להציל את שירות החוץ
לא ברור איך המדינה מפקירה את שליחיה בחו"ל ואת יחסי החוץ שלה. אם המשבר במשרד החוץ לא ייפתר בהקדם, ייגרם לישראל נזק אדיר
חשיבותה של סין בזירה הבינלאומית ברורה לכל - האוכלוסייה הגדולה בעולם, הכלכלה השניה בעוצמתה, חברה קבועה במועצת הביטחון ומעצמה עולמית עולה. התייעצתי וחקרתי רבות בנושא והשתכנעתי שהאתגר העומד בפני כשגריר בסין הינו אסטרטגי וחשוב לעתידה של ישראל לא פחות מהאתגרים עמם התמודדתי בעבר.
נוכחתי מהר מאוד כי מדובר בצוות הדומה באיכותו ליחידות המובחרות עליהן פיקדתי בצבא. אנשים צעירים, מוכשרים ומשכילים, אנשי עילית שנבחרו בקפידה רבה לקורס צוערים מתוך מאות מבקשים. אנשים כאלה לבטח יכולים היו לעשות חיל בשוק הפרטי. ברם, בחירתם בשירות החוץ מקורה בתחושת שליחות וציונות - מושגים שעבורם לא אבד עליהם הכלח.
עבודת השליחים בחו"ל נעשית תוך שימוש בידע מקצועי ובמיומנויות של שליטה בשפה המקומית, היכרות עמוקה עם התרבות, הדיפלומטיה, השלטון, החברה והכלכלה. פעילותם של השליחים נעשית מאחורי הקלעים, במציאות יומיומית עויינת יותר או פחות, מול תקשורת לא מאוזנת, מול ממשלות שסדר יומן לא בהכרח קשור לישראל ועוד. את הפירות של עבודתם הציבור הישראלי כמעט ואינו מכיר, אך אלה הפנים של ישראל בחזית כל מדינה ומדינה בעולם.
אני משתומם כשאני קורא בתקשורת על חיי התפנוקים של השליחים. התפיסה הרווחת בארץ, משום מה, היא שאם אתה בחו"ל - אתה "עושה חיים". לא כל המדינות הן ארה"ב ומערב אירופה. מדינות רבות שייכות לעולם שלישי וקיים שם איום ממשי על ביטחונם ובריאותם של השליחים ובני משפחותיהם.
בנוסף, השליחות בחו"ל כרוכה בלא מעט קשיים אישיים ומשפחתיים. כך למשל, כאשר בן או בת הזוג נאלצים לוותר על הקריירה בארץ, או להישאר בישראל כדי לא לאבד את מקום עבודתם. למותר לציין כי למצב זה השלכות מרחיקות לכת על המשפחה בכלל ועל הילדים בפרט. אני מתקומם נוכח הצרת הסמכויות והמשאבים של משרד החוץ, בתנאים של מחסור בכוח אדם ובתקציב שאני נבוך מלהזכיר אותו ותמה כיצד מדינה החפצה חיים מפקירה ביודעין את יחסי החוץ שלה ופוגעת בטובי האנשים בשירות הציבורי.
אנשי משרד החוץ החריפו את העיצומים וחלק גדול מהעבודה המהווה את אבני הבניין לקשר בין ישראל למדינות העולם לא יוכל להתבצע. הנזק שיגרם למדינה ברמה המיידית כל עוד העיצומים ימשכו הוא אדיר וייגרם נזק גם לתדמיתה של ישראל בעולם.
אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת הנזק לטווח ארוך שיגרם לישראל אם היא לא תשכיל לפתור את המצב המתמשך של הפקרת שירות החוץ שלה.
כמי שלבש מדים רוב חייו הבוגרים, שהוביל חיילים לקרב, שעמד בראש מערכות שלטון בישראל ומכיר אותם לפני ולפנים, ברור לי שחוסנה הלאומי של המדינה אינו יכול להישען רק על הזירה הביטחונית. הוא יוכרע במידה רבה בזירה הדיפלומטית, הכלכלית והתדמיתית.
מעולם לא הייתי עובד משרד החוץ ולא ניתן לחשוד בי כמשתייך לוועד עובדים כזה או אחר. נשלחתי לסין על מנת להביא מיכולתי ומניסיוני לקידום נכס אסטרטגי חשוב למדינת ישראל - מטרה לה אני מקדיש כעת את מירב זמני ומרצי. בשם אותה מטרה בדיוק חשוב לי להביע תמיכה במאבק הצודק למען הצלת שירות החוץ הישראלי ולקרוא למקבלי ההחלטות לנקוט בצעדים מידיים לפתרונו. אין לנו את הפריבילגיה לנהוג אחרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם