עושים רעש? שוטר יכול להיכנס לביתכם ללא צו
הכנסת אישרה הצעת חוק ממשלתית המתירה לשוטרים להיכנס לבתים רועשים ללא צו, אולם, לא אישרה להם לערוך חיפוש בבית
נוסח הצעת החוק, שאושר בוועדת הפנים, "רוכך" על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה ועל ידי הסתייגויות חברי הכנסת שנכחו בדיון.
נציגי המשטרה והיועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים, עו"ד יואל הדר, הסבירו את הצורך בהצעת החוק, בכך שמידי שנה ישנם כ-286,000 קריאות לאירועי רעש. אולם, מאחר ועבירת הרעש מוגדרת כ"עוון" ולא כ"פשע", לעיתים נתקלת המשטרה במקרים בהם השוהים במקום הרעש אינם מאפשרים לשוטרים להיכנס, ובכך נמנעת מהם האפשרות לטפל בבעיית הרעש. כפועל יוצא מכך, המשטרה עוסקת יותר מידי בבעיות רעש ואינה יכולה להתפנות למשימות משמעותיות יותר.
בנוסח המקורי של החוק, ביקשה הממשלה גם הסמכה לקיים חיפוש אולם הייעוץ המשפטי של הוועדה ביקש להסיר אפשרות זאת מהצעת החוק ונענה בחיוב על ידי נציגי הממשלה.
חברי כנסת דב חנין (חד"ש) ותמר זנדברג (מרצ) ביקשו גם כי החשד לביצוע עבירת הרעש לא יהיה רק "חשד סביר" כי אם ידיעה של השוטר בדבר ביצוע העבירה. הסתייגותם התקבלה ושולבה בהצעת החוק.
עוד כותרות ב-nrg מעריב
-פנייה לרה"מ: הוצא את הבית היהודי מהממשלה
-ישיבת "הר ברכה" הוחזרה למסלול הסדר
-יחימוביץ' בפייסבוק: "אל תעברו להוט"
הסתייגות ממשית נוספת שהתקבלה, הייתה של ח"כ זנדברג, שביקשה כי גם לאחר כניסת השוטרים תתבצע בקשה חוזרת להפסקת הרעש. כמו כן, ביקש ח"כ חנין כי הרעש יופסק, אך ורק באמצעות "אמצעי חיוני" – כלומר שהפסקת הרעש תהיה פרופורציונלית ותעסוק אך ורק בהפסקת הרעש. הסתייגותו התקבלה.
במהלך הדיון התברר כי המשטרה אינה מפלחת את נתוניה לגבי קריאות הרעש ולא ברור מהו מספר הקריאות המדויק בהם ננקטים אמצעי אכיפה, ומהו מספר הקריאות בהם נרשם סירוב של השוהים במקום הרעש להכניס את השוטרים. חברי הכנסת, ובראשם יו"ר הישיבה ח"כ זבולון כלפה, הביעו תרעומת על עובדה זו.
נציגת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד לילה מרגלית, העדיפה את נוסח הוועדה, אך ציינה כי כניסה לביתו של אדם עלולה להיות בעייתית מבחינה חוקתית. היא טענה כי המשטרה לא הניחה תשתית עובדתית מספקת להצעת החוק. כמו כן, בדומה לח"כ תמר זנדברג, ביקשה כי האזרח יוזהר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם