הגיע הזמן לנגידה
פרנקל המליץ על קרנית פלוג בחום לשר האוצר, שהתייעץ גם עם אנשיו. כולם אמרו לו ללכת על זה. נתניהו אפילו לא שקל ברצינות את האפשרות
אין עוררין על יכולתה המקצועית של פלוג. גם על יושרה, הכרתה את נבכי הנבכים של בנק ישראל והבנתה את המערכת הפיננסית בארץ ומחוצה לה. כמי שהייתה סגניתו של פישר, הוא הכיר היטב את יכולותיה - וסבר שהיא האדם הראוי ביותר לעמוד בראש המערכת. הוא המליץ על כך בחום לשר האוצר, שהתייעץ גם עם אנשיו. כולם אמרו לו ללכת על זה.
נתניהו אפילו לא שקל ברצינות את האפשרות. הוא רצה כוכב. רצה לשחזר את ההצלחה שלו כשר אוצר, כאשר פרנקל היה הנגיד. את התהילה על אותה תקופה שברה קרנית פלוג. בדוח שחיברה טענה שחלק ניכר מאותה הצלחה מיתולוגית שראש הממשלה מתנאה בה כל כך, יש לזקוף לתנאים המיוחדים של הכלכלה העולמית. יודעי דבר, והם לא מעטים, מספרים שהדוח הזה עמד, ועדיין עומד, בינה לבין הנגידות.
אבל המציאות טפחה על פניו של נתניהו, ובאותה עת על הפנים של כולנו. בזה אחר זה נפלו גם פרנקל וגם ליידרמן, ואנחנו נותרו גם עם הבושה וגם עם הכעס על כך שלא מינו מלכתחילה את פלוג. שהעבירו אותנו מסע כומתה ארוך, מכוער ולגמרי מיותר. הרי את הכומתה הנכספת אפשר היה להניח על ראשה של פלוג בלי להתאמץ. כאמור, היא הייתה שם תמיד.
ואולי זו אחת הבעיות. נתניהו אוהב לסבך דברים. זה מחזק את הדימוי של הקוסם ששולף שפנים. אז עכשיו שיעזוב. שיניח ללפיד ולשאר הממליצים בחום על קרנית פלוג לסגור את העניינים. שיזוז הצידה. וכמובן צריך לקוות שפלוג תסכים לחזור בה מההתפטרות ולקבל על עצמה את תפקיד הנגידה. וצריך גם מאוד לקוות שעובדת היותה אישה לא תהווה סיבה שלא לבחור בה.
הרבה גאווה תביא לישראל העובדה שבראש המערכת הבנקאית עומדת אישה, ועוד איזו אישה. את הפארסה של מינוי נגיד צריך כבר לסגור, ויש עם מי לסגור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם