טרחנים, נמאסתם
המלעיזים שהתלוננו על החגיגות לפרס עסוקים בקנאה ושנאה ומוחם אינו יכול להכיל את ההוקרה והכבוד שמקבל אדם בן 90 על פועלו
ודאי שלמקהלת "החוגגים" הצטרפו גם לוחמי חירות ודמוקרטיה שהגדילו להשוות לחגיגות בקוריאה הצפונית שמהותן "פולחן אישיות" שלא היה מבייש את ימי סטאלין העליזים. למען האמת, הם לא באמת מודאגים מתופעות פסאודו-דיקטטוריות, הם פשוט אכולי שנאה וקנאה ומוחם אינו יכול להכיל שאדם בן 90 זוכה להוקרה כה מרשימה, לכבוד על פועלו.
המומחים או המקטרגים משנים הגדרות, מבלפים ומבלבלים בין תופעות, בין אם מתוך בורות ובין אם מתוך כוונת מכוון: לפגוע, לקטול, לזלזל, להשפיל. הדואגים לדמותה של ישראל, רחמנא לצלן, אינם מסוגלים להבדיל בין אירוע תמים; אירוע שבו נוטלים חלק חברים קרובים, נשיאים ושועי עולם, שחקנים וזמרים, סופרים ואנשי רוח לא משום שהוכרחו להגיע אליו אלא מתוך אהבה לאיש בן ה-90, לבין אירועים מתוזמרים ומתוזמנים היטב עבור דיקטטורים צמאי דם.
אוי לאוזניים השומעות, אוי לעיניים הקוראות. והם עוד רואים את עצמם רועי הצאן הרוחניים של העם היושב בציון. בכל העולם הדמוקרטי מנהיגים זוכים לחגיגות, להערצה ולפרגון. אין לנו מלוכה וגם איננו זקוקים לכך. חגיגות 60 שנות כהונתה של מלכת אנגליה לא עוררו תרעומת ולעג. הבריטים לא הרימו גבות, לא תקפו, לא גידפו ולא התביישו. מלכתם חוגגת 60 שנות כהונה ריקות מכל תוכן ממשי, ללא מעש אמיתי, ללא מחויבות או אחריות לנעשה, ובכל זאת, אזרחי בריטניה חגגו, אמנים גדולים הופיעו והנעימו בקולם, ואף אחד לא פצה פה וצפצף.
האירועים השנתיים בארה"ב הם הזדמנות לחגיגות גדולות גם בבית הלבן. לא פשוטי העם, לא המובטלים ולא אלה שיומם קשה מגיעים לבית הלבן. מטבע הדברים המוזמנים הם דמויות מוכרות, כולל עיתונאים מובילים ומעצבי דעת קהל. וגם שם צוחקים, ומרימים כוסית, ומספרים בדיחות ככל האדם. ואין תוקפים ואין מערבבים בין מצוקות היום לבין החגיגות. כי כך קורה בעולם שלנו, של בני האדם. ישנם סמלים, ישנן דמויות נערצות וישנם סובלים, וקשיי יום, וילדים רעבים.
ישראל היא מדינה פוריטנית, אובססיבית ונוירוטית. צחוק מתגלגל של שר הופך להיות אייטם בכל כלי התקשורת כי אצלנו מנהיגים צוחקים נחשבים לשבעים, למנותקים מן העם בה בשעה שרבבות אנשים אינם מסוגלים לצחוק בגלל מצוקתם. בעולם הדמוקרטי מנהיגים מרשים לעצמם להגניב בדיחה או צחוק בנאומיהם. בישראל זה חטא קדמון, כי יש לנו את איראן, ויש לנו בעיות בטחוניות, וישנן מצוקות, וחלוקה בלתי שווה של משאבים. זה נלוז!
הטיחו בנשיא ששכח את הצניעות ואת מידת הטעם הטוב. נו באמת! ברברה סטרייסנד ששרה "אבינו מלכנו" זה ביזיון לצניעות אך אותה סטרייסנד השרה בבלומפילד בעבור 3,000 שקל לכרטיס זה כן מותר?
מילה אישית לבסוף. לפני כעשור נתקבלתי לשיחה במשרדו של מר פרס בתל אביב לשיחה ארוכה בעניינים הקשורים לביטחון. ישבתי במשרדו המעוטר כולו בספרים לצד שולחן עמוס לעייפה. הבטתי באיש בן ה-80 שאין לו גינוני מלכות, לא יהירות, לא שגעון גדלות. הוא שוחח עמי בכבוד ובענווה אף שמעולם לא נמניתי עם אוליגרכים. אדם פשוט, מלא תשוקת חיים ועשייה. לציניקנים ולשונאים מקצועיים אומר: תפסיקו. כולם כבר מכירים את מלאכתכם הבזויה