גז הוא כוח
האופוזיציה מתנגדת לייצוא הגז, אך נתניהו מבין שנרוויח מהקידוח לא רק כסף, אלא גם תלות ערבית וחיזוק מעמדנו הפוליטי בעולם
- הממשלה אישרה ייצוא הגז, העתירה בדרך
- רה"מ: בלי ייצוא גז - לא יהיה גז בשוק המקומי
חנין עושה שירות בומרנג לשוללי הצעת נתניהו בנושא יצוא הגז, שהרי 99 אחוז מהציבור מתייצבים אוטומטית בעמדה הנגדית מרגע שהם שומעים אותו. אבל לעצם העניין, ישנו שיקול נוסף בסוגיית הגז.
בשעה שהשיח הציבורי עוסק אך ורק בכסף, נתניהו מחשיב היבט אחר. ההיבט הגיאו-פוליטי. בינו לבינו הוא חושב שאפילו אם היה ממש בטענות הכלכליות של מחנה יחימוביץ'- חנין - וספק אם כך הדבר - אזי צריך לשלב בדיון גם את מעמדה הפוליטי של ישראל בעולם בכלל ובאזור בפרט. כי לא רק כסף אפשר להרוויח מהגז. למשל, במקום שאנו נהיה תלויים במצרים וביכולתה לספק לנו גז באופן סדיר, מצרים תהיה תלויה בנו. על בשרנו חווינו לרעה את התלות בגז המצרי. האם לא כדאי שנהיה בצד השני?
או במקום שירדן והפלסטינים ייהנו מהפריווילגיה לפעול נגד ישראל בכל פורום בינלאומי, הן מעתה ואילך יחשבו פעמיים. בלעדינו הן ייתקעו ללא גז. ולא רק הן. שחקנים בינלאומיים מרחוק ומקרוב מתעניינים במצבורים שמול חופי ישראל. קפריסין מתקרבת כי היא רוצה לייצא גז יחדיו. ארדואן דואג מהברית הישראלית-קפריסאית ומנסה לאתר מאגרים משל עצמו. הסינים שאלו על הגז את ביבי בבייג'ינג. פוטין דיבר איתו על כך בסוצ'י. האירופים, שפוטין סגר להם פעם את ברזי הגז פשוטו כמשמעו, לא מפסידים הזדמנות לשאול על הגז הישראלי. הם יודעים למה.
נכון שבמונחים בינלאומיים הממדים עוד קטנים יחסית. נכון גם שרוב היוזמות הללו טרם קרמו עור וגידים. ובכל זאת, ליצוא הגז יש השפעות שאינן רק כלכליות. האם לא שווה לוותר על כמה מטרים מעוקבים כדי לחזק את עוצמתנו הבינלאומית? רק השבת קראו בבתי הכנסת שישראל היא "עם לבדד ישכון". האם לא נבון מצידנו לשווק לעולם משאב שימתיק את גזירת הגורל הזו?
מנהיגים צריכים לבחון את האינטרס הלאומי לא רק דרך חור המטבע. זו לפחות אמורה להיות הציפייה הבסיסית שלנו מהם. כך נעשה במקרה זה, ומי שמכיר את נתניהו יודע שאלה השיקולים המנחים אותו. לרה"מ תפיסה קרה ומפוכחת של המפה הבינלאומית. הוא יודע שהזירה הקשה הזו מבינה רק כוח. וגז הוא כוח. לכן, במבט הכולל, הוא לוקח בחשבון צרכים לאומיים אחרים.
מנגד, המבט הכלכלי הצר של האופוזיציה והעומדת בראשה, והיעדר ההתייחסות שלהם לתועלות האחרות של הגז, מלמד על הבנה שגויה של ההתנהלות המתבקשת ממנהיג ישראלי. וחוץ מזה, אם צריך לבחור בין משנתו ותרומתו הכלכלית של דב חנין לבין משנתו ותרומתו של נתניהו, אני לפחות בצד של נתניהו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם