הקשר שבין הון לגאון
הרב עובדיה יוסף הטיח קללות במועמד לרבנות הראשית כי הוא חושש שהרב סתיו ייבחר ויפגע במונופול הכשרות שבשליטת משפחתו
"מרים בן פורת (מבקרת המדינה דאז) מרשעת שרומסת את הדת ברגל גאווה", אמר . "יצחק שמיר (ראש הממשלה דאז) ואשתו אוכלי דגים טמאים". השיא היה על יוסף חריש (היועץ המשפטי לממשלה דאז), שדרש להעביר כספים רק באמצעות קריטריונים, או כלשונו של הרב עובדיה: "קריטריונים, קריטריונים, ייחרב ביתו".
הדברים שודרו למחרת ברדיו וחוללו סערה גדולה. מאז התרגלנו ללשון הזהב של הרב. על רקע זה יש לראות גם את ההשתלחות הגסה והחצופה ברב דוד סתיו - השתלחות שהשפילה דווקא את אומרה.
לא הייתה בה כל דאגה לכבוד התורה או לכבודה של הרבנות הראשית. קשה לקבל גם את הטענה ש"חיות הקודש", שבהן עסקני ש"ס בכירים ואולי גם כמה רבנים קיצוניים מהציונות הדתית, הן שלחשו על אוזנו של המנהיג הישיש והלעיטו אותו בדברי בלע. הרב עובדיה, למרות גילו ובריאותו הרופפת, אינו "עיזה עיוורת". הוא יודע בדיוק מה הוא אומר.
גם בשולחן ערוך שלו מופיע האיסור להלבין פנים ולהשפיל תלמידי חכמים, וגם בפרקי אבות שהוא קורא מופיעה האזהרה "חכמים היזהרו בדבריכם". ההסבר הוא - כסף. סביר יותר להניח שמדובר בחשש אמיתי ורציני של בני משפחת יוסף, ובראשם הרב הישיש, לגורל מערך הכשרות הספרדית המונופוליסטי שהקימו, ה"בית יוסף".
מדובר באימפריה כלכלית בשליטה בלעדית של המשפחה, המגלגלת מאות מיליונים וששיטות הפעולה הסיציליאניות שלה כבר נחשפו במסמך שהודלף בעקבות הסכסוך התוך-משפחתי בין בניו של הרב, ואשר הועבר לבדיקת מבקר המדינה.
"מפעל חיים" זה עלול להתמוטט אם אכן "תיפול הרבנות הראשית בידי גורמים עויינים", דוגמת הרב סתיו וחבריו. הרי הרב סתיו כבר הבטיח לחולל רפורמות רציניות בכל מערכות הרבנות, שעסקני ש"ס ורבניהם מטעם הצליחו לסאב במשך עשרות שנים.
ההבטחה הזו כללה גם את מערך הכשרות שעליו מפקחת הרבנות הראשית. פמיליית יוסף יודעת שעתה המפעל הזה בסכנה והמלחמה שהוכרזה, אם כן, היא עד חורמה. אפילו את הרב עמאר הקריב הרב עובדיה למען מטרה "נעלה" זו, בהתנגדותו להמשך כהונתו שבה תמך עד לא מכבר.
התנהלות זו מעלה שוב הרהורים נוגים באשר לאותם המשרתים בקודש, האמורים לשמור על כבוד התורה והרבנות, אך למעשה מורידים אותה עד עפר בכישלונם לפרש נכוחה את מאמר חז"ל "אם אין קמח אין תורה" בסוברם כי על "הקמח" להגיע דווקא לכיסם. התפתח כאן מין קשר לא קדוש בין הון לגאון, בין מרן לתגרן, בין תורה לעמותה.
המעשים החמורים מתבצעים הרחק מאור השמש, ונחשפים רק כל אימת שנוברים קצת יותר לעומק בפעילותן של אלפי עמותות דת הפזורות ברחבי הארץ. יש בהן כשרות למהדרין הפועלות על פי חוק ודואגות בכנות ובתום לב להגדיל תורה ולהאדירה, אך לא מעט מהן מתבררות כפיקציה המשמשת ככלי להעברת כספים לפעילים, לעסקנים ולאישי ציבור.
זה הרקע האמיתי לקללות. את זה צריך הציבור לדעת. את זה צריכים לדעת גם כל אותם חברי הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים, ובהם אנשי ציבור חילונים ספרדים, שקללותיו של הרב עובדיה כלפי הרב דוד סתיו עלולות למנוע מהם לבחור בו.
אין מדובר בתורה ולא בשכרה, אלא בכסף. הכסף משגע את בני האדם, וגם את הרבנים. הרי הם בני אדם גם אם מעריציהם נוהגים לשוות להם תדמית של מלאכים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם