המבקר: משרד הביטחון הפנה תקציבים בחוסר שקיפות
דוח מבקר המדינה קבע כי משרד הביטחון ערך שינויים בתקציב בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, מבלי לקבל אישור מהוועדה המפקחת. ועוד בדוח: מחסור במסכות מגן לאזרחים, תשלום דוחות חניה על חשבון הציבור וזיהום הסביבה על ידי מפעלי תע"ש
- המבקר: המדינה הפקירה את החוק ביהודה ושומרון
מבקר המדינה ציין כי המעבר למערכת מחשוב חדשה במשרד הביטחון הביא לכך שאגף התקציבים אפיין חלק גדול מהתכניות כ"מעורב" – כלומר, תכניות שכוללות תקציבים המיועדים הן לפעילות שוטפת והן להתעצמות - ובכך פגע ביכולת לקיים בקרה חיצונית על שינויים תקציביים. "שינויים בתקציב מעל סכומים מסוימים משנים תכניות התעצמות", הסביר המבקר את חומרת הדברים והבהיר כי הם היו אמורים להיות מאושרים על ידי ועדה ייעודית שבה חברים נציגים מוועדת חוץ וביטחון ומוועדת הכספים של הכנסת.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הבקרה האזרחית על תקציב מערכת הביטחון הינה נרחבת, וזאת על אף הסיווג הביטחוני ההכרחי בניהול תקציב משרד הביטחון. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו באופן משמעותי, בשנים האחרונות. לאור החלטת הממשלה אף הוקם צוות יישום צעדי שקיפות ובקרה על תקציב הביטחון, בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, שקבע כי מערכת הביטחון עמדה בפעולות לשיפור השקיפות והבקרה כנדרש".
עוד נמסר בתגובת המשרד: "נציגי משרד הביטחון ומשרד האוצר מקיימים שיח שוטף על כל שינוי בתקציב, וככלל לא מוגשת פניה לכנסת, מבלי שמשרד האוצר מקבל מענה על שאלותיו. כמו כן, בדיונים בוועדות הכנסת נציגי מערכת הביטחון מציגים את השינויים שבוצעו בשקיפות מלאה. הטעויות אשר נמצאו בדיווחים הם בהיקפים לא מהותיים, ובאחוז זניח ביחס לסך השינויים".
בכל מערכות ישראל בשנים האחרונות היה נתון העורף לתקיפה, בעיקר באמצעות טילים ורקטות. המבקר בחן גם את ההיערכות לשעת חירום וגילה כי על אף ביקורות קודמות, לא נראה שנערכו השינויים הנחוצים. הוא ציין כי למרות שכבר ב-2007 נקבע שיש להגדיר את תחומי האחריות של המשרד להגנת העורף, ובכך להימנע מאחריות חופפת ועבודה כפולה הנעשית על ידי משרד הביטחון, העניין לא טופל ואין הסדר הקובע מי עושה מה, ועל מי מוטלת אחריות.
על מנהלת "חומה", שאמונה על פרויקטים לפיתוח וייצור מערכות הגנה מפני רקטות וטילי קרקע-קרקע, כתב המבקר כי במשך יותר מ-20 שנה לא שונו בה הוראת הארגון ולא נבחן הצורך בשינוי הכוח, זאת למרות שמהות התפקיד השתנתה במהלך הזמן. בין היתר ציין המבקר כי 34 מיליון שקלים שולמו בשנת 2011 לשירותי כוח אדם חיצוניים, אך החברות נבחרו בניגוד להנחיות ובלי לבחון חשש לניגוד עניינים בין המנהלת לחברות.
השר להגנת העורף, גלעד ארדן, הגיב: "דוח המבקר עוסק במצב הנתון קודם לתחילת עבודתי כשר הממונה. מאז כניסתי לתפקיד יזמתי והנעתי מספר תהליכים חשובים העולים בקנה אחד עם המלצות המבקר, כגון מיגון התשתיות הלאומיות ובנייני המגורים ברחבי הארץ, ריכוז ועדה בין-משרדית לנושא ההגנה על תשתיות לאומיות וחיזוק שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים השותפים לאחריות על העורף".
תגובת משרד הביטחון: "המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות (מפא"ת), מחויב לגמישות פעולה מרבית לרבות בניהול כוח האדם, גמישות שהוכיחה את עצמה במקרים רבים (למשל בפיתוח מערכת כיפת ברזל)".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מפקד פיקוד העורף כפוף לרמטכ"ל בשגרה ובחירום. בהיבטי התגוננות אזרחית, מפקד פיקוד העורף מונחה על ידי שר הביטחון מטעם חוק הג"א (חוק הגנה אזרחית). בשגרה ובחירום הרמטכ"ל ופורום המטה הכללי פועלים בהתאם להנחיות ומדיניות הדרג המדיני. סוגיית חלוקת ערכות המגן תלויה בתקציב המועבר לנושא".
מבקר המדינה יוסף שפירא נדרש גם לסוגיית הזכאות לכלי רכב עבור עובדי משרד הביטחון. בבדיקה גילה המבקר כי הזכאות למכונית עבור העובדים נקבעת ללא אמות מידה ונימוקים, ועל ידי גורם יחיד. "מדובר במתן הטבה לעובד בהליך שאינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין", כתב המבקר. למרות בדיקה של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, לפיה שיטת ליסינג זולה בהשוואה לשכירות, המשיך משרד הביטחון לשכור עבור עובדיו כלי רכב לתקופות ארוכות.
מלבד משרד הביטחון, זוכה גם צה"ל לביקורת על מתן כלי רכב בלי פיקוח למפקדים במילואים. המבקר הוסיף כי ישנם דוחו"ת חניה שלא טופלו וכי לעתים לא הופעלו אמצעי אכיפה נגד מי שביצע עבירות - ועל כן הדוחו"ת שולמו מהקופה הציבורית. "בינואר 2012 הסתכמו דרישות התשלום מצד הרשויות המקומיות בכ-19 מיליון שקל בגין עברות שנעברו עד מאי 2011", קבע שפירא. "נוכח הנראות הציבורית והעלות הכספית הכרוכה בהקצאת כלי רכב לשימוש של בעלי תפקידים בשירות הציבורי, על משרד הביטחון ועל צה"ל לפעול ללא דיחוי לתיקון מכלול הליקויים. יש לראות בחומרה מצב שבו משך שנים רבות משרד הביטחון מצמיד כלי רכב לעובדיו ללא קביעת אמות מידה לזכאות".
ממשרד הביטחון נמסר כי "המשרד הקים ועדה קבועה ובלתי תלויה, שבוחנת כל בקשה להקצאת רכב צמוד, על-פי עקרונות ואמות מידה קבועים. ועדה זו היא הסמכות הבלעדית לאישור או דחייה של כל בקשה בתחום זה".
מצה"ל נמסר כי "בצבא רואים חשיבות רבה באכיפת עבירות תנועה המבוצעות על ידי כלי רכב המצויים בשימוש צה"ל, ופועלים במישורים שונים למיגור התופעה ולאכיפה פעילה. יש לציין כי בשנה האחרונה חלה ירידה ניכרת בהיקף הדו"חות המתקבלים בצה"ל, וכן מתבצעת אכיפה מוגברת נגד עברייני החניה".
מבין התעשיות הביטחוניות בחן שפירא שני אתרים של תע"ש בחיפה וביבנה. בחיפה נקבע כי האתר מזהם והוא מפגע סביבתי וכי אין עדיין תכנית מתוקצבת שקובעת לוח זמנים לביצוע טיהור האתר. המבקר קבע כי מדובר בליקויים חמורים, הנמצאים גם בסמכות המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. "מדובר במפגע סביבתי אשר נמשך שנים ומגיע עד פגיעה בבריאות ועלות השיקום הולכת וגדלה", קבע.
במתחם באזור יבנה קבע המבקר כי קיימת סבירות גבוהה להימצאות נפלים ומצבורי תחמושת במתחם, לרבות בשטח הנפלים, שמהווים סכנה בטיחותית וביטחונית לשלום הציבור. המבקר ציין כי כבר לפני עשור הוחלט על פינוי הנפלים – אך מאז לא השתנה דבר.
עוד בחן המבקר את קציני השיפוט בצה"ל והתנהלותם. הוא כתב כי לא קיים מאגר נתונים המאפשר את בחינה של ליקויים, או התערבויות שנעשו, אם בכלל, לצורך הפקת לקחים. כמו כן, לדבריו, לא היה מנגנון שהצביע על שגיאות בקרב שופטים מסוימים, מה שמנע את הטיפול בשיפור המקצועיות שלהם.
לצורך בחינה זו בדק המבקר שני בסיסים של צה"ל ובהם גילה כי יותר ממחצית המקרים תועדו באופן לקוי – הן בכתיבת הנימוקים, וגם בהודעה לנאשם על זכות הערעור או הבקשה שיכול להגיש בעבור המתקת העונש. בנוסף, המבקר גילה מספר מקרים שבהם קציני שיפוט חרגו מסמכויות שיפוט וענישה וכי בשל העדר מקום, לא נכלאו חיילים שנגזר עליהם עונש מחבוש - ולא ניתן עונש חלופי.
מדובר צה"ל נמסר כי "לאחרונה הורחבו מקומות הכליאה וחדרי המעצר. כמו כן, צה"ל מבצע פיקוח ובקרה על הליכים משמעתיים ופועל לתיקון פקודות הצבא, לשם ייעול הליכים אלו והגברת השמירה על זכויות החיילים"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם