כך כבש חיזבאללה את קוסייר עבור אסד

המבצע ניתק את קווי האספקה שאפשרו למורדים להילחם בחומס ומעבר לדמשק. מסע בין חורבות העיר השוממה שהפכה לסמל המאבק

האלא ג'אבר, טיימס | 10/6/2013 7:56 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
קוסייר. אין מקום בעיר שבו ניתן לראות בכזאת חדות את הניגוד בין זוועות הזמן האחרון לבין העבר הרגוע של המקום כמו בבית הספר היסודי ע"ש עלי סעדיה. בכיתה אחת עדיין ניתן לראות על הלוח את המשפט שכתב תלמיד בבית הספר: "אני אוהב את ארצי מאוד. זאת ארץ טובה". בכיתה אחרת תלויה מהתקרה גווייה של חצי פרה, מרקיבה בחום.

עוד בנושא:
-ביירות: הרוג בהפגנה מול שגרירות איראן
- ישראל: סוריה מנסה לגרור אותנו למלחמה
- מעבר הגבול בקוניטרה חזר לשליטת צבא אסד

קבלת פנים ללוחמי חיזבאללה עם דגלי הארגון
קבלת פנים ללוחמי חיזבאללה עם דגלי הארגון צילום: איי.אפ.פי
המורדים, שהחזיקו בבית הספר עד שסולקו מקוסייר על ידי צבאו של הנשיא בשאר אסד בשבוע שעבר, יצרו בית מטבחיים מאולתר בין התמונות לספרי הילדים. דרך החלון אפשר לראות שתי פרות בחצר, מחכות לתורן בדרך לשוחט. נפילת העיר הגיעה בתזמון מעולה עבורן. בהמשך המסדרון יש מחסן שהוסב לקצבייה, בה חתכו את הבשר שהתחלק בין הלוחמים ועזר להם לשרוד שבועות ארוכים, כשהצבא הסורי צר עליהם בעזרת פגזים, מרגמות ופצצות. כיתה אחרת שימשה כמעון ללוחמים, עם עשרות מזרנים על הרצפה. המרתף שימש כחדר תפילה, עם ספרי קוראן מפוזרים בכל פינה. בשבוע שעבר התפילות של המורדים לא נענו, והם ניצבו בפני מתקפת חיילי הצבא, שנעזרו בלוחמי חיזבאללה השיעים. מאריות האוכל שנותרו מאחור - גבינה, יוגורט וקופסאות שימורים של טונה - נראה שהאנשים עזבו בחופזה.

את האכזריות של הקרב בן 17 הימים שהשתולל בעיר האסטרטגית הזאת אפשר לראות מתוך ההרס המקיף של כיכרות ורחובות ומתכולתם של הבניינים שנותרו על כנם. לאחר שעברתי שורת חנויות המנוקבות בקליעים וברסיסים, נכנסתי לרחוב צר של מה שהיה פעם אזור הקניות המרכזי, וראיתי שלט בכתב יד: "בית חולים". שקי חול נערמו משני הצדדים כדי להגן על הקליניקה המאולתרת, המלאה בארגזים עם ציוד רפואי. בפנים כל כך חשוך וצריך להשתמש בטלפון הסלולרי כדי להשיג קצת אור. באוויר עומד ריח מחליא ואני חוששת לחשוב על מקורו. שני חדרים בקומת הקרקע הוסבו למחלקות, עם מיטות ברזל לאורך הקירות. ליד כל מיטה מעמד לאינפוזיה. השלטים על דלתות החדרים מרמזים על מגוון הטיפולים שהמקום מציע. "חדר עצמות", כתוב על אחד מהם. "מחלקת נשים", על אחר. במרתף אני מוצאת את מקור הריח, בחדר ששימש כחדר ניתוח, בין מכלי חמצן לחומרי הרדמה. על הרצפה, מוקף במזרקים ותחבושות מטונפות, מונח דלי פלסטיק, חציו מלא בדם.

אני מועדת אל הרחוב, בחיפוש אחרי אוויר נקי, ופוגשת את בעליהן של שלוש חנויות באותה שורה. הוא אומר ששמו יוסף, בלי שם משפחה, ומספר שחזר לקוסייר יחד עם ארבעה מילדיו, כדי לבדוק מה מצב הרכוש שלהם. הוא מעריך את ההפסד שלו במאות אלפי דולרים. יוסף, 50, היה חלק מהמיעוט הנוצרי - הנחשב לרוב בעל ברית של האליטה העלווית שממנה מגיע אסד, ושימש לא פעם מטרה להתקפות של המורדים הסונים.

"הם קראו לנו כופרים שצריך להרוג, וכשסירבנו לעזוב הם התחילו לחטוף ולרצוח אנשים כדי להכריח אותנו לעזוב", הוא אומר. "הם היו באים ויורים לכל עבר ברחובות על בסיס יומי. בימי שישי זה היה עוד יותר גרוע, אחרי התפילות שלהם". יוסף אומר שמתוך משפחתו המורחבת נהרגו ארבעה אחים, בגילי 23 עד 27: "ואז אחי נחטף ובמשך כמה ימים הם איימו להרוג אותו, אלא אם ניתן להם את המפתחות לחנויות התכשיטים שלנו". בסופו של דבר הוא סירב ועבר עם משפחתו לטרטוס, עיר עלווית מרכזית על החוף. "האם תחזור לקוסייר? "שאלתי . "לחזור?" הוא אמר. "לעולם לא אחזור לחיות כאן. איך אני יכול לחזור אחרי כל מה שקרה?"

רבים בקוסייר מאמינים כי התערבות חיזבאללה היא שהביאה לצבא סוריה את הניצחון הסוחף בעיר. מפקד חיזבאללה במדי צבא שותה תה בטעם קינמון ומעשן בשרשרת, בעודו מתאר את תפקיד הארגון בלחימה. חיזבאללה הצטרף ללחימה גם מפני שהוא רואה את קוסייר כקריטית לניצחון ממשל אסד וגם כדי להגן על השיעים מפני קיצונים סונים שכנראה חדרו לעיר מצד המורדים. לפי המפקד, חיזבאללה עזר לתכנן את המתקפה, עד לרמת תכנון הצבת הארטילריה. הוא גם שלח את ותיקי חייליו, בוגרי המאבק לגירוש ישראל מלבנון ב-2006, להנהיג את החיילים הצעירים בהתקדמותם אל תוך האזורים הנשלטים בידי המורדים.
30,000 תושבים הפכו ל-3,000

חיילי חיזבאללה, כ-1,000 מהם סך הכל, נתקלו תחילה בקשיים לא צפויים. באחד הימים הראשונים של הלחימה הם איבדו 30 לוחמים. שם הם הגיעו למסקנה שהמורדים מכירים את הטקטיקות שלהם והכינו הגנה בהתאם, כולל חפירת מנהרות, הקמת מחסומים, מלכוד בניינים ופיזור מטעני צד בדרכים. חלק מחברי חיזבאללה נזכרו איך בעבר הם חלקו את הידע שלהם עם חמאס, בזמן אימונים משותפים בסוריה ובלבנון. הם תהו אם חמאס, שעכשיו תומך במורדים, לימד את המורדים איך להתמודד עם חיזבאללה. המפקדים העריכו שמולם ניצבו כ-4,000 מורדים, מתוגברים בלוחמים משאר חלקי המדינה, בעוד שכ-90 אחוז מאוכלוסיית קוסייר נמלטו. אנשי חיזבאללה חילקו את העיר לסקטורים מבצעיים ומיפו את מקורות האש המרכזיים. אז הם עברו לקרבות מטווח קצר, במקום לתת לעמדות שלהם להיות מותקפות מרחוק באש מרגמות. כאשר קווי האספקה של המורדים נותקו, אמר המפקד, המורל שלהם קרס והם נסוגו מהר דרך המנהרות או במכוניות.

ביום שישי שעבר עברתי דרך אחת המנהרות כדי לנסות להבין איך המורדים החזיקו מעמד כל כך הרבה זמן נגד צבא סוריה ונגד חיזבאללה, שלהם עדיפות במספרים ובנשק. בגינת אחד הבתים בפרוור דבעה יש באדמה חור שחוזק בעזרת בוץ יבש. מתחת לכניסה למנהרה יש גרם מדרגות טחוב, גובהו לא יותר ממטר, המוביל למנהרה הראשית. לאורך רצפת המנהרה סודרו מזרנים ושמיכות, כדי להקל את הדרך על אלה שזוחלים דרכה על ארבע, לאור פנסי הסלולרי. התקדמתי בה לאורך כ-30 מטרים, מלווה בידי חייל מתומכי אסד לפניי, וחברו מאחוריי. בסוף הקטע היה חור קטן דרכו אפשר לקפוץ למטה לתוך חדר עם מזרנים ששימש לשינה, בגובה מטר וחצי. יש פה טלוויזיה מחוברת לכבלים ונורת חשמל. דרך חור קטן אחר אפשר להגיע לגרם מדרגות המוביל החוצה לרחוב. הקומפלקס הזה מסביר למה ללוחמי חיזבאללה ולצבא סוריה לפעמים קשה לאתר את המורדים, ואיך רבים מהם התחבאו מתחת לפני הקרקע מפני ההפגזות.

המורדים השתמשו במנהרות הגדולות כדי להעביר אספקה ואפילו לחלץ נפגעים. בפרוור סליחייה מצאתי עוד סימן למהירות שבה המורדים הובסו. שיירה של 200 כלי רכב עמדה נטושה על דרך שעוברת במטע זיתים. מתחת לעצים נערמו אופנועים ובגדים. חלק מהמכוניות עמוסות בתחמושת, אספקת מזון, תרופות ופריטים אישיים - לא מסוג הדברים שמישהו ישאיר במנוסתו אלא אם הוא חייב. הכוחות הנאמנים לאסד חושבים שהנוסעים בשיירה תפסו מחסה מפני מתקפה אווירית, ואז חשבו שיהיה בטוח יותר לברוח דרך השדות ברגל או להתחבא במנהרות.

בכל מקרה, לכיבוש קוסייר יהיו השלכות. המורדים איבדו קווי אספקה שאיפשרו להם להילחם בעיר חומס ומעבר לדמשק. הממשלה יצרה פלטפורמה ממנה תוכל להמשיך במתקפה נגד המורדים לכיוון צפון, שצברה תאוצה מאז תחילת השנה. בחיזבאללה מאמינים שהצליחו להדוף את הקיצונים הסונים שאיימו לעבור את הגבול לתוך לבנון. עם זאת, מעורבות הארגון בקוסייר גרמה להגברת האיום מצד המורדים לתקוף את חיזבאללה בלבנון. בסוף השבוע שעבר נורו 18 פגזי מרגמה לעבר אזור בעלבק במזרח המדינה, מעוז חיזבאללה. פרשנים מאמינים שזאת תחילתו של גלישת הסכסוך בסוריה לתוך לבנון.

לגבי האנשים הפשוטים בקוסייר, הקרב הוא פשוט שורה של אסונות פרטיים בעיר שפעם מנתה 30,000 תושבים. היום משערים שנותרו בה פחות מ-3,000. בתחילת השבוע, בעוד מהנדסים עוסקים בפינוי הבניינים הממולכדים ובהחזרת החשמל לעיר, סמאר סמעאן, 45, בהתה בתימהון בהריסות של ביתה ושל שורת חנויות השייכות למשפחתה. שני בניה ושתי בנותיה חיפשו בין ההריסות, אבל כמעט שלא מצאו מה להציל, חוץ מכמה כריות ובובת דובון. בעלה של סמעאן, אליאס, 50, מת לפני חודשיים מהתקף לב, אחרי שהם עזבו את העיר שהפכה מסוכנת מדי עבורם. "הוא לא היה יכול לעמוד בלחץ ובעצב", היא אמרה. "אני שמחה שהוא לא חי היום כדי לראות את זה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

באיזו מידה תורם תוכן הכתבה לדמוקרטיה?

לא תורם כלל
1 2 3 4 5
תורם רבות

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...