נחשפה התוכנה הסודית של הביון האמריקאי
סערת "האח הגדול" נמשכת: תוכנת "מקור ללא גבולות" מאפשרת לסוכנות לביטחון לאומי למפות את מקורות המידע שנאסף בכל העולם
- מסמך: ממשל אובמה עוקב אחרי מיליוני אמריקאים
לפי מסמך שפורסם בעיתון הבריטי, תוכנית "מקור ללא גבולות" (Boundless Informant) מאפשרת לעקוב ולנתח את מקורות המידע שהיא אוספת לפי חלוקה למדינה. מדובר על מטה-דאטה, כלומר רשומות התקשורת ולא התוכן עצמו.

מהדיווח עולה כי במרץ האחרון אספה הסוכנות לביטחון לאומי 97 מיליארד פיסות מידע מרשתות מחשבים ברחבי העולם. אחד הפרטים המסעירים הוא שכלי המעקב מלמד כי הסוכנות אספה קרוב לשלושה מיליארד פריטי מידע ממחשבים בתוך ארה"ב במהלך מרץ, וזאת בניגוד לטענות הרשמיות של בכירי המודיעין כי אינם יודעים כמה מידע נאסף ממחשבים אמריקאיים.
לפי התוכנה של "מקור ללא גבולות", איראן היא המדינה שממנה נאספת כמות המודיעין הגדולה ביותר עם 14 מיליארד דיווחים במהלך חודש מרץ. אחריה נמצאת פקיסטן עם 13.5 מיליארד פיסות מידע. מירדן נאספו 12.7 מיליארד רכיבי מודיעין ואחריה נמצאות מצרים עם 7.6 מיליארד פיסות מידע והודו עם 6.3 מיליארד.
"המפה החמה" של איסוף המידע גם מראה באמצעות צבעים את רמת המעקב – מירוק (המדינות שפחות נתונות למעקב) דרך צהוב וכתום ועד אדום (המדינות הנתונות ביותר למעקב). מהמפה עולה כי גם ישראל נתונה למעקב צמוד, אם כי לא פורסמו נתונים על כמות המידע הנאסף.
בתגובה לפרסום, מסרה דוברת הסוכנות לביטחון לאומי לגרדיאן: "הסוכנות דיווחה לא פעם – כולל לקונגרס – שאין לנו את היכולת לקבוע בוודאות את הזהות או המיקום של כל הגורמים המתקשרים בתוך תקשורת מסוימת. המצב נשאר ככה", אמרה הדוברת, ג'ודית אמל.
מנהל המודיעין הלאומי, ג'יימס קלאפר, גינה הלילה את ההדלפות הנמשכות על פעולות הביון של הממשל. "בשבוע האחרון ראינו חשיפות פזיזות של אמצעים של קהילת המודיעין שנועדו להגן על האמריקאים", אמר בהודעה שפרסם. "במרוץ אחרי הפרסום, כלי תקשורת לא סיפקו את ההקשר הרחב – כולל ההיקף שבו התוכניות האלה נמצאות תחת פיקוח של כל זרועות הממשלה – לכלים היעילים האלה".
קלאפר הוסיף כי "חשיפת מידע לגבי שיטות ספציפיות שהממשל משתמש בהן כדי לאסוף מידע יכול לתת לאויבים שלנו 'ספר הדרכה' לגבי האופן שבו ניתן להימנע ממעקב".
ביום שישי הגיב הנשיא ברק אובמה לראשונה לחשיפות כי הממשל ממשיך לעקוב אחרי אזרחי ארה"ב, כולל חדירה למחשבים האישיים באמצעות שיתוף פעולה מצד חברות האינטרנט הגדולות.
"אף אחד לא מצוטט לטלפון שלכם", אמר.
אובמה ניסה להדוף את הביקורת כשסיפר במסיבת עיתונאים ביום שישי כי מדובר בתוכניות ש"מגדילות את היכולת שלנו למנוע מתקפות טרור שונות". עוד הוסיף כי "אי אפשר לקבל מאה אחוז ביטחון, מאה אחוז פרטיות ואפס אחוז של אי נוחות. בתור חברה אנחנו צריכים לקבל כמה החלטות".

בניסיון למזער את הנזק, פרסם הממשל פרטים על תוכנית המעקב שזכתה לשם "PRISM". התוכנית החלה בשלהי כהונתו של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש, בשנת 2007, אך נמשכה והתרחבה באופן משמעותי תחת הנשיא אובמה כשהיא כוללת את חברות האינטרנט הגדולות בעולם.
מייקרוסופט הייתה הראשונה שהעניקה לסוכנות לביטחון לאומי גישה לשרתיה בחודש דצמבר 2007, יאהו הצטרפה בשנת 2008, גוגל ופייסבוק ב-2009, יוטיוב ב-2010 סקייפ וAOL- ב-2011, ואילו אפל הצטרפה לפני כשנה.
התוכנית, נודע עוד, העניקה גישה חופשית לסוכנות לביטחון לאומי לאסוף מידע הנוגע לכל משתמש לגביו התעורר חשד מסוים, אך הייתה מנועה מלעקוב אחר אזרחים אמריקאים או אזרחים זרים השוהים בארה"ב מטעמים חוקיים. "לא ניתן היה לעקוב אחר אזרחים אמריקאים או אחר כל מי ששוהה בארצות הברית"' הדגיש ראש סוכנות המודיעין האמריקאית ג'יימס קלאפר.
לאובמה היה חשוב להדוף את הביקורת על ממשל פולשני הפועל במחשכים, כשהוא מדגיש כי "אם כל צעד שאנחנו נוקטים במלחמה בטרור היה מתפרסם בעמוד הראשי של העיתון, האנשים שמבקשים לפגוע בנו היו מצליחים לעקוף את אותם צעדים. בשביל זה יש פיקוח של הקונגרס. אלה אנשים שאתם כולכם בחרתם כנציגכם והם מתודרכים באופן קבוע בנוגע לתוכניות הללו".
גם ענקיות האינטרנט מיהרו להכחיש כי היו צד בתוכנית שהפרה את פרטיות לקוחותיהם. "אנחנו רוצים להבטיח לכם שאנחנו לא מספקים לממשל שום גישה, ישירה או עקיפה, לשרתים שלנו", נאמר בהודעה שפרסמה חברת "יאהו." מייסד "גוגל" לארי פייג' הכחיש גם הוא את הפרסומים כשטען כי "לא הצטרפנו לשום תוכנית שתעניק לממשל או לכל גוף ממשלתי גישה לשרתים שלנו".
מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, פרסם הודעה דומה בה הדגיש כי "מעולם לא קיבלנו בקשה או צו בית משפט משום סוכנות ממשלתית שמבקשת מאיתנו מידע".