אנשי השררה
המשכורת שלהם מצוינת, התנאים מדהימים, וכולם רוצים בקרבתם. אז מדוע בכירים במדינה מסכנים את הכל למען טובות הנאה ושוחד?
ראש ממשלה, שר בכיר, חבר כנסת או אפילו ראש עיר הם תפקידים חלומיים. המשכורת מצוינת. עשרות אלפי שקלים לחודש. העבודה לא כל כך קשה. התנאים מדהימים. הנוחות רבה. צבא של פקידים ופקידות, עוזרים ועוזרות, נהגים ונהגות מתחרים ביניהם על הזכות להעניק לך חיים טובים יותר. ההוצאות שלך כמעט לא קיימות כי יש מי שמחזיק עבורך את המכונית ומשלם בשבילך את האש"ל. המעמד שלך בשמיים. כולם רוצים בקרבתך, מבקשים לפעמים לחצות את שומרי הראש ששומרים על ביטחונך ודואגים למשפחתך, ולו רק כדי להחליף איתך חצי מילה
.
מעבר לזה, אתה יכול לעשות כמעט כל מה שאתה רוצה. בניגוד לאדם מן היישוב אתה יכול לנהל סדר יום משלך, לקחת חופשות נוספות על אלה שהמדינה מעניקה לך ביד רחבה (בעיקר אם אתה חבר כנסת). אתה יכול לעלות על מטוס ולטוס לחו"ל במחלקה ראשונה מתי ולאן שאתה רוצה, על חשבון הציבור, וגם שם תזכה לכבוד מלכים. תשאלו את השגרירים בסין, בתאילנד או בכל מדינה אקזוטית אחרת. שרים ומנכ"לים ממציאים לעצמם פגישה אחת או שתיים, נוסעים לעשות חיים, ועובדי השגרירות צריכים להנעים את זמנם הפנוי כי זה בעצם תפקידם.
ואני שואל: למה לא להסתפק בזה? מדוע לא להקדיש את עצמך לתפקיד שאליו נבחרת, ועליו אתה מקבל תגמול מצוין פלוס-פלוס-פלוס? מדוע ראש הממשלה והשר הבכיר לשעבר אהוד אולמרט היה צריך לקבל מעטפות של כסף? מדוע הוא הביא למשרד את החברות של השותף שלו, העניק להן עדיפות וחטף הרשעה במרמה ומאסר על תנאי? מדוע הוא היה צריך את השוחד מהיזמים של פרויקט הולילנד, שעליו הוא עומד לדין בפרשה? מדוע המזכירה שלו, שגם היא הרוויחה מצוין, הייתה צריכה גם את התכשיטים והיהלומים של עד המדינה המנוח?
מה היה רע לאברהם הירשזון, חברו של אולמרט ושר האוצר לשעבר, כאשר היה יו"ר קופת חולים לאומית? למה הוא היה צריך לגנוב עוד כסף ולשבת בכלא? מדוע שר הבריאות לשעבר שלמה בניזרי התעקש לקבל עוד סכומי כסף, רהיטים, מזגנים, מימון לשיפוצים ואפילו שירותי ניקיון, שבגללם הורשע בקבלת שוחד וישב במשך שנים בכלא? האם המשכורת של השר עם כל התוספות לא הספיקה? ואיך הרב הראשי יונה מצגר, כמובן על פי החשד, לוקח לעצמו שוחד של כמה מאות אלפי שקלים נוספים, ולכן נתון היום בחקירות ובמעצר בית? למה לא לסיים עשר שנות כהונה עם שם טוב במקום עם שמן טוב?
ותגידו, מה קורה בחדרים הסגורים בעיריות השונות, מצפון ועד דרום? במה עסוקים כל ראשי הערים הללו שנעצרו במהלך השנים האחרונות, בילו ימים ושעות בחדרי החקירות ובסוף יועמדו לדין? האם בלשכות המפוארות שלהם הם דנים, כפי שמפרטים כתבי האישום, בעיקר בטובות הנאה, בקשרים עם קבלנים ובסיבובי שוחד? מה קורה כאן? איך האנשים האלה מעזים להסתכן כך? עד כדי כך הפיתוי גדול? הרי בסוף אתה ומשפחתך משלמים מחיר כבד, וגם הכסף שעשית במרמה נקבר בכיסים העמוקים של עורכי הדין שלך.
שאלתי פעם פוליטיקאי שסרח מדוע הוא היה צריך את כל הצרה הזו, שבגללה הוא נזרק לשולי הרחוב ומתבייש להופיע במקומות ציבוריים. האיש טען כמובן שהוא חף מפשע, ולא עשה דבר, אבל זרק לי באותה שיחה את מילת הקסם: השררה. הכוח העצום, הטיפוס המהיר, החיים הטובים והמשרתים שמסביב מכניסים אותך לסחרחורת גבהים. שיכרון הכוח מעניק לך את התחושה שמותר לך הכל. אתה המלך וכולם הנתינים, לפחות עד שאתה מוצא את עצמך במשרדי יאח"ה בלוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם