מכסח הטייקונים: האויב מס' 1 של נוחי דנקנר
ג'רמי בלנק, איש עסקים יהודי היה אנונימי עד לא מזמן. הסיפור המלא על הנציג של קרן יורק, שנמצאת בדרך להשתלטות על איי.די.בי
דנקנר מיהר לגנות את המהלך. הוא הלך על הקלף הציוני ושהחברה הישראלית חשובה לו, ואילו בלנק והקרן שהוא מייצג הם זרים ואוכלי נבלות. אמו זהבה שנשלחה לאולפני הטלוויזיה והרדיו אמרה: "רק רוצים להוריד ולהשפיל אדם. אולי ההצלחה שלו עשתה להם לא טוב. אלה אנשים שרוצים להשתלט על החברה שאנשים אחרים טורחים לגביה".
דנקנר, כאמור, היה בוטה יותר. "קרן יורק היא קרן זרה, דורסנית, שהמטרה היחידה שלה היא לעשות סיבוב מהיר ולהשתלט על הנכסים האיכותיים שלנו. אכפת לקרן מ-40 אלף העובדים של אי.די.בי? הם עשו תרגיל מסריח. זה עושק".
"הלב שלי יוצא אל נוחי דנקנר ואל כל מה שהוא עובר בימים האחרונים", אומר עו"ד מיקי צלרמאיר, המקורב לג'רמי בלנק, "אבל מה הוא עשה בעשר השנים מאז שהוא השתלט על אי.די.בי? הוא יצר שם מקומות עבודה? מה הוא משמיץ אותם? מה הם עשו לו רע? בסך הכול הם אמרו לו שהוא צריך לשלם את החובות שלו. מי עשה פה משהו במשק אם לא הקרנות הזרות? הקרנות האלה עשו מהפך במשק, הן מכניסות משמעות כלכלית ומשמעת למשק הישראלי, הן חינכו את כל השוק".
בלנק אינו מופיע כאן משום מקום, כפי שדנקנר ואנשיו מנסים להציג. הוא ביצע בישראל, כשליחה של קרן יורק, שורה של עסקאות, חלקן עלו יפה, השאר קצת פחות. הוא קנה מניות של בנק הפועלים, שמונה חודשים אחר כך מניות הבנק ירדו והקרן הפסידה על הנייר 350 מיליון שקל.
המניות שנקנו בצרה חופשית בבורסה נמכרו כפי הנראה בסופו של דבר ברווח קטן. הוא נכשל במכרז לרכישת גרעין השליטה בבזק, הביע התעניינות ברכישת גרעין השליטה בסלקום, כאמור עם נוחי דנקנר, אולם לא הצטרף לרכישה.
מצד שני הוא קנה ועמד למכור את בית ההשקעות פסגות ברווח של למעלה ממיליארד שקל, אבל גם פה הניצחון עלה בלא מעט כסף, ותוך כדי הליך המכירה בדקה הרשות לניירות ערך חשד להרצת מניות בידי בכירים בפסגות, מה שהפחית את המחיר של פסגות ב-400 מיליון שקל.
בחודשים האחרונים הקרן קונה אג"חים של אלביט הדמיה, החברה של מוטי זיסר, מהלך שזוכה לביקורת בעיתונות הכלכלית. לאלביט הדמיה אין הכנסות, מה שעורר חשד כי בכוונת הקרן להשתלט על החברה. גם ניסיון ההשתלטות על אי.די.בי זקוק עדיין לאישור של בית המשפט, ודנקנר הבטיח להילחם בכל כוחו בבלנק.
בינתיים לבלנק יש אג"ח בערך נקוב של 800 מיליון שקל, שנקנו ב-400 מיליון שקל, ועל הנייר הוא כבר הרוויח 150 מיליון שקל. קרן יורק נכנסה לישראל בעקבות פגישה עם משלחת של בכירי משרד האוצר שנסעה בתחילת 2005 לארצות הברית כדי להציג את המשק הישראלי בפני משקיעים זרים. מייסד הקרן, ג'יימס דינאן, התלהב מהפוטנציאל. "יש לנו תחושות חיוביות כלפי ישראל", הוא אמר בעבר.
למשימה נשלח בקיץ 2005 ג'רמי מתיו בלנק, בן 34, חבר מועצת המנהלים של קרן יורק. מכריו של בלנק אומרים שהוא "איש עבודה חרוץ שמייצג את אחת הקרנות הכי מכובדות בארצות הברית, גאון, מבריק בתחומו". הוא הגיע לישראל עם אשתו ליסה. לפני כשנה היא נפטרה,ובלנק נשאר אב לילד אחד. הוא נולד וגדל בניו יורק במשפחה מסורתית. אביו, ג'ייקוב, הוא רואה חשבון, יש לו שני אחים ואחות.
בלנק למד תנ"ך ומימון ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק. ג'ייסון שוורץ, ראש אגודת 3,000 הבוגרים של ישיבה יוניברסיטי בישראל, רואה חשבון במקצועו, עבד בעבר עבור אי.די.בי, "וזאת הסיבה שאני לא מוכן להגיד אף מילה על ג'רמי", הוא אומר. בלנק עבד בבנק ההשקעות מורגן סטנלי, משם עבר לקרן יורק.
שותפו של דינאן בקרן, דניאל שוורץ, הוא בוגר הישיבה יוניברסיטי. "אנחנו חברה שיש בה הרבה יהודים", אמר דינאן לפני כמה שנים.
צלרמאיר, שעובד עם בלנק מימיו הראשונים בארץ, אומר שהוא אדם מאוד מרשים, "מסודר, דייקן, נעים לעבוד איתו. לא נתקלתי בהרבה אנשי עסקים כמוהו". בכתבת פרופיל על בלנק ב"גלובס" תיארו אותו מקורבים כ"שחקן פוקר שמתנהל כמו איש סיירת עם תעוזה של אדם צעיר ותבונה של איש בוגר. הוא פועל בחשאיות, מתקרב ליעד ורק אז מסתער. הוא לא רואה בעיניים. אין לו אלוהים מלבד אלוהי התשואה".
זה לא שהוא רע מטבעו או טוב מטבעו, אומר אדם שעבד עם בלנק על אחת מהעסקאות שביצעה הקרן בישראל. "הוא בסך הכל מוביל מהלך עסקי אחרי שהוא קנה איגרות חוב של אי.די.בי. הוא אדם נעים, סולידי, ממזר לא קטן, פיננסייר טוב, עומד על דעתו וחותר למטרה ללא לאות, הוא מסמן מטרה והולך עליה,אין לו סנטימנטים מפני שהוא לא מחובר לקהיליית העסקים המקומית ולא אכפת לו משום דבר. הוא בן אדם מחושב, אבל זה מאוד מתאים לאופי האמריקאי. הם מנהלים את העסקים דרך האקסל, ולא דרך העיניים".
אדם שמכיר את בלנק מעסקת בזק אומר שהוא לא נראה באירועים של האלפיון העליון: "הוא אף פעם לא מגיע לחתונות ולבר מצוות של אנשי עסקים, הוא לא מתחבר, רק עובד". בין חבריו הספורים כמה אנשי עסקים שהכיר במהלך עבודתו כמו רועי ורמוס, שהיה מנכ"ל פסגות, אריק שטיינברג, שהיה יו"ר פסגות, ועו"ד ריק מאן.
בלנק, חבר במועצת המנהלים של קרן יורק ואחראי גם על פעילותה של הקרן באירופה, מדווח על כל פעולותיו לדינאן ולשוורץ. אנשי עסקים שעקבו אחרי פעילותו בארץ אומרים שהוא מבצע את הוראותיהם של בכירי הקרן בניו יורק.
הדיווח מיידי מאוד. עוזרו של בלנק, למשל, שמחה מאן, מדווח לניו יורק על כל עיתונאי שמתקשר לקרן כדי לקבל מידע. "בלנק לגמרי מחליט", אומר עו"ד צלרמאיר. "הוא קובע את דרכי הפעולה, ומדווח כפי שכל מנהל מדווח לממונים עליו. לא נתקלתי אף פעם במצב שהקרן לא עמדה מאחוריו. הוא עצמאי בשטח".
זמן קצר אחרי שבלנק הגיע לישראל קרן יורק רכשה את גילת לוויינים, חברה המייצרת מוצרים ושירותים לרשתות תקשורת לווייניות. הרכישה עוררה תמיהה. ברבעון הראשון של 2005 ירדו ההכנסות של גילת ב-7.6 אחוזים לעומת הרבעון המקביל בשנה הקודמת.
כשנה אחר כך הגדילה קרן יורק את האחזקות בחברה. היום יש לקרן 19.8 אחוז בגילת, ובין שותפיה קרן פימי של ישי דוידי (מבעלי אל על). את 2012 סיימה גילת עם הפסד של 23.2 מיליון דולר, אחרי שמחקה 32 מיליון דולר של השקעה כושלת בוויבסטרים, יצרנית ציוד לווייני אמריקאית.
גילת הודיעה שלולא מחיקת ההשקעה היא הייתה מגיעה לרווח של 16 מיליון דולר, והבטיחה השנה צמיחה של עד שלושה אחוזים. "בלנק מביא לקרן יורק תוצאות מצוינות", אומר עו"ד צלרמאיר, שייצג את הקרן בעסקת הרכישה של גילת.
בינתיים אין לגילת תוצאות מצוינות.
"גילת היא סיפור מסובך".
בלנק הסתער על השוק הישראלי במרץ רב. באוקטובר 2005 התמודדה קרן יורק ביחד עם איש העסקים בני אלג'ם במכרז על גרעין השליטה בבזק, והפסידה לקבוצת סבן אייפקס-מורי ארקין.ההפסד של קרן יורק היה צורב.
"אנחנו מכבדים את החלטת המדינה ומברכים על סיום ההפרטה", הודיע אלג' ם. ארבע שנים אחר כך התברר שסיום ההפרטה היה מוצלח עבור הקבוצה הזוכה. באוקטובר 2005 רכשה קבוצת סבן-אייפקס-מורי ארקין את גרעין השליטה בבזק תמורת 4.2 מיליארד שקל. באוקטובר 2009 היא מכרה 30.7 אחוז מבזק לשאול אלוביץ תמורת שבעה מיליארד שקל, תשואה של 300 אחוז.
המשק הישראלי מייצר מפגשים לא צפויים. גם נוחי דנקנר גיבש קבוצה שביקשה להתמודד במכרז של בזק, אולם בעקבות דרישה למכירת מניותיו בסלקום במקרה של זכייה במכרז הוא החליט לפרוש מהמכרז.
אייל גבאי - שהיה ב-2005 מנהל רשות החברות הממשלתיות, ואמר שהזכייה של קבוצת סבן-אייפקס-מורי ארקין היא הצלחה מסחררת - הוא המומחה מטעם בית המשפט שסייע בשבוע שעבר בהכנת המתווה העשוי להביא לסילוקו של דנקנר מ-אי.די.בי.
ההפסד בהתמודדות על בזק לא ריפה את ידיה של הקרן. בלנק המשיך לחפש השקעות בישראל. ב-2006 רכשה הקרן את בית ההשקעות פסגות מבנק לאומי תמורת מיליארד ורבע שקלים. ארבע שנים אחר כך נחתמה עסקה למכירת פסגות לקרן אייפקס תמורת 3.1 מיליארד שקל.
העסקה נראתה מוצלחת במיוחד, אולם עוד לפני שנחתמו המסמכים הסופיים נפתחה חקירה של הרשות לניירות ערך בחשד להרצת מניות בפסגות. באייפקס ניצלו את ההזדמנות ודרשו הנחה. מלחמת עולם לא פחות חריפה מזו המתנהלת בין בלנק לדנקנר נפתחה בין בלנק לזהבית כהן, שהייתה מנכ"לית אייפקס. מקורבי בלנק טענו שזהבית כהן גוררת רגליים, ואילו מקורביה של כהן הזהירו: "עלינו לא מפעילים לחץ".
בסוף אוקטובר 2010 הושלמה העסקה. פסגות עברה לאייפקס תמורת 2.7 מיליארד שקל, תשואה של 185 אחוז, שטיינברג וורמוס עזבו את בית ההשקעות עם עשרות מיליוני שקלים. הם נשארו חברים טובים של בלנק, ואף ייעצו לו במתווה אי.די.בי. הפרקליטות הודיעה לפני כשנתיים כי נגד ורמוס יוגש כתב אישום על תרמית בניירות ערך, וקרן יורק שילמה קנס בסכום של 150 מיליון שקל.
"חלליות חרישיות חלפו בין יורק לאייפקס", כתב עו"ד אביגדור פלדמן ב"גלובס". "היצורים הירקרקים צעקו זה על זה בקולות דקיקים, לעתים הסכימו ולעתים אף נאלצו לשטוף מחושים דקיקים ואייפקס הכו יורקים ולהפך. אילו הדברים היו מתפתחים כדרך הטבע הייתה פסגות מוצאת את עצמה על ספסל הנאשמים מתחככת עם סוחרי סמים, פורצי קשישים ושאר בני העם".
צלרמאיר, שייצג את אייפקס בעסקת פסגות, אומר: "עסקתי בזה יום ולילה, וזו הייתה עסקה מזהירה ומצוינת. נכון שהקנס שקרן יורק נאלצה לשלם היה גבוה מאוד, חסר תקדים בעולם העסקים הישראלי, אבל הם העדיפו לשלם את הכסף, שיחסית לרווח שהם הוציאו מהעסקה היה סכום פעוט, במקום להילחם ברגולטור שהחזיק אותם במקום עדין, מפני שאם הם לא היו משלמים את הקנס היה נלקח מפסגות רישיון המסחר, ואז אי אפשר היה למכור את בית ההשקעות, והעסקה כולה הייתה יורדת לטמיון. תשלום הקנס לא היה הודאה באשמה כלשהי, אלא רצון לסיים את העסקה".
קרן יורק שמנהלת נכסים בשווי של 15 מיליארד דולר עם 169 עובדים וסניפים מרכזיים בניו יורק, לונדון והונג-קונג, ידעה בשנים האחרונות תהפוכות רבות. במשבר של 2008 הקרן איבדה חמישה מיליארד דולר, כשליש מנכסיה;
ב-2010 הכניסה את חברת קרדיט סוויס כשותפת מיעוט לקרן; ובאירוניה עסקית בלנק הודיע שאחד הדברים הראשונים שיעשה אחרי שישיג את השליטה ב-אי.די.בי יהיה מכירת האחזקה של החברה הישראלי בקרדיט סוויס. גם 2011 הייתה שנה קשה לקרן, עם ירידה של 7.34 אחוזים בהכנסות של חברת יורק השקעות, אולם ב-2012 החלה הקרן להתאושש.
מנהלי הקרן מרוויחים סכומי עתק. הונו של מייסד הקרן, ג'יימס דינאן, מוערך במיליארד וחצי דולר, יש לו דירה בשדרה החמישית בניו יורק, בית בוורצ'סטר ובתי נופש במסצ'וסטס ובקאריביים. דירת הדופלקס של דינאן בניו יורק עלתה לו, למשל, 21 מיליון דולר. לבלנק, אגב, יש בית במושב טל שחר ודירה בתל אביב.
לדינאן תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת פנסילבניה ותואר שני במנהל עסקים מהרווארד. הוא עבד כבנקאי השקעות, איבד את כל חסכונותיו ב"יום שני השחור", ב-19 באוקטובר 1987, כשבורסות בכל העולם קרסו וגרמו למפולת במניות. ב-1991 הוא הקים את קרן יורק עם 3.6 מיליון דולר שהצליח לגייס מחבריו לעבודה.
בריאיון נדיר לצ'ארלי רוז בסדרה הטלוויזיונית "קפיטליסטים חדשים שמעצבים את עולמנו", הוא אמר שקיווה לגייס 15 מיליון דולר, אולם נאלץ להסתפק בסכום קטן יותר. יורק היא למעשה קרן גידור שקונה חברות במצוקה. המודלים שלו, הוא אמר בריאיון, היו הקרנות של המיליארדר השנוי במחלוקת ג' ורג' סורוס ומייקל שטיינהרדט. "רציתי להצליח באופן סביר", הוא אמר, "עם קרן בשווי של 15 מיליארד דולר אני בחור בר מזל. יש לי תשוקה לנהל השקעות".
אנליסטים שעוקבים אחרי הקרן תוהים לעתים מה מדיניותה. קרן יורק רכשה מניות בחברת ברוקדייל, שעוסקת בהקמת מרכזים לקשישים. החברה לא הייתה רווחית כמה חודשים לפני הרכישה, כך גם חברת הכימיקלים פטרולוג' יסטיקס, שהמניה שלה ירדה ב-20 אחוז בחודשים שקדמו למכירה.
בשנים האחרונות קרן יורק השקיעה בחברות ענק כמו יאהו, חברת הרץ, היא רכשה חלק מהחוב של ממשלת יוון, קנתה מניות באפל, בסיטיגרופ ובחברת היינץ. תרזה היינץ, היורשת של חברת היינץ, היא אשתו של ג'ון קרי, מזכיר המדינה האמריקאי. בקרן יורק מקפידים על מינון נכון של קשרים.
על פי האתר "אופן סיקרט", העוקב אחרי תרומות של גופים מסחריים לפוליטיקאים אמריקאים, קרן יורק תרמה בשנה האחרונה 106 אלף דולר לפוליטיקאים משתי המפלגות: מיט רומני קיבל מהקרן 18,500 דולר , ברק אובמה קיבל 7,000 דולר . מתוך 21,011 חברות תורמות קרן יורק נמצאת במקום ה-2,934. בבחירות ב-2008 דינאן סייע לגייס 50 אלף דולר לאובמה.
בריאיון לצ'ארלי רוז דינאן פיזר לא מעט קלישאות, הדרך חשובה וכדומה, וגם חשף את השקפתו בדבר פרסום ראוי. "לא משנה כמה אתה חכם", הוא אמר, "אם אף אחד בחדר לא מכיר אותך, אין לחוכמה שלך שום חשיבות". בלנק לא צריך לדאוג, אחרי המהלך של סוף השבוע האחרון כולם בחדר מכירים אותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם