נפתחו ארובות הקשקשת
קצת אש בגולן, ומיד מתחילים הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר להכות בתופי המלחמה בלי להבין שעדיף לא לגעת בסוריה הרותחת והמאיימת בכווייה
שום גורם רשמי סורי לא התייחס למה שאירע: לא אסד, כמובן, לא הרמטכ"ל הסורי, לא מפקד צבאי סורי כלשהו, אפילו לא שר ההסברה הסורי זועבי, שפיו מלא תמיד פנינים של שקרים ואיומים מצחיקים. להערכתי, ההתנהגות הסורית הרשמית הייתה מאופקת וזהירה מאוד, ולשלטון בדמשק לא היו לא יד ולא רגל בירי על כלי הרכב של צה"ל.
אבל אצלנו נפתחו ארובות הקשקשת. מיד הופנתה בתקשורת אצבע מאשימה כלפי אסד, והושמעו סברות כרס שאיראן עומדת מאחורי הירי הלילי על כלי הרכב. ברדיו הממלכתי שלנו הקשו המראיינים והמראיינות בשאלה המטרידה: מה עושים מול העובדה שאסד מחמם את רמת הגולן והורה לכוון את הטילים ארוכי הטווח שלו לעבר מרכז מדינת ישראל? ואז, כדי להכות בתופי המלחמה חזק אפילו יותר, בא הרמטכ"ל שלנו והזהיר את אסד במפורש, לא ברמז, שהוא אישית יצטרך לשאת בתוצאות אם תורחב הפעילות נגד ישראל.
עוד זה מאיים, ומפקד חיל האוויר שלנו איים והתריע שמלחמת פתע עם סוריה צפויה בכל שעה. כל זאת כאשר ברקע מהדהדות אמירות ישראליות ישירות ועקיפות, ולפיהן אסד השטן המוכר - טוב לישראל; אסד הרוצח - לא טוב לישראל; ישראל רוצה ככה וישראל לא רוצה ככה וככה. והתקשורת, באופן טבעי, מגבירה את עוצמות הקולות ואת רעם תופי המלחמה.
שיהיה ברור, האינטרס הישראלי הכי ברור הוא אבטחת שלומם של אזרחי המדינה ברמת הגולן. בשביל זה קיים צה"ל, ולכן הוא יהיה בכוננות ובמוכנות להגיב בהתאם לצורך בכל רגע נתון. ברור כשמש שמפקד חיל האוויר הישראלי הוא הגורם המקצועי מספר אחת במדינה להכנתו, למוכנותו ולכוננותו של חיל האוויר שלנו, וכך הרמטכ"ל לגבי כלל צה"ל. אבל למה צריך רמטכ"ל לאיים על נשיא סוריה? זה לא תפקידו! זה תפקידו של ראש ממשלת ישראל, ואם ראש ממשלת ישראל הוא שהנחה את הרמטכ"ל לאיים, אז טעות חמורה בידו.
ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל כבר ידעה רמטכ"ל (רבין) שאיים להפיל את המשטר בדמשק, חולל רעידת אדמה וכמעט שהודח מתפקידו בידי ראש הממשלה אשכול. אין לי צל של ספק שגם הרמטכ"ל וגם מפקד חיל האוויר לא חלמו בכלל "לחרחר מלחמה", אבל במציאות הרגישה השוררת כיום באזור ככה נתפסו דבריהם. יתר על כן, הדיבורים המתלהמים של ישראל בשבועיים האחרונים יוצרים את הרושם שישראל נגררת למעורבות בסכסוך הסורי לאחר תקופה ארוכה של הימנעות ועמידה שקטה מהצד.
הסכסוך בסוריה הוא סכסוך רבקומתי: מקומי, אזורי, בינלאומי ודתי. לדעתי, האינטרס העליון שלנו צריך להיות לא להיגרר בשום אופן לסכסוך הזה. פעם אחת כבר נגררנו לסכסוך בלבנון, ונכווינו. אם ניגרר לסכסוך הסורי כי אז נישרף שבעתיים. שומר נפשו ירחק משם.
ישנה כמובן הבעיה המוסרית שמדינה יהודית אינה יכולה להתעלם ממנה, הגם שהעולם הנאור, כביכול, מתעלם ממנה. בשביל זה ישנם הארגונים היהודיים ברחבי תבל, שיישאו הם קולם נגד פושע המלחמה הסורי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם