בן יומו, הוד מעלתו: על הסגידה למלך הבא
הממלכה הבריטית חוגגת את הולדת בנם הבכור של קייט מידלטון והנסיך וויליאם, והעולם כולו בהיסטריה. יש בכלל דבר כזה תינוק חשוב?

המוני העם התאספו מחוץ לארמון בקינגהאם וחיכו להודעה הרשמית, במכתב ממסוגר שהונח על כן מוזהב. "זה רגע חשוב בחיי האומה שלנו", אמר ראש הממשלה דיוויד קמרון בטלוויזיה. "אבל אני חושב שמעל לכל זה רגע נפלא ולזוג החם והאוהב שהביאו את התינוק לעולם".
כן, הוא המלך העתידי של אנגליה. מה שרק קצת פחות מסעיר מאשר אם היה מדובר במלכה העתידית של אנגליה. השנה הפרלמנט ביטל סוף סוף חוק עתיק הנוגע לירושת הכתר אשר נתן עדיפות לבנים על בנות, בלי קשר לבכורה.
לאור החגיגות הלאומיות אפשר לראות משהו ארכאי ומוזר בלכנות ארוע הגעתו של תינוק כ"חשוב", ומה דווקא הופך תינוק אחד לחשוב ואת חברו לפחות. כשאנחנו מדברים על התינוק הזה, מה שאנחנו באמת מדברים עליו הוא התערובת העצמתית שהוא מייצג: מקום המפגש של סגידה לסלבריטים, סגידה לבני משפחת המלוכה והתסביך הבורגני-תעשייתי לגבי תינוקות.
הוד מעלתו - השם עדיין לא הוכרז - נולד לעולם בו חברת חקר שווקים בריטית העריכה כי החגיגות סביב הולדתו יכניסו כ-400 מיליון דולר לכלכלה הבריטית ועולם שבו תמונות של רך נולד יכולות להביא 15 מיליון דולר (מה שלפי הדיווחים מגזין פיפל שילם עבור תמונות של התאומים של אנג'לינה ג' ולי ב-2008).
עולם שבו קיימים אתרים מיוחדים לתמונות פפראצי של סלבריטים ושבו המגזין פורבס פרסם, לפני כמה שנים, ניתוח מעמיק על "התינוקות המשפיעים ביותר". מבחינה היסטורית, להולדתו של תינוק שעורר כל כך הרבה ציפייה הייתה משמעות מעבר לכסף בלבד. לפעמים, הלידה שינתה את פני ההיסטוריה, כמו כאשר למלך ג'יימס השני נולד באופן מפתיע בן.
אחרי הרפורמציה במאה ה-17, היה באנגליה גל אנטי-קתולי חזק. ג'יימס השני הוליד שתי בנות עם אישתו הראשונה, אבל כשהיא מתה הוא המיר את דתו לקתוליות ונישא לנסיכה איטלקיה. "אילו המלכה החדשה הייתה יולדת בת, יורשת העצר הייתה אחת משתי הבנות הפרוטסטנטיות", והכל היה בא על מקומו בשלום, מסביר ההיסטוריון הבריטי ג'ון אשדאון היל.
אבל במקום זה, הולדתו של ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט הביאה למהפכה המהוללת. במשך יותר ממאה שנה נאסר על הקתולים להיות חברי פרלמנט, במשך יותר משלוש נאסר על מלכים להינשא להם.
לעיתים קרובות נישואים בין בני משפחת מלוכה היו למעשה בריתות פוליטיות וההגעה של ילד לעולם הייתה החותם הסופי למחיקת מתחים אזוריים או פנים-משפחתיים. את שורשי המסורת הזאת ניתן לראות כבר במאה ה-11, בעידן הפלישה הנורמנית, כאשר מלך אנגליה, הנרי הראשון (בנו של וויליאם הכובש) התחתן עם מתילדה מסקוטלנד.

ספרה החדש של לייסנס: "תינוקת מלכותיים: 2013-1066" היה מוכן כבר לפני שבועות, אגב. "אנחנו רק מחכים לתמונה הרשמית ואז אפשר להפיץ את זה", היא אומרת. התמונה של התינוק החדש תעטר את הכריכה ותככב על מדפי הספרים בחנויות.
אבל עד כמה התינוק הספציפי הזה חשוב בהקשר של המלוכה המודרנית - מוסד טקסי ברובו שבו משכורתו של השליט חייבת להיות מאושרת ע"י משלמי המסים? כמה חשוב הוא, בהקשר של התהילה המודרנית, שבה יש סלבריטאים אמריקנים שחיים בבתים גדולים מאלה של בני משפחת המלוכה ונהנים מיותר פופולריות מהם?
כמה חשוב הוא בהקשר של הורות מודרנית, שבו אפילו לילדים מפשוטי העם יש חשבון טוויטר עוד לפני שנולדו? בשנת 2013, כל תינוק הוא נסיך, עם אוכל ביתי שמוכן במיוחד בשבילו ושעות שינה מקודשות וברכות "מזל טוב! אתה בן חודש!", כשמגיע ציון הדרך המפעים.
זה ממש רטרו לייחס חשיבות רבה מידי לכל תינוק שהוא, בעידן הפוסט פיאודלי הזה שכל כתרים נקשרים לראש על בסיס השגים ולא על בסיס אילן יוחסין. ורשימת התינוקות שהגיעו להשגים רק מעצם זה שהגיחו לאוויר העולם היא קטנה ביותר.
לואיז בראון: תינוקת חשובה. היא הייתה תינוקת המבחנה הראשונה שנולדה בעקבות הפרייה חוץ גופית, תהליך ששינה את פני תהליך הרבייה האנושי המודרני.

כל התינוקות האלה הם תינוקות מפורסמים, אף אחד מהם לא חשוב. כשבלו אייבי תגדל היא תהיה רק לווין לתהילה של הוריה, וכשסורי קרוז תגדל היא כל הזמן תנסה שלא להיות לווין למוזרויות של אביה.
הערך האמיתי שהתינוקות האלה מביאים לתרבות שלנו הוא בכך שהם מספרים לנו על הערכים של עצמינו. אחרי הכל, קל לפטור אובססיה לילדי סלבריטאים כתרבות טבלואידים שטחית, אבל תרבות טבלואידים שטחית זורמת לנו בדם, כמשל נוצץ על הערכים המערביים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg