"תגובת הסופרלנד מאמצת מדיניות של אפרטהייד"
כך אמר חאלב, מורה לאנגלית, בדיון מיוחד בוועדת החינוך של הכנסת בעקבות חשיפת ההפרדה בין מבקרים יהודים לערבים בפארק השעשועים
הדבר נחשף לאחר שמורה מבית ספר ערבי ביפו ביקש לתאם יום כיף בפארק נדחה, לדבריו, לאחר שהטלפנית הבחינה במבטא שלו. כשהציג עצמו כיהודי, הסכימה הטלפנית במוקד ההזמנות לתאם עמו מועד הגעה ליום שרצה.
בפתח הישיבה אמר יו"ר הוועדה, ח"כ עמרם מצנע (התנועה): "אני רוצה להדגיש שהוועדה, מיומה הראשון, שמה לה כנושא מרכזי את ההתמודדות עם תופעת הגזענות בחברה הישראלית בכלל והשלכותיה על מערכת החינוך. לצערי הרב מדי פעם אנחנו נחשפים באופן ממוקד ומכאיב לתופעה הזו".
מצנע הוסיף כי "גזענות היא מחלה ממארת ומסוכנת, והיא פוגעת בסופו של דבר בחברה בה לא עוסקים בהדברת התופעה".
מנהל בית הספר הערבי, ג'לאל טורחי, סיפר: "אני מאוד הופתעתי מהתגובה. אין לי שום כעס כלפי סופרלנד, זה רק סימפטום. החינוך שהעברתי לתלמידים שלי הוא שהם חייבים להילחם על הזכויות שלהם. די להפרדה על רקע של מין, גזע ודת".
עוד הוסיף טורחי: "לא הבנתי את ההפרדה הזו. אנחנו גרים ביפו יחד, יהודים וערבים". לדבריו, דווקא במקומות כמו פארק השעשועים "אנחנו צריכים להיות ביחד. אני רוצה לחנך את הנוער הזה שבסופו של הליך צריך לחיות ביחד. הסימבוליקה של סופרלנד בסופו של דבר עשתה יותר תועלת מהנזק שנגרם לתלמידים. כל הנושא של הפרדה - צריך להפסיק איתו".
המנהל אמר כי "גם האמירה שבחגים של הערבים ושל היהודים עושים הפרדה היא מוזרה לי. התחושה שאין לנו שליטה עליה מבחינת ההבעות בעיניים והתחושה שאין לנו מקום היא מאד פוגעת".
חאלב, מורה לאנגלית, הוסיף: "התגובה של הנהלת סופרלנד מאמצת מדיניות של אפרטהייד. היא נותנת לגיטימציה לארגונים נוספים לעשות הפרדה בין יהודים לערבים, וההפרדה תמשיך בעתיד לקבוצות אתניות שונות".
לדבריו, "כמחנך, אני מנסה שנה שלמה להנחיל ערכים הכי בסיסיים והומניסטיים, וכשאני יוצא למציאות אני נתקל בדבר כל כך גזעני. אני מקווה שיחד אתכם נקטין את כמות הגזענות שאנחנו נתקלים בה. ניסיתי כמה שיותר להיות עדין ואמרתי לילדים שלא צריך להכליל. אמרתי שאנחנו צריכים לשמור על הערכים הבסיסיים ולא ליצור שנאה".
חאלב סיפר כי התלמידים שנדחו בשל היותם ערבים הגיבו קשה לפרשה. לדבריו, הם "הביעו הרבה זעם ותסכול, אחת התלמידות הייתה אפילו עם דמעות".
חני ברוך, סמנכ"לית סופרלנד, הגיבה לדברים ואמרה: מברכת את מה שאמר המנהל ג'לאל. הסופרלנד פתוח בכל ימות השנה לכל הדתות. יש בעיה שבאים בני נוער בגיל קצת בעייתי, למשל בחודש יוני למסיבות סוף-שנה, וזה יוצר קצת חיכוכים. משני המגזרים פנו אלינו וביקשו להפריד".
ברוך הרחיבה וסיפרה כי "יש לנו יומיים לערבים ויומיים ליהודים. ברגע שהבנו שמישהו נפגע נתנו הוראה חד משמעית להפסיק עם זה. פנינו למשרד החינוך וגיבשנו אמנה כתובה".
הסמנכ"לית אמרה: "אני מתנצלת שוב. הדבר האחרון שאפשר להגיד על סופרלנד זה שהוא גזעני. אלו ימים ספורים בחודש יוני שהופרדו לבקשת הלקוחות, אך ברגע שהבנו שזה פגע באנשים הפסקנו עם זה מיד. גיבשנו אמנה כתובה עם משרד החינוך בבקשה שיכינו את התלמידים לקראת הגעתם לבילוי".
נציג משרד החינוך אמר בדיון: "אנו מצרים על האירוע, ומוטב היה שלא יקרה. משרד החינוך בפעילות הקיץ נותן הנחיה ברורה: אפשר ללכת לכל מקום שיש לו את כל הרישיונות ואישורי הבטיחות. בעקבות האירוע, יצאה המנכ"לית בהנחיה למנהלי בתי הספר שנכין את התלמידים לקראת המפגשים הללו, עם ערכים של סובלנות וקבלת האחר".
יו"ר מפלגת בל"ד, ח"כ ג'מאל זחאלקה, הדגיש כי "סופרלנד הוא רק דוגמא לבעיה. הדיון הזה חשוב כדי להרתיע, וכדי לעודד אנשים להגיש תלונות. האויב הכי גדול במאבק שלנו נגד גזענות זו השתיקה. אחת הבעיות היא שהחוק למניעות גזענות לא מופעל. כמה פעמים הורשעו אנשים בגלל גזענות? זה קרוב לאפס".
נציג הסתדרות המורים אמר: "אנחנו, כתנועת מחנכים, מחנכים לסובלנות ולקבלת האחר. הגיע הזמן שנגיד לעצמנו: נולדנו לחיות ביחד וצריך לחנך שכולנו אזרחים שווים במדינה נאורה ודמוקרטית. כבר ביום שישי הוצאנו הודעה לסופרלנד שלא יתקיימו כלל פעילויות בסופרלנד עד שתצא התנצלות כתובה וברורה".
הנציג הוסיף כי הוא "מקווה ומאמין שמפה תצא הודעה שלא יתקיימו יותר פעילויות נפרדות".
ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ) אמר: "החברה בישראל היא גזענית, זאת עובדה. בשנים האחרונות הגזענות הזו מתפרצת בצורה כל כך מפחידה, עד שהיא מאיימת על הקיום שלנו. הדג מסריח מהראש: ברגע שחוק אנטי דמוקרטי עובר בצורה פשוטה, אז אל לנו להתפלא".
לדבריו, "לכל דבר יש יתרונות וחסרונות: לדעתי יש יותר יתרונות למקרה של סופרלנד מחסרונות. זה עלה על סדר היום. הרי כל יום אנו חווים מקרים גזעניים. נגזר עלינו לחיות ביחד, בואו נעשה את זה בכיף".
ח"כ פריג סיכם את דבריו - "אתם רוצים גוג ומגוג? ברגע שמכירים יותר, שונאים פחות. אנחנו מכאן חייבים לצאת עם אמירה מעשית".
דדי קומם, מנהל תחום החינוך בקרן אברהם: "עצם ההפרדה היא הפחדה. עצם זה שמערכת החינוך היא בזרמים נפרדים - זה משהו שצריך להתגבר עליו".
ח"כ חנין זועבי (בל"ד): "אם הנוהל הזה קיים כבר שלוש שנים, אז תארו לעצמכם כמה בתי ספר כבר הופרדו. אף אחד לא צעק על זה וכולם קיבלו את זה כמובן מאליו".
"איפה אנחנו לא נתקלים בגזענות?" שאלה, ומתה את המקומות בהם הולטת גזענות בעיניה: "בתחנות מוניות בירושלים, לא מעסיקים מורים ערבים, בהייטק לא מעסיקים ערבים כי לא שרתו בצה"ל, בדפי זהב מופיעים עסקים בליווי התואר 'עבודה עברית'".
"דווקא בגלל שהמקרה הזה נחשף, להסתפק בהתנצלות של סופרלנד זה רק יחזק את התופעה ויעביר מסר שאנחנו עוברים לסדר היום בסלחנות. צריך לחשוב על ענישה מסוימת. למשל להורות לבתי הספר לא לבקר בסופרלנד. צריך להודיע שבשנים 2013-2014 בתי ספר לא נכנסים לסופרלנד".
ח"כ זועבי הוסיפה ואמרה: "אני טוענת שמערכת החינוך לא רק אדישה לגזענות אלא אף מטפחת אותה".
נציגת משרד המשפטים: "חשוב לנו מאד לומר שאנו רואים בחומרה רבה כל גילוי של גזענות ומתכוונים להילחם בכך בכל דרך אפשרית. נוכח פנייתה של שרת המשפטים ליועץ המשפטי לממשלה, תתקיים בימים הקרובים ישיבה לבחינת הנושא. בנוסף, אנו מתכוונים להוציא תיקון חוק בעניין אפליה בכניסה ובקבלת שירותים ציבוריים".
ורד קמחי, מנהלת מחוז באגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, אמרה כי "השרה החליטה להקים קו חם לפניות של אנשים שחוו או נפגעו מגזענות. הקו הזה מקבל פניות ומפנה לגורמים המתאימים להמשך פעולה".
ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ רע"מ) אמר כי "מה שקרה בסופרלנד זה הפרי המר. השורש של המחלה הוא באווירה שמדירה את הערבי ורואה בו חריג. איפה משרד החינוך? איך יתכן שמורה מתקשר לסופרלנד ומבקש להפריד? איפה המנגנון של משרד החינוך שיצור מקרים כאלה?".
ח"ג גנאים הוסיף: "אני יודע שבכל בי"ס יש רכז טיולים, והמשרד מפקח איפה הטיולים. אך האם אתם קודם כל בודקים שהמקומות לא מפלים ולא מפרידים?! זו שאלה חינוכית ותודעתית".
לדבריו, "נכון לרגע זה, אין תקנון מסודר של משרד החינוך לקיום מפגשים בין יהודים לערבים. יש רק תכניות נקודתיות שמתבססות על פילנתרופיה. אין הקצאה מסודרת. בישראל קיום משותף בין יהודים לערבים מיועד רק לבתי ספר שמכירים בנושא ורוצים להטמיע אותו. קיום משותף זה עניין של פילנתרופיה או רק למנהלים המעוניינים בכך".
כמו כן, הוסיף הרב קריב כי "יש תופעה מטרידה של ציקצוקי לשון. כשמדובר במשרדי ממשלה, לא די בציקצוקי לשון, צריך לגבש תכנית קונקרטית, מגובה בתקציבים, שמעבירה את הנושא הזה לתוך לימודי הליבה. שלא יהיה יותר מצב שתלמיד יהודי או ערבי גומר כיתה י"ב מבלי שהיה מעורב בתכנית למפגשים עם האחר".
ח"כ עפו אגבאריה (חד"ש) פנה למשרד החינוך ושאל: "איפה אתם בחיסול התופעות הגזעניות הללו? האם יש לכם תכנית לעשות את המפגשים הללו? האם אתם מעודדים בתי ספר מעורבים ליהודים וערבים?".
יניב שגיא, מנהל בית ספר גבעת חביבה: "במדינת ישראל אין חודש שאין אירועי אפליה וגזענות כלפי אזרחיה הערבים של מדינת ישראל. הסופרלנד הוא הסימפטום שמעיד על איך שהדברים קורים, אך הבעיה היא לא בסופרלנד אלא בבתי הספר שפונים ולא רוצים להיות עם האחר".
לדבריו, "העניין הזה הוא באחריותו הבלעדית של משרד החינוך שלא עושה את מלאכתו נאמנה. תכנית מפגשים של גבעת חביבה שממומנת בחציה על ידי פילנתרופים ובחצי המדינה משתתפת. באמצע ינואר התברר שנגמר התקציב, שאי אפשר להמשיך עם המיזם. אני מבקש שמהוועדה הזו ייצא קול קורא למשרד החינוך להתייצב ולהודיע כמה כסף הוא מקצה ואילו תקנות הוא מתכוון להתקין בעניין".
המנהל אף קרא להנהלת הסופרלנד לפתוח את המקום ליום חינם לקיום מפגשים בין יהודים לערבים.
ח"כ דב חנין (חד"ש): "מה שמתפרסם זה היוצא מן הכלל, אך הנורמה היא המון מקרים של הפרדה שלא מתפרסמים. אנחנו נמצאים במצב מסוכן שבו הגזענות מייצרת הפרדה, וככל שההפרדה מתחזקת היא מייצרת גזענות".
לדבריו, "צריך לשחות באופן אקטיבי מול הזרם הזה, כי אחרת נטבע בשיטפון. כשמדובר בשרים בממשלה, אנחנו מצפים מהם לפעול. ועדת השרים לענייני חקיקה לא אישרה את התיקונים לחוק נגד הגזענות - שהיו נותנים לו שיניים".
ח"כ חנין הלין כי "היה ראוי שיגיע שר החינוך ומנכ"לית המשרד לדיון הזה. הגיע הזמן להחליף דיסקט. צריך להתמודד עם הבעיה בצורה מערכתית".
ח"כ יפעת קריב (יש עתיד) אמרה: "יושבים פה ארבעה תלמידים, אחד מהם זה הבן שלי. הם ביקשו להכנס לדיון הזה. הם אמרו לי: 'זה לא יעזור, אנחנו בכל מקרה פוגשים את התלמידים הערבים אחר הצהריים'. אז דווקא מערכת החינוך בזה שהיא מפרידה - היא יוצרת אנטיגוניזם מיותר".
רום רביץ, תלמיד בית הספר שפיים: "אנחנו נפגשים עם תלמידים מכפר קאסם. צריך לחיות עם ערבים".
עומר קריב, בנה של ח"כ קריב סיפר: "תמיד יש לנו מפגשים עם ערבים, אנחנו תמיד ביחד. טוב שאנחנו נפגשים ויוצרים קשרים. אם יש הפרדה זה רק גורם לכעס ולתככים".
ח"כ שמעון אוחיון (ישראל ביתנו) הצטרף לגינוי התופעה ובירך על ההתנצלות. "כאשר אני שומע גם מח"כים שאומרים 'החברה הישראלית היא גזענית, הדג מסריח מהראש', האם יש כאן גזע עליון וגזע נחות? אני בעד כל החוקים נגד האפליה".
ח"כ אוחיון שאל "אנחנו מדינת אפרטהייד?! המדינה שלי, יש בה תופעות שיכולות להיקרא אפליה ודה-לגיטמציה, אבל צריך דו שיח. אנחנו חיים במציאות שיש בה קונפליקט עמוק על הטריטוריה, אבל אנחנו מתמודדים עם זה".
לדבריו, "אסור להרפות, צריך למצוא את המשותף אבל להביא אותנו למצב כזה שכל אויבי ישראל יגידו 'מדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד'? אני מעדיף שניישם חוק נגד אפליות לכל קבוצה, אבל קחו אותי רחוק מהמושג גזענות".
ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) השיב לח"כ אוחיון: "תמיד הגזען יכול להסביר לעצמו ולאחר למה הוא גזען. אם אתה מסרב להכיר שיש בישראל תופעות של גזענות, אז עדיין לא התחלת בתהליך הטיפול".
"יש לי רושם שהגזענות הפכה להיות מיינסטרים בחברה הישראלית. הגיע הזמן שהטיפול בתופעת האפליה והגזענות יהיה סיסטמטי, ולא רק כטרנד של התקשורת".
ח"כ מצנע, יו"ר הוועדה, פנה למנהל בית הספר ולמורה: "זה גילוי אזרחות למופת - שחשפתם את זה. הוועדה תמשיך לעסוק בנושא כי אנו רואים בתופעת הגזענות תופעה קשה ונוראית בכלל, ועל אחת כמה וכמה במדינה המגדירה עצמה כרוב יהודי ודמוקרטי".
לדבריו, "רוב בני הנוער הישראלים לא נפגשים האחד עם השני. כאשר לא נפגשים חושבים שלשני יש קרניים, ומפחדים וזה גורם לשנאה. אני מאד מתקומם על הניסיון של הסופרלנד להצדיק את השגיאה הגסה שעשיתם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם