ישראל כץ על הנמלים: "כדאי להם לגמור יפה"

שר התחבורה לא ייתן לאף אחד לגנוב לו את הרפורמה, גם לא לבנט וללפיד. בראיון לוחמני הוא מבטיח ללכת עד הסוף בקרב מול הוועד החזק

מוספשבת
מיכאל טוכפלד | 25/5/2013 9:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הדימוי שהשר ישראל כץ בחר להשתמש בו מגיע מעולם האגרוף ולא בכדי: "הגונג לתחילת הסיבוב הראשון יהיה בעוד פחות מחודשיים, כאשר נוציא את המכרז הראשון להקמת נמל חדש מתחרה", הוא אומר ביודעו שבכך תתחיל מלחמת עולם עם ועדי התפעול של הנמלים הנחשבים לחזקים במשק, אלה השולטים בשערי המדינה ביד רמה, אלה שאפילו יו"ר ההסתדרות עופר עיני חושש מפניהם.

"תהיה רפורמה. אם לא בשלום, אז במלחמה". כץ צילום: יוסי אלוני
אלא שבדרך אל המלחמה נאלץ שר התחבורה לנהל כמה קרבות ביניים, ובהם מאבקי "קרדיטים" מול חבריו השרים. תחילה היה זה שר האוצר יאיר לפיד שהכריז על הרפורמה המתגבשת בכינוס לפני כחודש, ובסוף השבוע שעבר הצטרף גם שר הכלכלה נפתלי בנט, שניהל קמפיין בחירות שלם סביב הכנעת הוועדים הגדולים במשק, ולאחרונה דיבר על "שימוש באמצעים מרחיקי לכת".

כנהוג בימים אלה, מלחמות המילים בין הרפורמטורים התרחשו בשדה הקרב החדש, הפייסבוק, שהפך כלי יעיל לשרים ולאנשי ציבור להעביר את מסריהם ללא הפרעה או חלילה שאלה קשה.

כץ לא נשאר חייב. ביום שישי פרסם בדף הפייסבוק שלו את תמונת כלבו האהוב צ'אבי, כשהוא שוחה במי האגם שליד מושב מגוריו, כפר אחים. הוא כתב כי מראה הכלב השוחה הזכיר לו את הרפורמה שהוא חייב להעביר בנמלים. על אף הביקורת שחטף על השימוש הלא מאוד אלגנטי בפייסבוק, שולף כץ בגאווה את הסמארטפון ומראה לי כי התמונה זכתה ליותר מ-22 אלף "לייקים" בתוך יומיים.

"הרפורמה הזו לא התגבשה בתוך שבוע, ממש כמו הרפורמה ביבוא הרכב או'השמים הפתוחים'", אומר כץ. "היא הוכנה במשך כמה שנים וציפתה לעיתוי המתאים, לאווירה המתאימה. היינו צריכים עוד חודש וחצי, אלא שמתוקף הנסיבות העניין הוקדם".

ה"נסיבות", כפי שכץ מכנה זאת, היו סדרת ההתבטאויות הלוחמניות שיצאו מפי שר הכלכלה החדש נפתלי בנט, שאמר "נלך עד הסוף מול הוועדים שהפכו אותנו בני ערובה", ואף הכריז על תוכנית שזכתה לשם "1981" על שם השנה שבה הכניע ממשל רייגן את פקחי הטיסה ששבתו בעקבות פיטורי אלפי עובדים, בין היתר באמצעות הכנסת פקחי טיסה צבאיים.

כמה ימים קודם לכן הפתיע הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה בהודעה כי הוא שוקל להכריז על הנמלים קבוצת ריכוז, ולהורות להם לא לאפשר לטרפד את התוכניות לתחרות, כפי שעשו לפני שלוש שנים. בנט אף הבטיח לגילה כי אם ימצא את עצמו מוגבל בגלל החוק הקיים - החוק ישתנה, ואף הציע לו לבחון אפשרות לפירוק הריכוזיות בנמלים באמצעות הפרטת רציפים בנמלים הקיימים, לצד הרציפים החדשים שיוקמו בעקבות הרפורמה.

כץ הופתע. הוא לא ציפה שבנט, שהציג את עצמו כידיד מפרגן, יבקש ליטול את הבכורה על הרפורמה שהוא עצמו מוביל כבר שנים. עיקור כוחם של הוועדים הגדולים היה אחד הנושאים המרכזיים בקמפיין הבחירות של בנט, ורבים זוקפים את הצלחת הבית היהודי לקמפיין זה שהוציא את המפלגה מהנישה הדתית הצרה.

עתה הוא מבקש לקיים את אשר הבטיח, ומשקיבל את תפקיד השר המטפל בריכוזיות במשק ראה את עצמו חופשי "לפלוש" לתחומו של שר התחבורה, להכריז הכרזות ולתקן תקנות. דא עקא, בנט הזדרז והתלהם יתר על המידה, התאהב בכותרות וברגע שהכניס את צה"ל לתמונה, פגע, לדברי רבים, במאבק וסיפק תחמושת לאלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, ולחבריו בוועדים הגדולים.

בהמשך סיפק בנט כותרת גדולה אף יותר: "הממשלה הקודמת התקפלה מול הוועדים כשהם שאגו". כך נאמר בשמו. בסביבתו של כץ משוכנעים שבאמירה זו הוא מסתבך גם עם ראש הממשלה, שכזכור היה גם ראש הממשלה הקודמת.

הופתעת מההסתערות של בנט? שאלתי את כץ. השר נשך את שפתיו, וענה: "כל מי שבא ונותן רוח גבית - יבורך". "לכולם ברור מי הרפורמטור האמיתי. אני יזמתי את הרפורמה עם ראש הממשלה, אני האחראי על ביצועה. לבנט אין כל תפקיד פורמלי ברפורמה בנמלים, משרדו אינו אחראי עליהם. הרבה אנשים הכריזו והצהירו במערכת הבחירות.

"בסופו של דבר מי שמחפש להניע רפורמות, מוטב לו שלא יתקרב למשרד התחבורה. זה המשרד שהניע את הרפורמות הרבות ביותר. הייתי מציע לו לחפש רפורמות במקומות אחרים. במשרד הכלכלה יש כר נרחב לרפורמות עמוקות בתחומים חשובים כמו תחום המזון, יוקר המחיה והדיור. אלה שני תחומים שהמפלגה שלו קיבלה וכדאי שיטפלו בהם, הרי אלה הנושאים שעמדו בבסיס המחאה החברתית ובשיפור תנאיו של מעמד הביניים".

אינך חושש שמלחמת האגו הזו תשחק לידי העובדים?
"אין לי כל מחסור בקרדיטים, ואיני חושב שמישהו מטיל ספק בהיותי הרפורמטור המוביל בממשלה".

אז מה אתה אומר, שאתה ה"כחלון" של הממשלה הנוכחית?
"התחלתי את הרפורמות האלה לפני שכחלון התחיל את הרפורמות בסלולר. כל הכבוד לו על כך שהשלים אותן בזריזות, אלא שמצבו של הרגולטור בסלולר קל יותר משלי. לו לא היו ועדים ושביתות או לובי תקשורתי נגדי, ואילו אני צריך לעמוד מול ועדים חזקים וגופים כמו הירוקים והגנת הסביבה, ויבואני הרכב, שהם 15 המשפחות החזקות במשק, בקיצור מול כל העולם.

"אני מוניתי על ידי ראש הממשלה לגבש את התוכנית, ואני עושה זאת כבר שנים. איש אינו חושב שהרפורמות הללו הומצאו בתוך שבוע. הדבר כל כך מובנה, כל כך סדור ומטופל וכל כך בסמכותי הבלעדית, כך שאינו דורש אפילו כל החלטת ממשלה נוספת".

ההתערבות של בנט קלקלה?
"אני דווקא רואה את התערבותו בחיוב. בסופו של דבר הדבר היא מראה לכולם את רצינותה ונחישותה של הממשלה כולה ללכת למהלכים ולא להירתע מאיומים. שר האוצר לפיד ביקש להצטרף ליוזמה, ועשיתי זאת בשמחה. אחד השרים אפילו התפלא ואמר לי: "איך אתה מצרף אותו בקלות כזו, זה לא מקובל". עניתי לו: "זו הפוליטיקה החדשה".

אז, כדברי הגששים, תהיה מלחמה?
כץ צוחק. "תהיה רפורמה. אני מקווה שזה יהיה בשלום, אך אם לא - תהיה מלחמה".

אין להם שאלטר

בארבע שנותיו במשרד התחבורה צבר כץ ניסיון במאבקי עובדים. את המלחמה בוועד הרכבת הוא סיים בניצחון, כאשר אפילו ההסתדרות התייצבה לצדו ואילצה את ועד עובדי הרכבת להתפטר.
"יצרנו הרתעה", ממשיך כץ בטרמינולוגיה המלחמתית.

"הכנענו את ועד הרכבת, הדפנו את כל המתקפות של הוועדים וההסתדרות ברפורמת'השמים הפתוחים', לכן אני מציע גם לוועדי הנמלים לחשוב היטב ולהחליט שכדאי להם'לגמור יפה'. הרי ידוע שכל גוף שיש לו שליטה על השאלטר, וביכולתו לשתק את המדינה, הוא יותר דומיננטי ויותר חזק. אם חברת החשמל או מקורות שובתים, הם משתקים את המדינה. אצל הנמלים הסיפור שונה שכן ההשפעה המיידית היא על היבואנים והיצואנים, ולוקח זמן עד שזה מחלחל לאזרחים".

אם כן, מניין העוינות הגדולה בחלק גדול מהציבור לעובדי הנמלים?
"בגלל ההתנהלות המכעיסה והבוטה שלהם. הציבור עצמו אינו מתעניין בנעשה בנמלים, אבל הוא מתקומם נגד ההתנשאות, התשלומים המופרזים, השבתות השער, החגיגות הפרטיות על חשבון העבודה, הסטייקים של עובדי נמל אשדוד וארוחות היוקרה של עובדי נמל חיפה, שכולנו משלמים עבורם מאות אלפי שקלים בשנה. כל אלה אומרים שהנה לפנינו קבוצת כוח שמנצלת את מעמדה לרווחים על חשבון הציבור".

כץ יודע שמי שדעת הקהל לצדו מנצח במאבק. הפרסומים האחרונים הם שרווחי נמל חיפה ירדו ב-62 אחוז בשנה שעברה, אך עלויות השכר גדלו והגיעו ל-67 אחוז מתקציב הנמל. העסקת קרובי משפחה, כמו בנמל חיפה, שם מועסקים אשתו ואחותו של יו"ר הוועד מאיר תורג'מן בתפקידים לא זוטרים, ומשכורות העתק שמשולמות לעובדים עבור שעות עבודה ספורות - מקוממות את הציבור.

מלבד זאת, זה שלוש שנים משולמת לעובדים תוספת שכר בשיעור 22 אחוז כפיצוי על תוכנית ההפרטה שכלל לא יצאה לדרך, והנה כר רחב לגיבוש דעת הקהל בתמיכה בכל צעד נגד העבודה המאורגנת, שבמקרים אחרים זוכה לגיבוי רחב יותר מהציבור.

נמלי חיפה ואשדוד אינם מהווים תחרות אמיתית. מיקומם הגאוגרפי הפך אותם למונופולים אזוריים. "חבר שלי מהדרום לא ישלח את מטעני העגבניות שלו לחיפה שכן הוא ישלם יותר עבור השינוע", אומר כץ. התוכנית להפריט את הנמלים נכשלה, כך קבע מבקר המדינה עוד ב-2009. כץ משוכנע שהרפורמה הנוכחית טובה יותר מהפרטה. "מונופול פרטי אינו טוב יותר ממונופול ממשלתי", הוא טוען.

תוכניות החירום

ב-1 ביולי יפורסמו שני מכרזים להקמת שני נמלי ים עמוקים בחיפה ובאשדוד. לתוכנית הבנייה ניגשו שמונה קבוצות וחברות מהארץ ומחו"ל. עלות הקמת כל נמל נאמדת במיליארד דולר.

"ראש הממשלה נתן לי את ברכת הדרך והבטיח לי את הדבר החשוב ביותר. אם הנמלים יפתחו בשביתה פראית, וההסתדרות תצטרף ותשבית את המשק, נפנה ל'נשק יום הדין' ונעביר בחקיקת בזק את חוק בוררות החובה בשירותים חיוניים. הנמלים יוכרזו שירות חיוני, וייאסר עליהם לשבות בטרם פנייה לבוררות. החוק הזה היה התנאי, מבחינתי, ליציאה לדרך".

ואם לא יצייתו לחוק?
"נאחז באמצעים אחרים. אני לא מאמין שנגיע לכך. מה שברור, לא ייעשה כל שימוש בצה"ל או בחייליו. יש תוכניות שונות כמו הפעלת הנמל באמצעות חברות זרות מחו"ל, פריקת מטענים בנמלי אגן הים התיכון, יוון או קפריסין והובלתם לנמל חדרה באוניות קטנות, פריקת מטענים בנמל עקבה והובלתם לנמל אילת, גיוס נתבים גמלאים, שימוש מוגבר במספנות ישראל ותגבור מעבר רבין בערבה להעברת סחורות דרך נמל עקבה. דבר אחד ברור, איני רואה באיזו תואנה ההסתדרות תוכל להתנגד להקמת נמל מתחרה או למנוע זאת מהממשלה".

הקולות הנשמעים ממך ומחבריך מדברים על הכנעת העובדים. מה בקשר להידברות עימם?
"בהחלט, יש לי כוונה למצות הליכי הידברות, אבל רק לאחר פרסום המכרזים. זה גם דבר שבית הדין לעבודה יבדוק אם וכאשר הנושא יובא לפניו. הם יוכלו לבוא ולדרוש שיפורים כמו בניית נמל מים עמוקים גם בנמלים הקיימים, על חשבון הדיווידנדים שהם אמורים לשלם, כדי שגם בהם יוכלו לעגון ספינות גדולות מהמזרח. זו דרישה לגיטימית. הם יכולים לדרוש שיפור בציוד כדי לעמוד בתחרות, אבל הם לא יכולים למנוע הקמת נמל מתחרה. צריך להיות להם ברור: לא תהיה פשרה על בניית נמלים ועל ההתחרות. כל השאר פתוח למשא ומתן".

במילים אחרות, הם לא יידרשו לוותר על הסטייקים ועל התנאים השערורייתיים על חשבון הציבור?
"נדמה לי שהסטייקים כבר אינם, הם הומרו בהטבה אחרת, אבל עניין השכר אינו בסמכותי, אלא בהסכמות הממונים על השכר במשרד האוצר לדורותיהם. אני לא אכניס את ידי לעומק הבוץ הזה. אני לא אדון איתם על תנאים שינטרלו את הרפורמה. אם הם מתכוונים להעמיד דרישות כמו התחייבות שהנמל החדש לא ייקח יותר מעשרה אחוזים מנפח המסחר וכדומה, שישכחו מזה.

"הנמל החדש יפעל כנמל פרטי מתחרה במלוא התנופה, על כל המשמעויות של זה. זה ייאלץ אותם להתייעל ולהוריד עלויות, אחרת הם יתנוונו. הלקוחות ילכו רק למי שייתן שירות טוב וזול יותר. תחרות זו התרופה לכל דבר".

יו"ר הוועד חסן האשים כי מדובר ברצון להתחנף לבעלי ההון, ולתת לאחד מהם אפשרות להרוויח עוד, כלשונו.
"זה מגוחך. מרוב שאני רוצה להתחנף לבעלי ההון ביצעתי רפורמה בשמים הפתוחים, שפוגעת בלא מעט טייקונים שסובבים סביב חברות התעופה הקיימות. אני נמצא במערכה עמוקה מול 15 המשפחות החזקות ביותר במדינה, המחזיקות ביבוא הרכב ונלחמות בכל הכוח נגד הרפורמה שתאלץ אותן לוותר על המונופול שלהן בתחום. אלה שטויות. בסיפור הנמלים דווקא הוועדים הם הטייקונים. הם הגוף שמנצל את כוחו להפיק רווחים מוגזמים על חשבון הציבור. אולי הם אינם מבינים זאת. הם הטייקונים שמולם צריך להיאבק כדי לשחרר את הציבור מלפיתתם".

בכל זאת, הנמל החדש יהיה נמל פרטי שיופעל בידי בעל הון שלא יעשה זאת לשם שמים.
"אולי תשאל את עצמך למה עובדי נמל אשדוד תומכים בהפרטה? זה ברור, יגיעו בעלים חדשים, והם שיכתיבו להם את תנאי טרום-ההפרטה שלהם, כמו 30 שנה של משכורות ענק וכדומה. זה יהיה גרוע יותר מהיום. המחירים לא יירדו והציבור ימשיך להיות שבוי. כאן אמנם יבוא גורם פרטי שיהיה מוכן להשקיע, והוא יקבל את הנמל לא בבעלות אלא בזיכיון הפעלה ל-20 או 30 שנה. אותו גורם מסכן את הונו וירצה להרוויח. זה לא שאנחנו מוכרים את אוצרות הטבע שלנו או מעניקים זיכיון בלעדי כמו ליבואני הרכב".

כשאני שואל את השר כץ אם עיתוי המלחמה בנמלים אינו אלא ספין להסיט את תשומת הלב הציבורית מגזרות התקציב, הוא מניף ידו בביטול. "מה לי ולגזרות?", הוא שואל. "לא אני הטלתי אותן. אין לזה כל קשר".

אתה לא, אבל אולי זה נוח לראש הממשלה נתניהו, אני מתעקש. "הוא לא אמר לי לפתוח את הנושא בימים אלה", משיב כץ. "הנושא עלה בעקבות כתבה או הצהרות שר הכלכלה. אני משוכנע שנתניהו לא איחל לעצמו כותרות כמו שהתפרסמו. אנחנו נפצח את כל המונופולים בסופו של דבר, לא נירתע וננצח".

shabat@maariv.co.il

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...