שבה חיים שני מעמדות, ישראלי ופלסטיני, שביניהם פעורה תהום של נישול וקיפוח.

לירושלים דרוש חזון שאינו מסתפק במתחמים תרבותיים חדשים ובמסלולי רכיבה לאופניים, אלא חותר להסדר מוסכם המכיר באופייה הרבלאומי והפלורליסטי. התשובות נמצאות במשרד ראש הממשלה. אם יש תוכנית מדינית, היא צריכה לעמוד למבחן בשטח, ובירושלים תחילה.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת "עיר עמים" המקדמת שוויון ועתיד מדיני מוסכם בירושלים

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

פייסבוק