המבצע למען חלומו של חולה הסרטן בחוף הים
הרצל צנדוק, חולה סרטן מזה שנתיים, רשם אתמול ניצחון קטן: מחובר לעירוי הוא הובל לחוף הים, צפה בשקיעה ושכשך רגליו במים
-חוקרת הסרטן פופוביץ' לא מאמינה בכימותרפיה
-נהג אוטובוס של "אגד": חליתי בסרן ביד בגלל עבודתי
-רק 15 אחוז מהחולות בסרטן השד יודעות שהן נשאיות
זה שנתיים המחלה לא מרפה מצנדוק (60), המתגורר בקיבוץ משמר דוד בשפלה, נשוי לברכה, אב לארבעה ילדים וסב לשלושה נכדים (" עוד שניים בדרך").
"מהרגע הראשון, שלוש שעות אחרי שקיבלתי את הבשורה, התקשרתי לכולם ואמרתי: 'אני חולה, בואו נתמודד עם זה, בלי'שושו' ומסכנות מאחורי הגב'".
האומץ שמלווה אותו כל הדרך גרם לו להעלות את הרצון שלו לבוא לים פעם נוספת כל עוד זה אפשרי. "חולים במצבים קשים כבר ביקשו ממני בעבר שאני אעזור להם, אבל בדרך כלל הם מבקשים לפגוש את הנכדים, לצאת קצת לדשא בחוץ", מספרת האחות סופי כחלון שהוציאה את הביקור לפועל, "אבל לא דמיינתי שיום אחד אעמוד עם חולה שמקבל עירוי במצב כזה על חוף הים".
בתחילה תכננה כחלון לקבל את אישור בית החולים על מנת להוציא את צנדוק מהמוסד ולהביאו בכוחות עצמה לים, אבל כשמנהלי המחלקה האונקולוגית ומנהל בית החולים שמעו על היוזמה מיד הורו לספק אמבולנס שייקח אותו עד קו החוף, מלווה בציוד רפואי.
"עד לפני שבועיים, אחרי שהוא החלים מהמחלה בפעם הראשונה, הוא עבד", סיפרה ברכה אשתו. "הוא היה הולך לעבודה עם תיק מיוחד של כימותרפיה, לא ויתר. כשהוא אמר שהוא רוצה שכל המשפחה תבוא לראות איתו את השקיעה - כולם באו".
וכך , אתמול, ארבעת בניו ובנותיו, שני החתנים, האחים, הגיסים, בני הדודים, הנכדים והנכדות, הצטופפו סביב צנדוק על חוף הים של ראשון לציון. צנדוק לא ויתר, לא הסכים להסתפק במבט מרחוק על הגלים. הוא רצה להגיע עד קו המים כשלצדו האחות סופי. "מבחינתי זה הערך המוסף של המקצוע", היא אמרה. "זה משהו אחר. זו לא תרופה נגד כאבים, זו תרופה אחרת".
"המחלה הזו, ולא רק היום, גילתה לי את היפה שבאדם. פתאום גיליתי כמה אנשים רוצים לתת מעצמם", אמר צנדוק רגע לפני ששב לבית החולים. "לא מדברים איתי על 'מתי' או 'כמה זמן', אבל אני מבין, אני לא טיפש, זו לא מחלה ידידותית לסביבה. אבל אני לא חושב על זה. תן לי רק ימים כמו היום - כשהצלחתי לעשות עוד משהו שלא הספקתי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם