הרבנות הראשית: רצים אחרי הכסף
המרוץ רווי האינטרסים מוביל לאובדן כבודה של הרבנות הראשית. הנחמה היחידה היא שהכל נגמר בקרוב. לפחות עד השערורייה הבאה
ראינו את שווה הערך הזה בסיפור המעצר של הרב הראשי היוצא, יונה מצגר, שגרף לפי החשד כמה מאות אלפי שקלים בקומבינה שעשה עם העמותות של מקורביו: הוא יגייס להן כסף מתוקף מעמדו. הן יפרישו לו חלק.
סדרת הנוקמים לא יכלה לייצר דרמה כזו, שאין בה שום דבר עם ידע במשניות ופסקי הלכה. קחו למשל את הרב דוד לאו מהאגף האשכנזי, רבה של העיר מודיעין. מי תומך בו? ראש הממשלה בנימין נתניהו. מה יוצא לו מהתמיכה הזו? הוא מקבל רב מקורב לראש המטה שלו, ראש העיר מודיעין חיים ביבס, אבל באותה הזדמנות מכניס לנפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי ושנוא נפשה של רעייתו שרה. סתיו הוא המועמד של בנט.
גם במגזר המזרחי שמח. הרב הראשי שלמה עמאר היה אמור להיות המועמד לתפקיד, וכבר העבירו בקריאה טרומית בכנסת הצעת חוק שהייתה אמורה לאפשר לו קדנציה שנייה. האינטרסים הפנימיים בתוך ש"ס, שקידמו את ההצעה הזו, גם חיסלו אותה מאוחר יותר. סביר להניח שאריה דרעי ובני הבית האחרים אצל הרב עובדיה לא יכלו לסבול את העובדה שהרב עמאר יהיה המנהיג הבא של ש"ס. יש להם יותר מדי מה להרוויח ומה להפסיד.
ש"ס שולחת היום למערכה שלושה נציגים: הרב אברהם יוסף, הרב יצחק יוסף והרב יהודה דרעי. אחד מהם יזכה בפיס אחרי שכולם יזרקו בוץ זה על זה, והרב עובדיה יכריע אחרי התייסרות גדולה, מה שעלול לסכן עוד יותר את בריאותו הרעועה. גם כאן ברור שהאנשים שנשלחים לגוף הבוחר אינם הגדולים בתורה אלא הגדולים בפוליטיקה, ומי שסיכוייהם נראים טובים יותר לבחירה בקרב 150 הרבנים והעסקנים שיגיעו להיכל שלמה ב-20 בחודש.
אני שומע שהרב יצחק יוסף הוא פחות שנוי במחלוקת. אולי יש בזה יתרון. הרב אברהם יוסף הוא איש קצר רוח, שלא לומר מעבר לזה, שיש לו פסיקות חשוכות עד הזוויות. נזכיר רק כי כבוד הרב הזה קבע כי הבצורת הגיעה למדינה מפני שהרב חיים אמסלם פרש מש"ס ורץ לבחירות עם אג<נדה שונה, עצמאית מדי.
סדרת הנוקמים אמרנו? הרב עמאר ומקורבו נסים אלקסלסי מעולם לא השלימו עם העובדה שש"ס קירבה אותם ובעטה בהם אחר כך. עכשיו הם מריצים לתפקיד הרב הראשי מועמד משלהם, הרב בן ציון בוארון, מול חבורת המועמדים של ש"ס. הרב עמאר גם הולך לעשות צרות צרורות לש"ס בענייני הכשרות בהמשך הדרך. אולי הוא יפתח לו מערך כשרות משלו, שיתחרה באימפריית הכשרות של הרב עמאר.
מעולם לא עמדו בפני מערכה עמוסת תככים כזו, גם לא בבחירות לתת-ועדה בליכוד. כבוד הרבנים נרמס מתחת לגלגלי האינטרסים, יחד עם מעמדו של מוסד הרבנות הראשית, שרבים מבינים עכשיו שצריך לבטלו לגמרי. הנחמה היחידה היא שהכל נגמר בקרוב ונזכה לשקט במשך עשר השנים הבאות, או קרוב לוודאי עד השערורייה הבאה שיזמן לנו אחד הרבנים, לא חשוב מאיזו עדה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם