אחרי 163 שנים, נסגר שירות המברקים ההודי
שירות הטלגרף הממשלתי של הודו בוטל. אלפים בתת היבשת הגיעו לנצל את ההזדמנות האחרונה לשלוח מסר בדרך המיושנת
עובד במשרד הטלגרף בדלהי. פעילות דלה בשנים האחרונות צילום: איי.פי
עוד ב-nrg מעריב:
גורם מדיני: "תקיפה ישראלית באיראן ירדה מהפרק"
לפיד מתעקש: חוק גיוס חדש עד סוף החודש
הנייד החלופי כלל מספרי אישים בכירים
אלפי בני אדם ניצלו את ההזדמנות האחרונה לשלוח מברק מזכרת ליקיריהם. במשרד הטלגרף הראשי בניו דלהי מסרו שהם היו ערוכים להתנפלות, וכוח האדם תוגבר כדי להתמודד עם גדודי שולחי המברקים שצבאו על הדלפקים, כשבידיהם פתקים כתובים בכתב יד.
בין שולחי המברקים היו צעירים רבים, שעבורם הייתה זו הפעם הראשונה - והאחרונה - שבה הם מתנסים בדרך התקשורת המיושנת. "זו הפעם הראשונה שאני שולח מברק. הוא מיועד לסבי בן ה-96 שגר בכפר ליד טריצ'י", סיפר אננד סטיאסילן, עורך דין מניו דלהי.
שירות הטלגרף של הודו היה אחד האחרונים בעולם שהמשיכו לפעול ולהעניק שירות בעל ערך למקומות מרוחקים שהגישה אליהם מוגבלת. בארצות הברית, מולדת הטלגרף המסחרי, נפסק השירות כבר לפני שבע שנים. את הטלגרף פיתח סמואל מורס, ממציא הקוד המפורסם הקרוי על שמו, בסוף שנות השלושים של המאה ה-19, כדי לאפשר העברה פשוטה של מסרים באמצעות קווים ונקודות.
עד מהרה נמתחו כבלים על פני כל כדור הארץ, ומהפכת התקשורת יצאה לדרך. לראשונה ניתן היה להעביר מסרים כמעט באופן מיידי בין נקודות מרוחקות. הטלגרף היה אמצעי התקשורת החשמלי העיקרי לפני הטלפון, והוא הלך והשתכלל עם המצאת תחנות הממסר ומכשיר הטלפרינטר שאיפשר את הדפסת המסרים. בהודו היה הטלגרף פופולרי במיוחד בגלל גודלה העצום והעובדה שהאזורים הכפריים המרוחקים לא היו מחוברים לרשת הטלפון. המברקים היו נמסרים על ידי שליחים, שלרוב היו רכובים על אופניים.
השירות נחנך בשנת 1850 על בסיס ניסיוני על ידי הבריטים, ושימש בתחילה את חברת "איסט אינדיה" הידועה לשמצה, ששלטה בחלקים נרחבים של הודו. כעבור ארבע שנים נפתח השירות לציבור הרחב, וחשיבותו הייתה כה גדולה, שבמרידות השונות בהודו נגד הבריטים הלוחמים ההודים נהגו להסתכן ולחתוך את כבלי הטלגרף כדי למנוע מהבריטים להעביר מסרים. עד מהרה הפך המברק לחלק חשוב בחיי היום-יום של ההודים, ונשא עמו עדכונים בדבר שלומם של קרובים.
חיילים קיבלו באמצעותו מסר בנוגע להצבה מחדש, ועורכי דין השתמשו בו בבתי משפט, שהכירו בו כראיה בשל מהימנותו. בסרטים הבוליוודיים רגע הגעתו של מברק משמש הרבה פעמים מפנה דרמטי בעלילה.
הטלגרף שימש את הודו כאמצעי תקשורת נפוץ הרבה אחרי שדעך ברחבי העולם, ושיא הפעילות נרשם ב-1985, כשביום אחד עברו 600 אלף מברקים. עם הופעת אמצעי התקשורת העדכניים, כמו האינטרנט והטלפונים הניידים, הטלגרף פינה בהדרגה את מקומו ב-008 החלה הממשלה לסגור את משרדי הטלגרף ולקלוט את העובדים בהם בתפקידים אחרים. המברקים כבר אינם עוברים על ידי כבלים ותחנות ממסר, אלא בדואר אלקטרוני. כיום נותרו בסך הכל 75 משרדים המעסיקים קצת פחות מאלף עובדים.
כדי לכסות את העלויות, הועלה לפני שנתיים מחיר מברק, בפעם הראשונה זה שישים שנה, למינימום של 29 רופי (כחצי דולר). אתמול , ב-21:00 שעון מקומי, התקבל המברק האחרון. ממשלת הודו הודיעה שתשתדל למסור את כל המברקים באותו יום. חלק מהם, המיועדים לאזורים מרוחקים במיוחד, יימסרו היום בבוקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם